תמי גלילי אילקס מדיקל
צילום: אנטולי קרינצקי
דוחות

אילקס מדיקל: ירידה של 10% בהכנסות שהסתכמו בכ-255 מיליון שקל

ירידה שנבעה בעיקר עקב ירידה בביקוש לשירותי החברה הקשורים בקורונה כגון: בדיקות, ומכונות הנשמה; הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל בכ-13.3% והסתכם בכ-44.7 מיליון שקל מול כ-39.5 מיליון שקל ברבעון המקביל
נתן טגי |

חברת הציוד הרפואי אילקס מדיקל 0% המספקת שירותי בדיקות וכן מנשמים מדווחת כי ההכנסות נטו ברבעון הראשון ירדו ב-10% והסתכמו בכ-254.3 מיליון שקל לעומת כ-284.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021. ביחס לנתון הזה החברה הציגה עליות במדדי הרווחיות עם רווח התפעולי שגדל בכ-27% לכ-66.6 מיליון שקל לעומת כ-52.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

עוד קודם לכן הרווח הגולמי ברבעון גדל בכ-23.6% ל-102.9 מיליון שקל ושיעורו מהמכר קפץ ל-40.5% לעומת 29.3% ב-2021. ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-18% והסתכם בכ-79.5 מיליון שקל בהשוואה ל-67.2 מיליון שקל ב-2021. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל בכ-13.3% והסתכם בכ-44.7 מיליון שקל מול כ-39.5 מיליון שקל ברבעון המקביל.

תוצאות מגזרי הפעילות של החברה

בפילוח לפי מגזרי פעילות דווח כי במגזר הדיאגנוסטיקה, הכולל גם את בדיקות הקורונה, ההכנסות ברבעון ירדו ל-176 מיליון שקל לעומת כ-186 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הגולמי ברבעון גדל עלה בכ- 45.7% והסתכם בכ-84.3 מיליון שקל לעומת כ-57.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי (לא כולל הכנסות אחרות) גדל ברבעון בכ- 57% והסתכם בכ-67.9 מיליון שקל לעומת כ-43.2 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2021.

במדטכניקה, חברת הציוד רפואי, ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-74.4 מיליון שקל לעומת כ-87.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נובע בעיקר בשל עיכובים באספקות מספקי חו"ל, וכן מהשפעת מגפת הקורונה בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-17.4 מיליון שקל לעומת כ- 18.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי (לא כולל הכנסות אחרות) הסתכם ברבעון בכ-2.4 מיליון שקל לעומת כ-3.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

פלייט, חברת מכשירי ההנשמה ירדה בהכנסות לכ-3 מיליון שקל לעומת כ-9.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הירידה נובעת מהירידה נובעת מביקוש גבוה למנשמים בתקופה המקבילה אשתקד כתוצאה ממגפת הקורונה. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-0.8 מיליון ש"ח לעומת כ-7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד התפעולי (לא כולל הכנסות אחרות) הסתכם ברבעון בכ-1.7 מיליון ש"ח לעומת רווח תפעולי של כ-4.7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

אבי ברזילי אפי נכסים
צילום: תמר מצפי
דוחות

אפי נכסים: עלייה של 8.5% ב-NOI ו-10.7% ב-FFO המתואם בתשעת החודשים הראשונים

הרווח המיוחס לבעלים עלה ב-28% ל-611 מיליון שקל; כמו כן החברה צמחה בתזרים התפעולי לצד תרומה של פרויקטים חדשים ואכלוס נכסים שהושלמו בשנים 2024-2025

צלי אהרון |

אפי נכסים אפי נכסים -1.53%  , העוסקת בייזום,הקמה,תפעול והשכרה של מבנים לתעשיה,למשרדים ולמסחר בארץ ובחו"ל מפרסמת דוחות ונראה שהם מבטאים המשך מגמה של צמיחה תפעולית די יציבה. מהדוחות עולה כי החברה רשמה עלייה של 8.5% ב-NOI (הכנסה תפעולית נקייה) שהגיע לכ-803 מיליון שקל, לעומת כ-740 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מיוחס בעיקר לשיפור בתפוסות ובשכר הדירה בנכסים מניבים קיימים וכן לתרומה של פרויקטים שהסתיימו בשנים האחרונות והחלו לתרום להכנסות. מנגד, התחזקות השקל מול האירו במהלך התקופה קיזזה חלק מהשפעת העלייה התפעולית, בשל חשיפה של חלק מהנכסים להכנסות במטבע זר.

ה-NOI ברבעון השלישי עלה לכ-277 מיליון שקל, עלייה של כ-4.1% לעומת כ-266 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024. בחברה מציינים כי למרות שמדובר בגידול מתון יותר לעומת התקופה המצטברת, הוא ממשיך את המגמה של תרומת נכסים שהושלמו, לצד השפעות מט"ח הפועלות בכיוון ההפוך.

אחד הנתונים המרכזיים בדוח הוא ה-AFFO (תזרים תפעולי מתואם לפי גישת ההנהלה), שנחשב למדד מרכזי עבור משקיעים בחברות נדל"ן מניב, שכן הוא משקף את התזרים הזמין לאחר התאמות שונות. בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה ה-AFFO לכ-360 מיליון שקל. מדובר על צמיחה של כ-10.7% לעומת התקופה המקבילה. ברבעון השלישי עמד ה-AFFO על כ-119 מיליון שקל, רמה הדומה לזו שנרשמה ברבעונים קודמים השנה. גם כאן, גידול בתרומת פרויקטים חדשים וביצועי נכסים קיימים הושפע בחלקו משינויי מט"ח.

ומה לגבי הרווח?

לצד הנתונים התפעוליים, החברה הציגה עלייה משמעותית בשורה התחתונה. הרווח המיוחס לבעלי המניות בתשעת החודשים הראשונים עלה ב-28% והסתכם בכ-611 מיליון שקל, לעומת כ-478 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי לבדו הסתכם הרווח בכ-442 מיליון שקל, לעומת כ-347 מיליון שקל ברבעון המקביל. מה שמבטא עלייה של כ-27%. חלק מהרווח מיוחס לעדכוני שווי הוגן של נכסים, בין היתר על רקע ביצועי קניונים ברומניה ושינויי שיעורי היוון בחלק מהנכסים.

לגבי נתוני התפוסה העתידיים: קצב ה-NOI השנתי הנוכחי, לאחר השלמת ואכלוס פרויקטים שכבר הסתיימו, מוערך בכ-1.19 מיליארד שקל. לאחר שילוב פרויקטים נוספים הנמצאים בשלבי בנייה מתקדמים, הקצב צפוי להגיע לכ-1.38 מיליארד שקל. גם בקצב ה-AFFO מציינת החברה פוטנציאל גידול: כיום הוא מוערך בכ-477 מיליון שקל ברמה שנתית, לאחר אכלוס מלא של פרויקטים שהושלמו הוא צפוי לעלות לכ-535 מיליון שקל, ולאחר השלמת פרויקטים הנוכחיים בבנייה – לכ-671 מיליון שקל.