זה הזמן לחזק את שוק ההון המקומי ולתקן את העיוותים שייצר תיקון 28
במידה וההשקעה במדדים ישראלים תצמח לרמה המקבילה לזו הקיימת בארה"ב, בעיית הנזילות בשוק המקומי תיפתר, עלויות המימון של החברות יפחתו ונגישותן להון תשתפר והציבור הישראלי יוכל להגדיל את החשיפה לחברות המובילות בישראל בהיקף ראוי ולא יזניח מאות מיליארדי שקלים כאבן שאין לה הופכין בחשבונות העו"ש
הקטסטרופה של קריסתו של הבנק האמריקני SVP לפני כחודשיים תוך שעות ספורות, החזירה אותי במנהרת הזמן למשבר הפיננסי של 2008 ולתובנה כי נכון יהיה להתמקד בחוסן הפיקוחי של שוק קרנות הנאמנות הישראלי.
בימים כה סוערים בשווקים הפיננסיים חובה לציין כי תעשיית קרנות הנאמנות הפאסיביות בישראל בשנת 2023 בטוחה לעין שיעור מתעשיית קרנות הסל הישראלית שהתקיימה בישראל בעת המשבר הפיננסי הגדול וכעשור לאחריו.
תיקון 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות שהושלם בשנת 2018 הפך את תעודות הסל שהיו במהות איגרות חוב, להן היה קיים סיכון מנפיק, לקרנות נאמנות אשר המחזיקים בהן אינם חשופים לסיכון מנפיק הקרן ובכך הרימו הרגולטורים קיר ברזל בין נכסי המכשיר הפיננסי לבין חוסן המנפיק של המכשיר הפיננסי.
נטרול סיכון המנפיק מבטיח לכל מחזיק של קרן נאמנות כי בתרחיש קיצון, כי המחזיק הוא זה שיהיה הבעלים בניירות הערך המוחזקים בקרן הנאמנות והוא לא יהיה חשוף ליציבות הפיננסית של המנפיק. כפי שהמחישה בזמנו קריסתן של בתי השקעות כמו ביר סטרנס, ליהמן ברדרס ולאחרונה קריסת SVB, אזי גם השמות הפיננסיים הגדולים ביותר הזוכים לדירוגים הגבוהים ביותר אינם חסינים למשברי ענק ולפיכך נטרול סיכון המנפיק של קרן הסל היה צעד חיוני. השקעה במדדים ובקרנות נאמנות מפוזרות הם התרופה האולטימטיבית לסיכון הנכס הבודד ולפיכך חשוב שמחזיקי קרנות הנאמנות יידעו כי מעבר לפיזור המובנה של המכשיר, הם גם מוגנים מפני חדלות פירעון של מנפיק קרן הנאמנות.
- הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תיקון 28 הוא במובנים רבים הדוגמא הישראלית לאופן בו כיצד אנשים טובים כותבים נוח בשבע שגיאות ואולם באותה הנשימה וההגינות חובה לומר כי השינוי הרגולטורי האמור היווה הישג רגולטורי משמעותי ובשורה למשקיעים, במיוחד בימים סוערים כמו העת הנוכחית. את העיוות שנוצר חובה לתקן בחקיקה משלימה אשר תטפל ברצועה האווילית של דמי ניהול משתנים, תחייב תחרות על עשיית השוק ותאפשר לשחקנים גלובליים להנפיק מוצרים על מדדים מקומיים. במקביל חובה על רשות שוק ההון לבטל את האפליה המקוממת כנגד תעשיית קרנות הנאמנות הפאסיביות המקומית ולאפשר למנהלי החיסכון לשלם באמצעות העמיתים דמי ניהול לעוקבי המדדים, בדיוק כפי שנעשה על ההשקעה במדדים הזרים. רשות שוק ההון לא מגנה על העמיתים בהנצחת העיוות, אלא ההיפך הוא הנכון, השימוש במוצרי מדדים על נכסים ישראלים קטן דרמטית מפוטנציאל השוק, ואותם עמיתים המחזיקים בקרנות הנאמנות הפאסיביות ישירות מסבסדים את דמי הניהול האפסיים במוצרי המדד הישראלי באמצעות דמי ניהול גבוהים מהרצוי, שכן בשוק ההון כמו בכל תחום אחר בחיים אין ארוחות חינם ואם לא די בכך, המהלך פוגע דרמטית בשוק ההון המקומי ותורם ליציאה של כספים מישראל וכך במקום לחזק את הכלכלה והחברות הישראליות, ציבור המשקיעים הישראלי תומך בכלכלות רחוקות.
שווי השוק המצרפי של קרנות הסל על מדדי המניות בבורסת תל אביב עומד כיום על כ-44 מיליארד שקל, קרי כ-4.5% משווי השוק המצרפי של שוק המניות בתל אביב העומד על כ-920 מיליארד שקל. בארה"ב, לשם ההשוואה ההערכה היא כי שווי השוק של קרנות אינדקס על מדדי המניות עומד על בין 25% ל-33% משווי השוק המצרפי של שוק המניות. במידה וההשקעה במדדים ישראלים תצמח לרמה המקבילה לזו הקיימת בארה"ב, בעיית הנזילות בשוק המקומי תיפתר, עלויות המימון של החברות יפחתו ונגישותן להון תשתפר והציבור הישראלי ייחשף להון וחוב של החברות המובילות בישראל בהיקף ראוי ולא יזניח מאות מיליארדי שקלים כאבן שאין לה הופכין בחשבונות העו"ש.
תעשיית קרנות הנאמנות הישראלית מפוקחת היטב והיא השקופה ביותר מבין אפיקי ההשקעות הזמינים לציבור הרחב. בניגוד למוצרי חיסכון ארוכי טווח בהם קיים מרכיב לא סחיר גדול אשר חלק גדול ממנו נבנה בתקופת הגאות הטכנולוגית ובסביבת ריביות אפסית, אזי תעשיית קרנות הנאמנות איננה סוחבת על גבה את הגיבנת של השיערוכים הבעייתיים של האפיק הלא סחיר.
- הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
- אולטרה פיננסים בדרך לבורסה: תתמזג עם חברה ציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
מדובר בתעשייה אשר סל מוצריה נזיל ברמה יומית בניגוד לקרנות "מתוחכמות" לכאורה אשר הנזילות בהן נתונה לחסדי מנהלי הקרנות הלא סחירות ולאחרונה ראינו שחלק ממנהלי הקרנות מתקשות בגמילות חסדים ואם מותר לנו להתנבא, אזי סביר כי טרם נאמרה המילה האחרונה בתחום זה.
תעשיית קרנות הנאמנות זולה מהותית ביחס לממוצע דמי הניהול במוצרים הלא סחירים, זאת כאשר כניסה לאתר רשות ניירות ערך מלמדת היטב כי דמי הניהול בקרנות הנאמנות ירדו חדות במהלך השנים האחרונות.
תעשיית קרנות הנאמנות חייבת לקבל בוסטר רגולטורי, שכן למרות יתרונותיה הרבים היא מופלית לרעה מול אפיקי השקעה אלטרנטיביים בעוד היתרונות המובנים בה אינם ממוצים כלל.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
