אבי ברנמילר
צילום: אוראל כהן
בוחן פתע

מניית ברנמילר קפצה ב-800% - אז, קפצנו לבדוק מה פשר הזינוק?

ברנמילר אומנם מפסידה ומחקה את ההון, אבל השווי שלה מסתכם ב-530 מיליון שקל ומתבסס על פתרון אגירת אנרגיה שעשוי להצליח, אבל עלול שלא - ראיוןTV

עדי ברזילי | (15)

חברות האנרגיה הירוקה הן הלהיט של השנה האחרונה. גם ברנמילר שהיתה "מת מהלך" עם שווי של עשרות בודדות של מיליוני שקלים, קיבלה הזרמת הון ובמקביל מנייתה זינקה ב-800% מתחילת השנה לשווי של מעל חצי מיליארד שקלים. כל מה שנוגע באנרגיה חדשה טס וברנמילר היא שחקנית וותיקה בתחום אגירת האנרגיה. מייסדה אבי ברנמילר חתום על אחת ההצלחות הגדולות בתחום האנרגיה המתחדשת כשלפני יותר מעשור מכר את החברה שייסד, סולל שמייצרת קולטנים תרמו-סולאריים להפקת חשמל עבור שדות סולאריים, תמורת 420 מיליון דולר. 

אבל בחברת ברנמילר פחות "הולך לו". הוא כבר שנים רבות מוגדר כסטארט אפ מעניין, אבל אין מכירות, יש הפסדים, ההון נמחק ואין, על פניו, קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית. יש עדיין חלום ובשנה האחרונה על רקע גיוסי הון ופיילוטים מול לקוחות, החלום הפך לגדול. השאלה היא האם הוא מנופח? אי אפשר לדעת, אבל כל מה שעולה 800% בטווח קצר, מריח יקר מדי, מריח שזו עלייה לא על בסיס פונדמנטלי. אז קפצנו לראש העין, למשרדי החברה. בהפתעה כמובן. צפו בפרק החדש של "בוחן פתע":

 

בברנמילר הפתיעו אותנו חזרה ומיד קפצו למים. נכנסנו למשרדים היישר לראיון עם ניר ברנמילר המשנה למנכל. מיד שאלנו איך הוא מסביר את הקפיצה בשווי וברנמילר טען כי זה התמחור של השוק והוא ריאלי בהינתן התמורות בעולם הקלינטק. 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    לרון 15/06/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    יש פחות מידי פרסומות עם "פוטנציאל"
  • 13.
    לרון 15/06/2022 11:23
    הגב לתגובה זו
    עם מנכ"לים מדגישי "פוטנציאל"
  • 12.
    משקיע 29/11/2020 13:18
    הגב לתגובה זו
    חברה די מסכנה. פועלים כבר כמה שנים טובות בשוק. אחרי הכישלון בתרמו, יצאו ראשונים עם הרעיון של האגירה (רעיון של מישהו אחר כנראה). לקוחות אמיתיים אין. כשהם מסתכלים לצדדים הם רואים את תחום האנרגיות המתחדשות פורח ומזנק וחברות אגירה אחרות שעוקפות אותם בשווי בקלילות. מזל שנכנסו למדדים של הבורסה וכסף מוזרם למניה על עיוור. אבל בלי ביזנס אמיתי, גם הבלון הקטן הזה צפוי להתפוצץ. זה סופו של כל בלון.
  • לרון 15/06/2022 11:28
    הגב לתגובה זו
    מסוכנה
  • 11.
    דורון 26/11/2020 20:23
    הגב לתגובה זו
    המחיר שלה לא פרופורציונלי בהשוואה לחברות בחול כמו cpst שהיא מובילת שוק בתחום אגירת חום ועם מכירות הולכות וגדלות ועל סף רווחיות
  • 10.
    ברנמילר בקרוב בנסדאק 26/11/2020 14:21
    הגב לתגובה זו
    2021 שנת תפנית בדרך לסדוק בקרוב יוצאת הזמנה של 60 קונטיינרים למפעל בברזיל שבהקמה וכן שיתופי פעולה רבים חברה בדרך למיליארד ב3 חודשים הקרובים החברה בדהירה חזקה קדימה לעולם
  • 9.
    אחד שמבין 26/11/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
    אין הרבה מנכלים שהיו מוכנים להתראיין כך ללא הכנה... לרובם יש מה להסתיר. במקרה של ניר ברנמילר אין. כל התשובות כנות מדוייקות ולעניין. עכשיו ברור למה החברה זינקה כל כך בשווי ובצדק. הנהלה מעולה ! כל הכבוד!
  • 8.
    ברנמילר 26/11/2020 03:49
    הגב לתגובה זו
    מכינים הזמנה לברזיל 60 קונטיינרים ויש עוד בדרך ...חברה הולכת להפציץ חזק בקרוב מתחילים המראה במנייה
  • 7.
    אורי 25/11/2020 22:24
    הגב לתגובה זו
    זה מה שקורה כשיש אופציות ורוצים לייצר תשואות מהאויר
  • 6.
    אייטם טוב ואובייקטיבי (ל"ת)
    ברנמילר 25/11/2020 20:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    clif 25/11/2020 20:28
    הגב לתגובה זו
    חברה מצוינת שיודעת להתנהל נכון, הבעיה היא שהמשקיע הישראלי סקפטי מידי ולא מאמין ישר עד שלא רואה שורת רווח חיובית בדוחות. מי שחכם ומשקיע לטווח בינוני יראה בעתיד את המניה מזנקת במאות אחוזים נוספים. הזמן לכניסה לחברות שכאלו הוא עכשיו. לא המלצה כמובן.
  • 4.
    משקיע ותיק 25/11/2020 20:04
    הגב לתגובה זו
    עשיתי כבר 600% על החברה הזאת, ולפי הכתבה טוב שלא יצאתי. חובה להפתיע עוד חברות- האמת יוצאת לאור שמפתיעים.
  • 3.
    כתבה מעניינת (ל"ת)
    משקיע 25/11/2020 19:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מניית השנה רק מתחילה 25/11/2020 19:19
    הגב לתגובה זו
    טכנולוגיה מוכחת מפעל מייצר בדימונה למה לא הלכו לדימונה למפעל ?? עצלנים
  • 1.
    הפתעה ? מה אנחנו במדינת עולם שלישי . 25/11/2020 18:44
    הגב לתגובה זו
    הפתעה ? מה אנחנו במדינת עולם שלישי .
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.37%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.