תמי גלילי אילקס מדיקל
צילום: אנטולי קרינצקי
דוחות

אילקס מדיקל: ירידה של 10% בהכנסות שהסתכמו בכ-255 מיליון שקל

ירידה שנבעה בעיקר עקב ירידה בביקוש לשירותי החברה הקשורים בקורונה כגון: בדיקות, ומכונות הנשמה; הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל בכ-13.3% והסתכם בכ-44.7 מיליון שקל מול כ-39.5 מיליון שקל ברבעון המקביל
נתן טגי |

חברת הציוד הרפואי אילקס מדיקל 0% המספקת שירותי בדיקות וכן מנשמים מדווחת כי ההכנסות נטו ברבעון הראשון ירדו ב-10% והסתכמו בכ-254.3 מיליון שקל לעומת כ-284.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021. ביחס לנתון הזה החברה הציגה עליות במדדי הרווחיות עם רווח התפעולי שגדל בכ-27% לכ-66.6 מיליון שקל לעומת כ-52.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

עוד קודם לכן הרווח הגולמי ברבעון גדל בכ-23.6% ל-102.9 מיליון שקל ושיעורו מהמכר קפץ ל-40.5% לעומת 29.3% ב-2021. ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-18% והסתכם בכ-79.5 מיליון שקל בהשוואה ל-67.2 מיליון שקל ב-2021. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל בכ-13.3% והסתכם בכ-44.7 מיליון שקל מול כ-39.5 מיליון שקל ברבעון המקביל.

תוצאות מגזרי הפעילות של החברה

בפילוח לפי מגזרי פעילות דווח כי במגזר הדיאגנוסטיקה, הכולל גם את בדיקות הקורונה, ההכנסות ברבעון ירדו ל-176 מיליון שקל לעומת כ-186 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הגולמי ברבעון גדל עלה בכ- 45.7% והסתכם בכ-84.3 מיליון שקל לעומת כ-57.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי (לא כולל הכנסות אחרות) גדל ברבעון בכ- 57% והסתכם בכ-67.9 מיליון שקל לעומת כ-43.2 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2021.

במדטכניקה, חברת הציוד רפואי, ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-74.4 מיליון שקל לעומת כ-87.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נובע בעיקר בשל עיכובים באספקות מספקי חו"ל, וכן מהשפעת מגפת הקורונה בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-17.4 מיליון שקל לעומת כ- 18.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי (לא כולל הכנסות אחרות) הסתכם ברבעון בכ-2.4 מיליון שקל לעומת כ-3.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

פלייט, חברת מכשירי ההנשמה ירדה בהכנסות לכ-3 מיליון שקל לעומת כ-9.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הירידה נובעת מהירידה נובעת מביקוש גבוה למנשמים בתקופה המקבילה אשתקד כתוצאה ממגפת הקורונה. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-0.8 מיליון ש"ח לעומת כ-7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד התפעולי (לא כולל הכנסות אחרות) הסתכם ברבעון בכ-1.7 מיליון ש"ח לעומת רווח תפעולי של כ-4.7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.