תמי גלילי אילקס מדיקל
צילום: אנטולי קרינצקי
דוחות

אילקס מדיקל: ירידה של 10% בהכנסות שהסתכמו בכ-255 מיליון שקל

ירידה שנבעה בעיקר עקב ירידה בביקוש לשירותי החברה הקשורים בקורונה כגון: בדיקות, ומכונות הנשמה; הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל בכ-13.3% והסתכם בכ-44.7 מיליון שקל מול כ-39.5 מיליון שקל ברבעון המקביל
נתן טגי |

חברת הציוד הרפואי אילקס מדיקל 1.6% המספקת שירותי בדיקות וכן מנשמים מדווחת כי ההכנסות נטו ברבעון הראשון ירדו ב-10% והסתכמו בכ-254.3 מיליון שקל לעומת כ-284.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021. ביחס לנתון הזה החברה הציגה עליות במדדי הרווחיות עם רווח התפעולי שגדל בכ-27% לכ-66.6 מיליון שקל לעומת כ-52.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

עוד קודם לכן הרווח הגולמי ברבעון גדל בכ-23.6% ל-102.9 מיליון שקל ושיעורו מהמכר קפץ ל-40.5% לעומת 29.3% ב-2021. ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-18% והסתכם בכ-79.5 מיליון שקל בהשוואה ל-67.2 מיליון שקל ב-2021. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל בכ-13.3% והסתכם בכ-44.7 מיליון שקל מול כ-39.5 מיליון שקל ברבעון המקביל.

תוצאות מגזרי הפעילות של החברה

בפילוח לפי מגזרי פעילות דווח כי במגזר הדיאגנוסטיקה, הכולל גם את בדיקות הקורונה, ההכנסות ברבעון ירדו ל-176 מיליון שקל לעומת כ-186 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הגולמי ברבעון גדל עלה בכ- 45.7% והסתכם בכ-84.3 מיליון שקל לעומת כ-57.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי (לא כולל הכנסות אחרות) גדל ברבעון בכ- 57% והסתכם בכ-67.9 מיליון שקל לעומת כ-43.2 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2021.

במדטכניקה, חברת הציוד רפואי, ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-74.4 מיליון שקל לעומת כ-87.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נובע בעיקר בשל עיכובים באספקות מספקי חו"ל, וכן מהשפעת מגפת הקורונה בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-17.4 מיליון שקל לעומת כ- 18.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי (לא כולל הכנסות אחרות) הסתכם ברבעון בכ-2.4 מיליון שקל לעומת כ-3.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

פלייט, חברת מכשירי ההנשמה ירדה בהכנסות לכ-3 מיליון שקל לעומת כ-9.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הירידה נובעת מהירידה נובעת מביקוש גבוה למנשמים בתקופה המקבילה אשתקד כתוצאה ממגפת הקורונה. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-0.8 מיליון ש"ח לעומת כ-7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד התפעולי (לא כולל הכנסות אחרות) הסתכם ברבעון בכ-1.7 מיליון ש"ח לעומת רווח תפעולי של כ-4.7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.