רציו פטרוליום מתרסקת לאחר יציאת אקסון מובייל מהבלוק בגיאנה
ענקית האנרגיה אקסון מובייל EXXON MOBIL הודיעה לרציו גיאנה, החברה שמפעילה את הפעילות בגינאה של רציו פטרול יהש 1.15% כי היא אינה יכולה להתחייב כעת לבצע קידוח נוסף בשטח הבלוק של החברה.
בהתאם להסכם העברת הזכויות, אקסון וחברת האנרגיה הס (Hess) יצאו מהבלוק וישיבו את הזכויות שהן מחזיקות בבלוק לרציו גיאנה ולחברת קטליה (Cataleya). בנוסף, אקסון מובייל תעביר את תפקיד המפעיל לרציו גיאנה. הצדדים יפנו לממשלת גיאנה לצורך עדכון העברת הזכויות, לאחר העברה תחזיק רציו 50% מהזכויות בבלוק.
בהתאם לתנאי הסכם גיאנה, לאחר הגשת בקשה למעבר לתקופת ההארכה השנייה של הסכם גיאנה, השותפים בבלוק להודיע למדינה אם בכוונתם לבצע קידוח נוסף בבלוק עד לחודש פברואר 2025. ככל שיחליטו על ביצוע קידוח נוסף יש לבצעו עד לחודש פברואר 2027. רציו גיאנה תמשיך לקדם את העבודות בבלוק ולפעול לצירוף שותים חדשים כאשר הכוונה שאחד מהם יהיה המפעיל בבלוק.
נוסף על כך, רציו מתקשרת עם חברת האנרגיה הפיליפינית Gas and Oil Prime, בהסכם העברת זכויות ב- 76 Contract Service. בהתאם לתנאי ההסכם, רציו, המחזיקה ב- 70% (מתוך 100%) מהזכויות ב- 76SC, תעביר 35% (מתוך 100%) מזכויותיה ב- 76SC ל-PRIME בתמורה להחזר חלקה היחסי של PRIME בהוצאות העבר ב-76SC, בהיקף של כ- 748.6 אלפי דולר. העברת הזכויות האמורה כפופה לאישורים הנדרשים, לרבות אישור משרד האנרגיה הפיליפיני.
- מחירי הנפט בעלייה - איך זה קשור לישראל והאם מניות הנפט אטרקטיביות?
- אקסון מוביל מאכזבת בדוחות אבל מגדילה דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רציו פטרוליום מתרסקת ב-25% לאור ההודעה ונסחרת במחיר של 29 אגורות ושווי שוק של 50 מיליון שקל.
- 5.טביבזאדה 28/09/2023 10:35הגב לתגובה זוככה פועלת רציו:)
- יונת דאר 28/09/2023 15:16הגב לתגובה זומי אישר את זה? קרקס
- 4.איתי טביב 27/09/2023 15:24הגב לתגובה זואיתן הימר לא באמת ידע - איתי היתה בחירה גרועה - פושט בזיון - חכו שגם רציו יהש תיסגר
- dw 27/09/2023 17:39הגב לתגובה זוהעסק מרוויח יפה מאד ונראה שכך ימשיך גם בעתיד. נראה משונה לבוא בטענות לשחקן פיננסי ישראלי זעיר. תכל'ס מי שקובע אם לקדוח או לא זה המפעיל הגדול, ולא היתוש הקטן מישראל. אם במקום אקסון הם ישכנעו את שברון, BP או שחקן אחר לקדוח בשדה הזה בגיאנה אז הנייר יטוס לשמיים. זה פשוט לא בידיים שלהם. כרגע יש שדה פוטנציאלי בגיאנה ושדה פוטנציאלי בפיליפינים. על הדבר הזה משלמים 50 מלשח.
- איתן 28/09/2023 10:37תודה - אני מנסה לזרוק עוד חול בעיניים של המשקיעים המסכנים - יצא לי 5 טעיות ברצף פה ברציו פרטוליום - החל מהים הצפוני, מלטה, גאינה סורינאם ועכשיו קשקשתי על פיליפינים ומרוקו - יאללה משקיעים תשקיעו! והטעות הכי גדולה שלי - שמתי לנהל את המכולת בחור מבאר שבע שהיה נותן לי שתייה חריפה כדי לשכנע אותי - וואלה איזה מנכל חח
- 3.איתן אייזנברג 27/09/2023 15:22הגב לתגובה זוסוף ידוע מראש....
- דורין 27/09/2023 20:07הגב לתגובה זולא ראיתי דבר כזה- מנכ״ל שכיר שמרסק את המנייה 90% ב-3 שנים ונשאר בתפקיד
- איתן אייזנבגג 28/09/2023 10:49הוא היה משכר אותי במשרד עם שתייה חריפה - וליגד לא היה אכפת לו - שם את טביבזדאה כמנכל כי תכלס לא היה מישהו אחר שהתסדר עם איתן - איתי לא מבין דבר אחד בנפט אבל מתחנף לליגד באופן קבוע בעיקר יותר מאז ששי עזב - כך נראה שותפות שאסור להתקרב אליה
- 2.משקיע 27/09/2023 14:10הגב לתגובה זובושה לגיאולוג שמכר לנו אשליות נער הייתי וגם זקנתי....בושה
- 1.YL 27/09/2023 12:27הגב לתגובה זואבל לא מאוחר לרציו יש הזדמנות להשקיע ב מיזמים לחיפושי נפט אחרים ב אפריקה שנחשבת היום ל להיט מס אחד הן ביבשה והן בים**שהעלות היא גבהה במיוחד** אבל האמת נראה לי ש הבטן של ההנהלה חסר מעוף מלאה אז.....למה להתאמץ
- dw 27/09/2023 14:56הגב לתגובה זולאקסון כבר יש כמה קידוחים פעילים ויתכן שפחות עניין אותם הפיתוח הזה. למפעיל אחר, שאין לו פעילות בגיאנה, זה עשוי להתאים. בנוסף ישנו פוטנציאל גם בפיליפינים.
- באבה בובה 27/09/2023 15:14כל מילה נוספת מיותרת
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.1 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
