עורכי דין
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

"המכשול שהפך להטבה": למה המילואימניקים נכשלו יותר במבחני לשכת עורכי הדין?

עמית בר | (1)


מבחני לשכת עורכי הדין הם אתגר משמעותי למתמחים, אבל השנה נרשמה ירידה חריגה באחוז העוברים, שעמד על 32% בלבד. המילואימניקים, שתמכו במלחמה וניצלו את הזכות להיבחן במתכונת מקוצרת שכללה 20 שאלות בלבד במקום 40, נתקלו דווקא בבעיות ייחודיות.

במקום להקל עליהם, המתכונת המקוצרת יצרה מכשול נוסף. שיעור העוברים בקרב המילואימניקים במתכונת זו עמד על 23% בלבד – נמוך משמעותית מהממוצע הכללי. בנוסף, הציון הממוצע שלהם עמד על 50 לעומת 53 במתכונת הרגילה.


הבעיה במתכונת המקוצרת

המתכונת המקוצרת נועדה להקל על אנשי מילואים ותושבי הצפון, שנאלצו להתמודד עם תנאים יוצאי דופן. ואולם, בפועל, השאלות שנכללו במבחן זה הוגדרו על ידי הנבחנים כקשות במיוחד. לדבריהם, הן התמקדו בנושאים אזוטריים ולא מהותיים, שהצריכו ידע מעמיק ומדויק בפסיקה משפטית.


התוצאות המטרידות

מניתוח תוצאות הבחינה עלו כמה בעיות בולטות:

פער באחוזי המעבר: הנבחנים במתכונת המקוצרת הצליחו פחות מהממוצע הכללי.

פסילת שאלות: הוועדה הבוחנת פסלה 7 שאלות במתכונת הרגילה אך רק 3 במקוצרת, מה שתרם להחמרת התוצאות של המילואימניקים.

מילואימניקים במצב פגיע: אנשי מילואים שהיו עסוקים בלחימה לא יכלו להקדיש זמן רב ללמידה, מה שהשפיע על יכולתם להתמודד עם שאלות קשות ויוצאות דופן.


לשכת עורכי הדין ציינה כי הקלות משמעותיות ניתנו במהלך המלחמה, כולל אפשרות למתכונת מקוצרת ומועדי בחינה נוספים. עוד טענו בלשכה כי "הנתונים מצביעים על הצלחה גבוהה יחסית בקרב מילואימניקים שנבחנו בפעם הראשונה במתכונת המקוצרת.

הוועדה הבוחנת צפויה להתכנס שוב ולבחון את המצב 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיל 28/01/2025 09:41
    הגב לתגובה זו
    הלשכה לא אוהבת אנשים עם ערכים כמו מילואימניקים מעדיפים שם לקדם רק אנשים עם הדעות הנכונות
שכר מנכ"לים (CHATGPT)שכר מנכ"לים (CHATGPT)

מה השכר הממוצע בגיל 40?

בדיקת ביזפורטל - מה השכר הממוצע בגילאים שונים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שכר

השכר החודשי הממוצע בישראל עמד באמצע השנה על 14,657 שקל, אולם מאחורי הנתון הכללי מסתתרים פערים משמעותיים בין קבוצות הגיל השונות. כך עולה מדוח מקיף של הביטוח הלאומי שפורסם לאחרונה, המציג לראשונה תמונה מפורטת של שוק השכירים בישראל.

על פי הנתונים, העובדים בגילאי 50-59 הם המשתכרים הגבוהים ביותר במשק, עם שכר ממוצע של 19,472 שקל לחודש. אחריהם נמצאים עובדים בגילאי 40-49 עם שכר ממוצע של 18,958 שקל, ואחריהם עובדים בגילאי 30-39 עם 15,684 שקל בממוצע.

הירידה בשכר מתרחשת לאחר גיל 60, כאשר העובדים בקבוצת גיל זו משתכרים בממוצע 14,371 שקל לחודש. הסיבות לכך מגוונות וכוללות מעבר לתפקידים בהיקף משרה מופחת, פרישה מוקדמת חלקית והעדפת גמישות תעסוקתית על פני רמת שכר.

בקרב העובדים הצעירים הפערים בולטים במיוחד. צעירים בגילאי 20-29 משתכרים בממוצע 8,434 שקל לחודש, כמחצית מהשכר הממוצע במשק. זה נראה מפתיע וזה נובע כנראה מעבודות חלקיות - עבודות סטודנטיאליות ועוד.   

עובדים מתחת לגיל 20, שרבים מהם עובדים במשרות חלקיות במקביל ללימודים, משתכרים בממוצע 3,032 שקל בלבד.

דר' אבישי קליין ממשרד ברנע ג'פה ולנדה, צילום: נמרוד גליקמןדר' אבישי קליין ממשרד ברנע ג'פה ולנדה, צילום: נמרוד גליקמן
ה-AI ואני

"המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"

שיחה עם ד"ר אבישי קליין, שותף וראש מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד ברנע ג'פה לנדה



הדס ברטל |

ספר קצת על עצמך?

דר' בהשכלתי תחום הפרטיות והטכנולוגיה כבר 16 שנה. דוקטורט בתחום הפרטיות והסייבר ואחר כך עברתי לעבור כפרקטיקן במשרד הרצוג ושימשתי כמרצה בתחום הטכנולוגיה, הרצתי גם במכללה למנהל, באוניברסיטת רייכמן, באוניברסיטת חיפה ובבר אילן, שם גם היום יש לי קורס קיץ על היבטי הבינה המלאכותית בעולם המשפט. הייתי גם בתפקיד ממונה הגנת פרטיות באמדוקס ושם בניתי את תשתית המערך לדיני הפרטיות. הקמתי את פורום ה-DPO שזה פורום לתפקיד הממונה להגנת הפרטיות בארגון, שזה הפך להיות מקצוע משמעותי ועכשיו יש דרישות חוקיות לאייש אליו, אבל בזמנו באמדוקס הוא כבר הוקם ב-2018 בגלל הדרישות של ה-GDPR שאלו החוקים להגנת הפרטיות של האיחוד האירופי. כיום בפורום הזה יש נציגים מהארגונים הגדולים ביותר, כמו בנק הפועלים ופייבר. 

לפני 3 שנים קיבלתי הזדמנות מעניינת ממשרד ברנע, ג'פה לנדה, להקים ולהוביל את תחום הפרטיות והסייבר במשרד ובאמת בנינו את המחלקה, היינו צוות של שני עורכי דין וכיום אנחנו שישה. הוספנו את פרקטיקת הבינה המלאכותית ואנחנו עובדים עם חברות ישראליות בהייטק וגם חברות שהן לא בהייטק ועוזרים להם לבוא להתעמק בשינויים המשפטיים והרגלוטורית שמביאה איתה הבינה המלאכותית. בנוסף אנחנו גם מייעצים לחברות שפועלות בישראל ובעולם ולחברות בינלאומיות שרוצות ייעוץ ביחס לישראל. 


איך ה-AI משפיע על הענף?

 ביום יום, בינה מלאכותית מסייעת לנסח מיילים ולבדוק את חוות הדעת שכתבתי מבחינת הגהה או רמת השפה, אלו השימושים הקלאסיים ב-AI. אבל יש גם שימושים מורכבים בבינה מלאכותית, כמו למשל לחפש אילו חוקים יכולים להיות רלוונטים במדינות מסוימות או פסקי דין שיכולים לתמוך בטענה משפטית או בחוות דעת משפטית. זה לא משמש לכתיבה של חוות דעת משפטית אבל זה מאפשר לי להבין את נקודת ההתחלה במחקר המשפטי. הוא מחדד רעיונות ובמקרים מסוימים יכול לעזור ביצירת מסמכים. בכל הנוגע לחוזים, הוא עובר עליהם ומוצא את הנקודות העיקריות שאולי אני, העורך דין האנושי אולי פספסתי במבט ראשון. 


 איך הבינה המלאכותית תורמת?

היא מקצרת לי תהליכים דרמטית. אם למשל, איפשהו בעולם יצאה חוות דעת חדשה. אפשר לבוא ולהגיד בואו נתרגם את הכל לאנגלית ונקרא 50 עמודים ונסיק מזה מסקנות. אבל זה יכול לקחת המון שעות של עבודה, במקרים בהם צריך משהו פשוט אפשר לבקש מה-AI לסכם את המאמר ולתת את ההיילייט, איך החוות דעת הזו משפיעה על התחומים שאני רוצה לדעת עליהם. אפשר גם להשתמש בו במגוון רחב של פעולות חשובות כמו ניסוח או הגהה. ה-AI חוסך המון זמן עבודה עבורי ועבור הצוות שלי ומשנה את עבודת המתמחים במשרד. 

לאחרונה הייתי בכנס עם סטודנטים למשפט בבר אילן, ושאלו אותי איך אני רואה את תפקיד המתמחה, עניתי שעד שהם יכנסו לשוק יהיו להם רק שתי ברירות: או להיהפך לעורכי דין מהיום הראשון או שלא תהיה לכם עבודה. אין למתמחה היום מה לעשות. בעבר הייתי לוקח מתמחה ומבקש ממנו לעשות מחקר או סקירה משפטית, למצוא פסיקה כזו או אחרת כדי לשלב בחוות דעת משפטית או כדי לחזק טיעונים משפטיים. היום אין סיבה לעשות את זה כי עורך דין יכול לבצע זאת בעצמו באמצעות חיפוש טוב בבינה מלאכותית לסקור פסיקות וטענות בצורה טובה. אני עדיין אני סבור שיש המון המצאות והמון אשליות שה-AI בונה, וזה בסדר כי  שזה אינטגרלי לפעילות שלו. ה-AI הוא מודל סטטיסטי ולא יכול להיות שלא יהיו לו אשליות אבל התפקיד של המתמחה זה להפעיל את הכלים ביעילות ולהבין האם נתקבלה תשובה מדויקת ונכונה. להכיר את החוק באופן הזה, זו עבודה של עורך דין, ולכן לפי ראייתי מתמחים צריכים לייצר יותר תובנות לעורכי הדין ולשותפים באופן מהיר.