"המכשול שהפך להטבה": למה המילואימניקים נכשלו יותר במבחני לשכת עורכי הדין?
מבחני לשכת עורכי הדין הם אתגר משמעותי למתמחים, אבל השנה נרשמה ירידה חריגה באחוז העוברים, שעמד על 32% בלבד. המילואימניקים, שתמכו במלחמה וניצלו את הזכות להיבחן במתכונת מקוצרת שכללה 20 שאלות בלבד במקום 40, נתקלו דווקא בבעיות ייחודיות.
במקום להקל עליהם, המתכונת המקוצרת יצרה מכשול נוסף. שיעור העוברים בקרב המילואימניקים במתכונת זו עמד על 23% בלבד – נמוך משמעותית מהממוצע הכללי. בנוסף, הציון הממוצע שלהם עמד על 50 לעומת 53 במתכונת הרגילה.
הבעיה במתכונת המקוצרת
המתכונת המקוצרת נועדה להקל על אנשי מילואים ותושבי הצפון, שנאלצו להתמודד עם תנאים יוצאי דופן. ואולם, בפועל, השאלות שנכללו במבחן זה הוגדרו על ידי הנבחנים כקשות במיוחד. לדבריהם, הן התמקדו בנושאים אזוטריים ולא מהותיים, שהצריכו ידע מעמיק ומדויק בפסיקה משפטית.
התוצאות המטרידות
מניתוח תוצאות הבחינה עלו כמה בעיות בולטות:
פער באחוזי המעבר: הנבחנים במתכונת המקוצרת הצליחו פחות מהממוצע הכללי.
פסילת שאלות: הוועדה הבוחנת פסלה 7 שאלות במתכונת הרגילה אך רק 3 במקוצרת, מה שתרם להחמרת התוצאות של המילואימניקים.
מילואימניקים במצב פגיע: אנשי מילואים שהיו עסוקים בלחימה לא יכלו להקדיש זמן רב ללמידה, מה שהשפיע על יכולתם להתמודד עם שאלות קשות ויוצאות דופן.
לשכת עורכי הדין ציינה כי הקלות משמעותיות ניתנו במהלך המלחמה, כולל אפשרות למתכונת מקוצרת ומועדי בחינה נוספים. עוד טענו בלשכה כי "הנתונים מצביעים על הצלחה גבוהה יחסית בקרב מילואימניקים שנבחנו בפעם הראשונה במתכונת המקוצרת.
- רק 50% עברו את בחינות לשכת עו"ד; כמה עורכי דין חדשים הצטרפו?
- בג"ץ: אין לקיים את בחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד בשפה הערבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוועדה הבוחנת צפויה להתכנס שוב ולבחון את המצב
- 1.מיל 28/01/2025 09:41הגב לתגובה זוהלשכה לא אוהבת אנשים עם ערכים כמו מילואימניקים מעדיפים שם לקדם רק אנשים עם הדעות הנכונות
מפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוקה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.
דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.
הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.
במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.
- העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול
- הקשר בין תעשיית הביטוח למהפכת הטכנולוגיה: ״בלי ביטוח אין UBER ואין AI״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.

מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת הנשים
המחקר, שנמשך כמעט ארבעה עשורים ובחן מיליוני נתונים משוק העבודה האמריקאי, מגלה איך חדירת המחשב למקומות עבודה שינתה את הרכב המגדרי של מקצועות רבים. בשנות השמונים והתשעים הטכנולוגיה פתחה דלתות לנשים והקטינה פערים, אך בתחילת שנות האלפיים נרשם מפנה שהחזיר
חלק מהפערים. הדרישות החדשות לידע טכנולוגי, ובעיקר ידע בתחומי STEM, נהפכו למכשול שמונע מנשים להיכנס למקצועות שבהם טכנולוגיה נהפכה למרכזית
מחקר חדש של ד"ר אפרת הרצברג־דרוקר מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב בוחן לעומק כיצד חדירת המחשב למקומות העבודה בארה"ב בין 1980 ל-2017 עיצבה מחדש את דפוסי ההשתלבות של נשים וגברים במקצועות שונים. המחקר, שהתבסס על נתוני מפקדי האוכלוסין בארה"ב ופורסם בכתב העת Social Forces, עוקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של המחשוב - תהליך שנהפך במהלך השנים מכוח חדשני בשוליים לגורם מרכזי כמעט בכל תחום תעסוקה.
בשלביה הראשונים של המהפכה הדיגיטלית, בעיקר בשנות השמונים והתשעים, תרמה הטכנולוגיה לצמצום פערי המגדר. המעבר לעבודה שנשענת יותר על מחשבים הפחית את הדרישה לכוח פיזי במקצועות שבעבר נחשבו גבריים באופן מובהק, כמו עבודות תחזוקה מסוימות, תפקידים ניהוליים ואף תחומים רפואיים שונים. מקצועות שבהם היכולת לעבוד מול מחשב החליפה בהדרגה משימות פיזיות נהפכו לנגישים יותר לנשים, שהתמודדו קודם לכן עם חסמים ברורים. השינוי הזה לא רק איפשר לנשים להיכנס למקצועות חדשים, אלא גם תרם להגברת הנוכחות שלהן במשרות בעלות מדרג גבוה יותר.
ואולם עם תחילת שנות האלפיים התמונה התהפכה. ככל שהתלות במחשב גדלה וככל שמקצועות רבים החלו לדרוש ידע עמוק בתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - תחומי STEM - נוצרה מחדש חסימה מגדרית. מאחר שנשים עדיין מיוצגות בחסר במסלולי STEM, מקצועות שבהם הטכנולוגיה נהפכה לליבה המקצועית נותרו מאוישים בעיקר על ידי גברים. לפי המחקר, זהו מנגנון של "סגירה חברתית", שבו שליטה בידע טכנולוגי מתקדם נהפכת לתנאי סף שמקבע את ההפרדה בין נשים וגברים.
המחקר מתאר שלושה כוחות מרכזיים שפעלו במקביל במשך כ-40 שנה: הפחתת הדרישות הפיזיות שהרחיבה השתתפות נשים, שינוי עומס שעות העבודה שלא נמצא כבעל השפעה מהותית, ועלייה בדרישות לידע טכנולוגי שהגבילה מחדש כניסה של נשים למקצועות מתקדמים. שילוב המנגנונים האלה מסביר מדוע, למרות עלייה משמעותית בהשכלת נשים ובנוכחותן בשוק העבודה, רמת ההפרדה המגדרית במקצועות בארה"ב נשארה כמעט ללא שינוי מאז תחילת שנות האלפיים.
- חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ד"ר הרצברג־דרוקר מציינת כי התובנות מן העבר חיוניות גם להבנת העתיד. לדבריה, ככל שטכנולוגיות חדשות ובהן בינה מלאכותית ייהפכו לגורם מרכזי בשוק העבודה, קיים סיכוי ממשי שהפערים יעמיקו אם נשים לא יגבירו את נוכחותן במסלולי הכשרה טכנולוגיים. העלייה המתמשכת בדרישות המומחיות עלולה לייצר שוב מחסום מגדרי - הפעם באופן חד ומשמעותי יותר.
