520 ק"מ ב-5 דקות - הסוללה החדשה של החברה הסינית
יצרנית הסוללות הסינית CATL השיקה את הדור הבא של הסוללה בטעינה מהירה שלה, שתשאף להתחרות בזו של הענקית BYD
תחום הטעינה המהירה הוא אחד התחומים החמים העולם הרכב החשמלי בתקופה האחרונה. הדיווח הגדול היה בחודש שעבר כש-BYD הסינית הכריזה על סוללה שמסוגלת לספק טווח נסיעה של 400 ק"מ בטעינה של 5 דקות בלבד. עכשיו יצרנית הסוללות הסינית CATL משיקה סוללה שלכאורה עולה בביצועים על זו של BYD.
לפי הצהרות CATL, הסוללה החדשה שלה מסוגלת לספק טווח של כ-520 ק"מ תוך טעינה של 5 דקות. רובין זנג, המיליארדר שייסד את CATL, שואף להמציא מחדש את החברה כספקית אנרגיה ירוקה, ולהפחית דרמטית את עלויות הפיתוח של רכבים חשמליים, צעד שיכול לטלטל את המודל הכלכלי של התעשייה שהזניקה את צמיחת החברה שלו.
CATL לא הסתפקה רק בכך וחשפה גם סוללת נתרן-יון חדשנית, עמידה בטמפרטורות נמוכות עד מינוס 40 מעלות, בטוחה יותר בשל יציבות כימית וזולה יותר מסוללות ליתיום. סוללה זו עשויה
לתפוס כ-50% מנתח שוק הסוללות הנוכחי. בנוסף, הוצגה סוללה היברידית המציעה טווח של 1,500 ק"מ, המשלבת סוללה מהירה עם חבילת עזר לשיפור הביצועים. החדשנות המהירה של CATL משקפת את התחרות העזה בשוק הסיני, אך מנהל בחברה הזהיר כי מלחמת המחירים עלולה לפגוע באיכות המוצרים.
במקביל, BYD מתכננת להתחרות ביפן עם מכונית מיני המותאמת לתקנים המחמירים של השוק המקומי, מה שמעצים את הלחץ על יצרניות הרכב היפניות. שיתוף פעולה מפתיע בין BYD לסעודי ארמקו, חברת נפט ספקנית לגבי המעבר לאנרגיה ירוקה, מדגיש את הדינמיקה המורכבת בתעשייה.
עם זאת, בינתיים התוצאות של החברה די מאכזבות - בחודש שעבר דיווחה CATL על צמיחה של כ-15% ברווח הנקי לשנת 2024, הצמיחה האיטית ביותר שהציגה החברה ב-6 השנים האחרונות, כשברקע מלחמת המחירים בקרב יצרניות הרכבים הסיניות המשיכה להפעיל לחץ על חברת הסוללות.
- רכב חשמלי - שלוש שנים, 40,000 ק"מ, 133 ש"ח בחודש
- צי הרכבים הממשלתי עובר להנעה אלטרנטיבית, חשמלית והיברידית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחום הלוהט - טעינה מהירה
לא רק באסיה מפתחים טכנולוגיות טעינה מהירה לרכבים חשמליים. בשבוע שעבר דיווחה חברת הסוללות הבריטית Nyobolt כי גייסה לאחרונה 30 מיליון דולר כדי לקדם את הפיתוח של הסוללות המהירות שלה.
כרגע הסוללות שלה מותקנות ברובוטים קטנים שמתפעלים מחסני לוגיסטטיקה, אך בהמשך החברה מתכננת לקחת הטכנולוגיה לתחום הרכב. החברה ציינה שכבר קיבלה פניות מ-8 יצרניות רכב גדולות רק בשנה האחרונה, והטכנולוגיה שלה עשויה להפוך את טעינת הרכב לפעולה מהירה ואפילו להתחרות בזו של BYD.
מנכ"ל החברה התייחס לסיבה שהחברה בחרה להתמקד תחילה ברובוטים במחסני לוגיסטיקה: "בחרנו בשוק הזה כי הוא מרגיש כמו קרקע טובה לבחון את הטכנולוגיה וכי כמעט אין בו תחרות", הסביר.
- ועדת המחירים ממליצה על הפחתת תעריף בסיס במוניות והוספת תוספת לנסיעות ארוכות
- שווי שימוש - נדרשת קביעת מדיניות ארוכת טווח
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- פרויקט תחבורתי בכפר סבא - חיבור כביש 5503 לדרכים נוספות
המירוץ לטעינה מהירה הוא לא רק קרב של מהנדסים, הוא גם קרב תדמיתי בין יצרניות הסוללות הגדולות בעולם, שכל אחת מהן מנסה לבדל את עצמה עם הישגים טכנולוגיים גדולים יותר. ההכרזה של CATL מגיעה כאמור זמן קצר אחרי
ש-BYD תפסה כותרות עם הסוללה החדשה שלה, והיא צפויה להוביל לסבב נוסף של השקעות ענק בתחום ולמרוץ בין ענקיות הסוללות כמו Panasonic, LG Energy, SK On ואחרות.
האם התשתית בכלל תומכת בסוללות האלה?
השאלה היא לא רק מי תצליח לפתח
את הטכנולוגיה הכי טובה, בסופו של דבר לא לכולם משנה עם אפשר לטעון את הסוללה תוך 5 דק' באנרגיה שתספיק ל-400, ל-500 או ל-600 ק"מ, השאלה היא האם בכלל סביר שנראה את הפיתוחים האלה בשוק כבר בזמן הקרוב. כיום, רוב הרכבים החשמליים הנמכרים בעולם עדיין לא תומכים בעוצמות
טעינה שמאפשרות ניצול מלא של טכנולוגיות מהסוג הזה, ולא פחות חשוב, גם תחנות הטעינה הציבוריות עדיין אינן ערוכות לכך. לכן, גם אם ההבטחה הטכנולוגית קיימת, ההטמעה בפועל עשויה לקחת עוד זמן.
במקביל, המהפכה בטעינה עשויה לשנות גם את הרגלי
הנהגים, אם טעינת רכב תהפוך לקצרה כמו תדלוק, ייתכן ונראה שינוי במודל השימוש, בצמצום החשש מ"טווח החרדה" ובהעדפה לרכבים עם סוללות קטנות יותר וטעינה מהירה, מה שאולי יפתח פתח ליצרנים חדשים בשוק.
ויש גם מי שמצביע על הסיכונים הטמונים בטכנולוגיות הטעינה האולטרה-מהירה, החום הגבוה שנוצר בתהליך, בלאי מואץ של סוללות, וצורך בתשתיות קירור מורכבות. אלו נושאים שעדיין אין להם פתרונות מוכחים, ויכול להיות שדווקא מי שתמצא פיתרון לבעיות הללו תזכה בנתח שוק גדול יותר.
- 4.אנונימי 26/07/2025 19:32הגב לתגובה זוכי השריפות שיגיעו עם הטעינה זה אסון.
- 3.אנונימי 22/04/2025 11:37הגב לתגובה זועיינו באתר China Report במיוחד ביוטיוב בנושא ועל מגרשי ענק של מכונית חשמליות שאינן נמכרות.
- 2.dw 21/04/2025 14:05הגב לתגובה זוטכנולוגיית טעינה מהירה עלולה לפגוע בצמיחה העתידית של אלקטריאון
- 1.איך יש תחרות בסין הכל שייך לממשלה עבודה בעיניים (ל"ת)shafik 21/04/2025 12:46הגב לתגובה זו
- יש חברות ששיכות לבעלי הון מסין . (ל"ת)עושה חשבון 21/04/2025 13:46הגב לתגובה זו
- החברות שייכות לממשלה בעלי ההון הם המנהלים שמחליטים על הכל במסגרת החוק. (ל"ת)אנונימי 21/04/2025 21:24
מ - 4 יוצא 1 - רכב השטח הטוב בישראל, האם יש כזה?
ארבעה רכבי שטח משובחים נמכרים בישראל. לכל אחד מהם עדת מעריצים, את חלקן כבר ניתן להגדירן כ'כת'. אבל מי הכי טוב? האם יש כזה דבר 'הכי טוב'? או שיש מקום לשאול מה הצרכים של הלקוח הפוטנציאלי, ולהתאים עבורו את הרכב הנכון. באנו לעשות סדר
כל רכב שטח, גם אם כזה ש'טוחן' שטח בלי סוף, עדיין יעשה 95% מהזמן על הכביש, וכאן רבותי, יש רק מלך אחד, והוא אריסטוקרטי מאוד. אין שום תחרות בנסיעה בכביש ללנדרובר דיפנדר החדש. מדובר ברכב שגם עם המתלים הפשוטים שלו עושה צחוק משלושת המתחרים ו'לא רואה אותם ממטר'. הוא כל – כך טוב בכביש, שגם קרוסאוברים איכותיים שאינם רכבי שטח, נחותים ממנו בכביש. בסוף, בכביש אין לו תחרות. במקום השני נמצא את הלנדקרוזר החדש שעל אף מנוע הדיזל הלא ממש מעודן שלו, הוא עדיין יהיה נעים ונוח לשהות על פני הברונקו והרנגלר הספרטניים משהו. במקום השלישי נמצא את הברונקו, ובסוף את הרנגלר. זה כאמור לפרק הכביש.
ארבעה רכבי שטח אמיתיים נמכרים בישראל. למעשה חמישה, אם נחשיב גם את ה KGM רקסטון כרכב שטח, אבל כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר, כי הרקסטון, עם כל הכבוד, לא יכול להיות חלק מחבורת החוד של רכבי השטח בישראל – לנדרובר דיפנדר, ג'יפ רנגלר, פורד ברונקו וטויוטה לנדקרוזר. גם את הטנדרים אני שם בצד, אנחנו עם SUV אמיתיים. גם את האינאוס גרנדיר שיחידה אחת ממנו כבר מתגלגלת על כבישי ארצנו אני שם מחוץ למשוואה.
אני כאן כדי לחדד את הבדלים בין ארבעת המופלאים שהזכרתי. ראשית אומר שהייתי שמח אם כל אחד מהארבעה היה לי בחניה הפרטית. הם כולם מבצעים ברמה הגבוהה ביותר, גם אם יש ביניהם הבדלים גדולים מאוד. וגילוי נאות, בחניה הפרטית חונה לנדקרוזר ארוך וקשיש, שחוגג עוד מעט 20 שנים להיווסדו ביפן.
חלקכם עומד להתרגז מאוד, בוודאי אלו שקשורים בעבותות לרכב השטח שיש ברשותם, או עליו הם חולמים. אחרי הרבה מאוד ק"מ על סיפונם של כל אחד מהארבעה, גם בכביש וגם בשטח, המסקנות שלי חדות וברורות. ובכן, כל כלי הרכב המוזכרים הם בעלי הנעה כפולה 4X4, עם הילוך כח ונתחיל במסקנות.

ועדת המחירים ממליצה על הפחתת תעריף בסיס במוניות והוספת תוספת לנסיעות ארוכות
ההמלצה כוללת הפחתה של 4.58% במחיר הנסיעה, לצד תוספת חדשה של 1.57 שקל לק"מ בנסיעות מעל 10 ק"מ; נהגי המוניות זועמים: "פגיעה בפרנסה ובשירות"
ועדת המחירים הבין־משרדית המליצה לעדכן את מבנה תעריפי הנסיעה במוניות, באופן שיכלול הפחתה של כ-4.6% בתעריף הבסיס והוספת מרכיב חדש, "פקטור מרחק", אשר ייקר נסיעות העולות על 10 ק"מ. מדובר בתוספת של 1.56 שקלים לכל קילומטר נוסף מעבר למרחק זה.
עם זאת, לפני שההמלצה תהפוך לרשמית, הוועדה תצא לשימוע ציבורי שיימשך עד ה-14 בספטמבר, במהלכו תיבחנה התנגדויות מצד גופים מקצועיים ונציגי הציבור. רק לאחר מכן תועבר ההמלצה הסופית לאישור שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
המהלך של הוועדה נועד לעדכן את סל התשומות המשפיע על חישוב התעריפים, בין היתר תוך הכללת רכיבי עלות כמו חשמל, ולא רק בנזין, על רקע כניסת מוניות חשמליות לשוק. למרות ההפחתה בתעריף הכללי, תוספת "פקטור מרחק" עשויה להביא לייקור מהותי של נסיעות ארוכות, במיוחד בנסיעות בין־עירוניות ובנסיעות משדה התעופה. הנסיעות הארוכות, שבמסגרת רפורמת 2018 הוזלו משמעותית, עשויות לחזור ולהיות יקרות יותר וכלכליות יותר עבור נהגי המוניות.
נהגי המוניות מתנגדים
בתגובה למהלך, נהגי המוניות ביקרו מאוד את המהלך. לטענתם מדובר בפתרון קוסמטי שמעמיק את העיוותים במקום לתקן אותם. הם טוענים כי הרפורמה שבוצעה לפני כשש שנים גרעה בפועל כ-40% מהתעריפים לנסיעות בין־עירוניות, והשינוי הנוכחי אינו נותן מענה אמיתי לבעיות שנוצרו. אבל הצד שלהם ברור. הם רוצים בהתייקרות של הנסיעה במונית גם ובעיקר בנסיעות בינעירוניות מבלי להפחית את הנסיעה בתוך העיר. השאלה למה? כפי שהצגנו כאן, מחירי המוניות בארץ לא זולים ואל בהכרח שמוצדקים - נסיעה במונית ב-300 שקל מנתניה לנתב"ג - ולמה אין אובר בישראל?
- נסיעה במונית ב-300 שקל מנתניה לנתב"ג - ולמה אין אובר בישראל?
- "להביא את אובר לארץ ולפצות את נהגי המוניות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, נהגי המוניות צפויים להתנגד למהלך במסגרת השימוע הציבורי, ולהוביל מהלך מול משרדי הממשלה בדרישה לגבש מנגנון הצמדה שקוף, המבוסס על מדדים תפעוליים כמו עלויות דלק, ביטוח, שחיקה ותחזוקה. נראה שהוועדה צריכה להגיד באופן ברור - רוצים מחירים חופשיים. בבקשה - נכניס את אובר, תהיה תחרות ומחירים תחרותיים לציבור.