איך הופכים 10 מיליון שקל ל-200 מיליון שקל - מאת ברק רוזן
חברת אביב ארלון שהיתה בשליטה של משפחת אביב היא חברת נדל"ן מניב שפועלת בארה"ב וסרביה. משפחת אביב החליטה לממש את הנכסים ולהחזיר את המזומנים שיווצרו לבעלי המניות.
במקביל להחלטה זו, פעלה משפחת אביב עם ברק רוזן ואסי טוכמאייר, בעלי השליטה בישראל קנדה ישראל קנדה 1.08% , להעברת השליטה על השלד שיוותר אחרי מכירת הנכסים. זה קצת כמו להקדים את המאוחר, אבל מסתבר שזה אפשרי. יצרו מסגרת משפטית חיצונית לחברה הנסחרת שהתזרימים של המימושים יגיעו אליה ויועברו לבעלי המניות ואת השלד הבורסאי מכרו (וכפו מכירה על בעלי מניות אחרים במסגרת הסדר) לרוזן וטוכמאייר.
השניים קנו את השליטה ב-10 מיליון שקל לפי שווי של 11 מיליון שקל במחיר למניה של מתחת ל-30 אגורות:
המניה בשוק התרוממה כנראה גם בשל 'פרמיית רוזן וטוכמאייר', כשהזינוקים בימים האחרונים מתודלקים בהנפקה פרטית לפי מחיר של 6 שקל למניה. אביב ארלון תנפיק במחיר הגבוה פי 20 מהמחיר שזה עתה רכשו-קיבלו רוזן וטוכמאייר. זאת ועוד - ההנפקה "למקורבים". הנפקה פרטית היא מבחירה, זו לא הנפקה כפויה, זה לא מחיר כפוי. זה גרם למחיר השוק לזנק פי כמה עד ל-1.6 שקל למניה. אבל עדיין רחוק מה-6 שקלים. אז איך זה ייתכן? איך זה ייתכן שמקורבים קונים בפי 20 ממחיר הכניסה של רוזן וטוכמאייר ופי 4 ממחיר השוק?
בסה"כ תגייס אביב ארלון 24 מיליון שקל בתמורה ל-105 ממניותיה. הנה המשתתפים בהנפקה הפרטית:
ברור לנו שיש כאן סיפור - ייתכן שמדובר באמון מאוד גדול של המשתתפים בהנפקה לאור ההצלחה של רוזן וטוכמאייר בישראל קנדה, למרות שבשנה האחרונה המצב התהפך, ולמרות הכישלון הגדול בהשקעה בנורסטאר-ג'י סיטי, שהובילה להפסדים של מאות מיליוני שקלים (להרחבה לחצו כאן). ייתכן שהם מריחים שהפעילות הזו תהיה שווה פי כמה וכמה. מה שבטוח שיש כאן סיפור מטורף של איך לייצר יש מאין. איך הפך רוזן השקעה של 10 מיליון שקל בשלד בורסאי להשקעה ששווה 200 מיליון שקל. ואת כל זה הוא עשה - מבלי לעשות עדיין כלום.
- 15.יואל מלאומי 24/12/2022 02:17הגב לתגובה זוככה הכל מתנהל..פירמידה
- 14.שרם 22/12/2022 00:55הגב לתגובה זוברור שיש כאן טריק פיננסי לא בטוח שכשר. אנשים הגונים לא מתקרבים להשקעה כזו.
- במקום שיש כסףאל תחפש אנשים הגונים (ל"ת)בכר 22/12/2022 07:43הגב לתגובה זו
- 13.לבן הארמי 21/12/2022 21:44הגב לתגובה זואיפה מ״ה איפה רשות ניע איפה רקות שוק ההון ביטוח והחיסכון איפה
- 12.מומחה 21/12/2022 15:03הגב לתגובה זולא ברור מה ההנחה הסמויה "בתחקיר" שאתם מפרסמים? כולם השקיעו מרצון, לא? ואיך זה כלכך שונה מכל מהות ה SPACים שגייסו מילארדי דולרים רק על בסיס היכולת של הספונסר לאתר עסקים מעניינים בהמשך הדרך לאחר הגיוס.
- אנונימי 21/12/2022 19:02הגב לתגובה זובשל אי הבנתך הבסיסית את הכתוב עדיף שלא תגיב.לא מחמיא לך
- בן 21/12/2022 16:31הגב לתגובה זובספאק יש לך אפשרות לצאת אם חברת היעד לא נראית לך. אם רוזן יחליט לפנות לתחום שהמשקיעים לא יאהבו, אז מחיר המניה יפול. לא תינתן למחזיקים הזכות שיש בספאק לצאת במחיר העלות. לכן אם סביר לדעתך להניח שמשקיע לא רכש את המניות בשוק בזול אלא יתעקש לרכוש אותן ביוקר בהנפקה פרטית?
- וראינו איך סיפור הספאקים נגמר (ל"ת)אודי 21/12/2022 16:14הגב לתגובה זו
- 11.מריח ישראבלוף (ל"ת)רון 21/12/2022 14:57הגב לתגובה זו
- 10.סטיב 21/12/2022 13:44הגב לתגובה זומחכים לפריירים - כרגיל !
- 9.די אי אן 21/12/2022 11:59הגב לתגובה זומקרה חוזר לדי אן אי
- 8.תרגילי מס? 21/12/2022 11:49הגב לתגובה זואפשרות. לכאורה
- 7.לא לשכוח 21/12/2022 11:37הגב לתגובה זוהפשרת יחידיות דיור מתחם גלילות
- 6.שמעון 21/12/2022 11:33הגב לתגובה זואיפה רשות ניע ?
- 5.כנעני 21/12/2022 11:02הגב לתגובה זובשלב ג מחקים למטומטמים שיקנו את המניות והרי לכם עבודה עברית
- 4.סוחר על 21/12/2022 10:53הגב לתגובה זוהלבנות.
- 3.לא מבין למה לקנות בפי ארבע (ל"ת)21/12/2022 10:10הגב לתגובה זו
- 2.מבין2 21/12/2022 10:05הגב לתגובה זובישראל לא יקבלו אגורה. בגלל זה עדיף להשקיע שם
- 1.איפה הרשות לנירות ערך? יש גם מוסדיים שם? (ל"ת)קרן 21/12/2022 09:59הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
קרן אלומה: אורי יוגב יור דירקטוריון, מולי רבינא, יור ועדת השקעות, יאיר הירש מנכל. קרדיט: נוי נפתליאלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
הקרן תקבל תמורה של כ-60.8 מיליון שקל לצד פירעון מוקדם של 15 מיליון שקל מהלוואת בעלים; העסקה מבטאת תשואה שנתית ממוצעת של כ-30% להשקעה שביצעה לפני חמש שנים
קרן אלומה מודיעה על הסכם למכירת כ-38% מאחזקותיה בחברת אסקו - מתוך כ-58% שבידיה כיום, לשני גופים: דיסקונט קפיטל, שרוכשת 20%, והחברה הכלכלית ד.ב.מ שבשליטת דן בר משיח, שרוכשת 18%. העסקה נקבעה לפי שווי חברה של כ-160 מיליון שקל, ומניבה לקרן תמורה כוללת של כ-60.8 מיליון שקל: כ-40.8 מיליון שקל ישולמו עם השלמת העסקה, ועוד כ-20 מיליון שקל יועברו בתוך שנתיים ממועד ההשלמה. במקביל, הקרן תקבל פירעון מוקדם של כ-15 מיליון שקל מתוך הלוואת הבעלים שהעמידה לאסקו, העומדת כיום על כ-20 מיליון שקל. את העסקה ניהלה ווליו בייס מיזוגים ורכישות.
ההשקעה המקורית של אלומה באסקו בוצעה לפני כחמש שנים בהיקף של כ-16.7 מיליון שקל. ההחזקה הנמכרת של 38% - רשומה בספרים לפי כ-52 מיליון שקל. בשנים האחרונות קיבלה הקרן גם דיבידנדים ודמי ניהול בהיקף מצטבר של כ-4.4 מיליון שקל. התמורה שכבר קיבלה הקרן יחד עם התמורה הנוכחית מגיעה לכ-65.2 מיליון שקל, המשקפים תשואה שנתית ממוצעת (IRR) של כ-30%. לאחר השלמת העסקה תיוותר הקרן עם אחזקה של כ-20% מהחברה.
מה מתוכנן בחברת אסקו?
במסגרת ההסכם הוגדר גם מנגנון Buy-Back: אם בתוך חמש שנים לא תתבצע הנפקה או מכירה נוספת של החברה בתנאים מסוימים, תהיה לאלומה אפשרות לרכוש בחזרה את חלקה של ד.ב.מ - 18%, לפי שווי חברה של 160 מיליון שקל בתוספת הרווחים שיועדו למניות עד למועד המימוש. מנגנון זה שומר לקרן את הזכות להגדיל מחדש את אחזקתה במקרה שהחברה לא תממש אירוע נזילות כמו הנפקה.
אסקו פועלת בתחום ההתייעלות האנרגטית במודל של מימון, התקנה ותפעול מערכות אנרגיה מתקדמות, כשהחיוב ללקוח מתבצע מתוך החיסכון המוכח בעלויות האנרגיה. החברה ביצעה עד היום השקעות של כ-200 מיליון שקל בבתי חולים, מפעלים ותאגידים גדולים. בין לקוחותיה נמנים מפעל נשר רמלה, רשתות מלונות, מוסדות ציבור וחברות תעשייה. החברה צפויה להביא להפחתה מצטברת של כ-1 מיליון טון פליטות גזי חממה בשנים הקרובות, ולסייע ללקוחותיה ככל הנראה לשפר רווחיות ולשדרג תשתיות ללא השקעת הון עצמי.נראה כי העסקה מסמנת את תחילת שלב הצמיחה הבא של אסקו.
- אחרי ביטול העסקה, האם מכירת אקסלרה עדיין על השולחן?
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשולש החדש – ד.ב.מ, אלומה ודיסקונט קפיטל, יוצר מבנה בעלות המשלב יזם פעיל בחברה כבר היום (דן בר משיח), משקיעה פיננסית ותיקה (אלומה) וגורם מוסדי גדול (דיסקונט קפיטל) שנכנס לראשונה לחברה. נראה שמדובר על מהלך חיובי עבור אסקו.
