"המכשול שהפך להטבה": למה המילואימניקים נכשלו יותר במבחני לשכת עורכי הדין?
מבחני לשכת עורכי הדין הם אתגר משמעותי למתמחים, אבל השנה נרשמה ירידה חריגה באחוז העוברים, שעמד על 32% בלבד. המילואימניקים, שתמכו במלחמה וניצלו את הזכות להיבחן במתכונת מקוצרת שכללה 20 שאלות בלבד במקום 40, נתקלו דווקא בבעיות ייחודיות.
במקום להקל עליהם, המתכונת המקוצרת יצרה מכשול נוסף. שיעור העוברים בקרב המילואימניקים במתכונת זו עמד על 23% בלבד – נמוך משמעותית מהממוצע הכללי. בנוסף, הציון הממוצע שלהם עמד על 50 לעומת 53 במתכונת הרגילה.
הבעיה במתכונת המקוצרת
המתכונת המקוצרת נועדה להקל על אנשי מילואים ותושבי הצפון, שנאלצו להתמודד עם תנאים יוצאי דופן. ואולם, בפועל, השאלות שנכללו במבחן זה הוגדרו על ידי הנבחנים כקשות במיוחד. לדבריהם, הן התמקדו בנושאים אזוטריים ולא מהותיים, שהצריכו ידע מעמיק ומדויק בפסיקה משפטית.
התוצאות המטרידות
מניתוח תוצאות הבחינה עלו כמה בעיות בולטות:
פער באחוזי המעבר: הנבחנים במתכונת המקוצרת הצליחו פחות מהממוצע הכללי.
פסילת שאלות: הוועדה הבוחנת פסלה 7 שאלות במתכונת הרגילה אך רק 3 במקוצרת, מה שתרם להחמרת התוצאות של המילואימניקים.
מילואימניקים במצב פגיע: אנשי מילואים שהיו עסוקים בלחימה לא יכלו להקדיש זמן רב ללמידה, מה שהשפיע על יכולתם להתמודד עם שאלות קשות ויוצאות דופן.
לשכת עורכי הדין ציינה כי הקלות משמעותיות ניתנו במהלך המלחמה, כולל אפשרות למתכונת מקוצרת ומועדי בחינה נוספים. עוד טענו בלשכה כי "הנתונים מצביעים על הצלחה גבוהה יחסית בקרב מילואימניקים שנבחנו בפעם הראשונה במתכונת המקוצרת.
- רק 50% עברו את בחינות לשכת עו"ד; כמה עורכי דין חדשים הצטרפו?
- בג"ץ: אין לקיים את בחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד בשפה הערבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוועדה הבוחנת צפויה להתכנס שוב ולבחון את המצב
- 1.מיל 28/01/2025 09:41הגב לתגובה זוהלשכה לא אוהבת אנשים עם ערכים כמו מילואימניקים מעדיפים שם לקדם רק אנשים עם הדעות הנכונות
"41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי
אגף השכר מציג דוח ראשון מסוגו על שביתות וסכסוכי עבודה במגזר הציבורי; 48 סכסוכים פתוחים ו-58 אלף ימי עבודה אבודים בשנה
משרד האוצר מפרסם לראשונה דוח מסכם של אגף השכר והסכמי העבודה, המנתח את תמונת השביתות, העיצומים וסכסוכי העבודה בשירות המדינה בשנת 2024. לפי הדוח, יחסי העבודה הקיבוציים במגזר הציבורי מציגים מגמת שיפור מתמשכת, עם ירידה בהיקף הצעדים הארגוניים ובמספר הסכסוכים לעומת שנים קודמות. הדוח מתפרסם בעיצומו של המתנה להכרעת בג"ץ בערעור המדינה על פסק הדין העקרוני בעניין "השכר הראוי" בעת עיצומים חלקיים, סוגיה בעלת השלכות רוחב משמעותיות על כל מערכת יחסי העבודה בישראל.
אגף השכר מצביע על שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו ליציבות במערכת יחסי העבודה: הראשון מביניהם הוא ההסכם עם הסתדרות המורים, שנערך ב-2022, והסדיר את מערכת השכר והוביל לשקט תעשייתי יציב ללא סכסוכים במערכת החינוך. בנוסף, הדוח מדבר על הסכם המסגרת עם ההסתדרות הכללית, שנערך ב-2023, ובמסגרתו עוגן מנגנון צעדי התכנסות וקיצוץ מתואמים, על רקע מאמצי המשק למימון המלחמה והצורך בהתנהלות מאוזנת במגזר הציבורי. לפי האוצר, שלושת המהלכים הללו יצרו תשתית מוסדית יציבה יותר, המבוססת על דיאלוג ושיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ותרמו באופן ישיר לצמצום סכסוכי העבודה בשירות המדינה.
הדוח מתייחס ליוזמה משותפת של משרד האוצר וההסתדרות, הקמת מוסד ליחסי עבודה, שנועד לסייע בפתרון סכסוכים בדרכי שלום. במסגרת המוסד מופעלים כלים כגון גישור מקצועי, בירור עובדות ומחקר וכן מנגנוני הידברות מוסדיים. באגף השכר מציינים כי הקמת המוסד מהווה נדבך נוסף בביסוס מערכת יחסי עבודה יציבה יותר, תוך הפחתת תלות בצעדים ארגוניים ותהליכי הכרעה משפטיים.
התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים
לצד המגמות החיוביות, הדוח מצביע על סוגיה עקרונית שנותרה בלתי פתורה, והיא התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים. פסק דינו של בית הדין הארצי
לעבודה, שניתן בעניינם של עובדי ההוראה בחטיבות העליונות, קבע כי בעת עיצומים, גם אם העבודה אינה מתבצעת בשלמותה, יש לשלם לעובדים שכר מלא. המדינה עתרה לבג"ץ בבקשה לביטול ההחלטה, בטענה כי לפסק הדין "השלכות רוחב חמורות" על מבנה יחסי העבודה הקיבוציים ועל יכולתה לשמור
על שירות ציבורי תקין. העתירה תלוית הכרעה, ובמשרד האוצר מציינים כי נדרשת הסדרה רגולטורית ברורה, שתשמור מחד על זכות העובדים למחות, ומאידך על חובתה של המדינה לספק שירות ציבורי רציף, יציב וצודק.
- הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפי מלכין, ממונה השכר והסכמי העבודה ציין כי: "המגמה החיובית בשירות המדינה אינה מקרית, היא תוצאה של השקעה ארוכת טווח בבניית יחסי אמון, בניהול דיאלוג פתוח עם ארגוני העובדים וביצירת מנגנונים מוסכמים לפתרון מחלוקות. מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי מבשילה והופכת יציבה ובוגרת יותר, לטובת העובדים ולטובת הציבור כולו".
