ועדת הכספים אישרה - תוך 3 חודשים החברות יוכלו לדווח באנגלית
הצעת רשות ניירות ערך, בראשות יו"ר ענת גואטה, לאפשר לחברות הציבוריות לדווח באנגלית אושרה בוועדת הכספים של הכנסת. המטרה - דיווח באנגלית צפוי להסיר את חסם השפה ולפתוח את שוק ההון הישראלי לחברות זרות, משקיעים ואנליסטים זרים, הדוברים את השפה האנגלית ולאפשר לחברות לדווח לאותם משקיעים בשפה המועדפת עליהם, ולעיתים קרובות באותה שפה בה הן ממילא מנהלות את עסקיהן. בעוד 3 חודשים ההצעה תיכנס לתוקף.
בהתאם למסקנות שעולות ממחקר שביצעה הרשות, יש מתאם בין נוכחותם של משקיעים זרים בחברות ישראליות, לבין איכותן של אותן חברות. על כן, הרשות רואה ערך בצעדים שיאפשרו השתתפותם של משקיעים אלה בשוק ההון הציבורי הישראלי.
צעד זה מתווסף לצעדים נוספים שהובילה הרשות בשנים האחרונות לפתיחת שוק ההון הישראלי בקרב שחקנים בינלאומיים, ביניהם השלמת השינוי המבני של הבורסה, הרחבת הסדר רישום כפול והסדר מיוחד עם הבורסה בסינגפור אשר הכיר בדין הישראלי, הטמעת IXBRL שיטת הדיווח המובילה בעולם, הסרת חסם לכניסת חתמים ועושי שוק זרים וצעדים נוספים להטמעת סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים.
ברשות מציינים כי שיעור ניכר מהמשקיעים בבורסה בתל אביב הם משקיעים מוסדיים, ולהם ידע ואמצעים להתמודד עם דיווחים באנגלית, כפי שהם עושים כבר היום, בין אם בהשקעות בחברות הדואליות ובין אם בהשקעות זרות.
- רשות ניירות ערך לחברות: ככה צריך להיראות דוח הדירקטוריון
- רשות ני"ע: חברות ציבוריות יחויבו לדווח על חקירות שמתנהלות נגדן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כבר היום בבורסה בתל אביב נסחרות 53 חברות במסגרת הסדר הרישום הכפול שמדווחות בשפה האנגלית. המסחר במניות של חברות אלה מהווה כ-40% מנפח מהמסחר בבורסה. חברות אלו נסחרות בבורסות מוכרות בחו"ל, רשומות למסחר גם בישראל, ומחויבות בדיווחים על פי הדין הזר.
כיום, הסדרי רישום כפול מתקיימים עם הבורסות המרכזיות בניו יורק, לונדון, סינגפור, הונג-קונג וטורונטו. סגל רשות ניירות ערך פועל מול רגולטורים זרים כדי לקדם הכרה "הפוכה" בדין הישראלי, אשר תאפשר לחברות אשר נסחרות בבורסה בתל אביב להיסחר בשווקים זרים על בסיס כללי הגילוי והדיווח הישראלים, אך כדי לאפשר זאת על הדיווחים להינתן בשפה האנגלית.
עוד מסבירים ברשות, כי בורסות רבות ומובילות בעולם הפועלות בשווקים ששפת האם בהן אינה אנגלית, אפשרו דיווח בשפה האנגלית. בין הבורסות שמאפשרות בחירה בין השפה הרשמית לאנגלית, ניתן למצוא את הבורסה האירופית, לוקסמבורג ונורבגיה. בין הבורסות שמחייבות לדווח באנגלית לצד הדיווח בשפה הרשמית, ניתן לראות את הבורסות בהונג קונג ופרנקפורט. בסינגפור ובהודו, הבורסות מחויבות בדיווח בשפה האנגלית על פני השפה המקומית.
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
- 1.מה עם הבטחתכם מלפני שנים להקל בביטוח למנהלי תיקים???? (ל"ת)ליו"ר הרשות לניע 27/10/2020 15:59הגב לתגובה זו

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגריטיילורס מזנקת 10%, שניב ב-9%; המדדים בירוק: ת"א 35 מוסיף 1.4%, ת"א 90 2.1%
דיווחים כי משפחת ברנט המחזיקה בשניב במגעים למכירת חלק מהאחזקות בפרמיה; ג'ין טכנולוגיות נכנסת לתעשיות הביטחוניות עם פרויקט AI לחברה ביטחונית מקומית; נקסט ויז'ן ממשיכה במומנטום של ההזמנות ומודיעה על הזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר; יוטרון עם חניון אוטונמי חדש בלוס אנג'לס
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. עכשיו השאלה הגדולה היא האם להקטין חשיפה או להוריד? אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק.
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע - "בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
שניב שניב 8.71% קופצת. דיווחים כי משפחת ברנט, שמחזיקה בשליטה בחברה הנייר, מנהלת מגעים למכירת חלק מהאחזקות לפי שווי של כ-450 מיליון שקל, גבוה משווי השוק הנוכחי שעומד על כ-390 מיליון שקל. בשלב הזה לא ברור אם
מדובר במכירת שליטה, כלומר העברת ניהול החברה לגורם חדש, או במכירת נתח חלקי למשקיע מוסדי. שניב פועלת בעיקר בייצור מוצרי נייר וטואלטיקה, עם פעילות רחבה גם במוצרי ניקיון, קוסמטיקה ונדל"ן מניב. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 החברה הציגה עלייה של 9% במכירות ל-708
מיליון שקל, לצד שחיקה קלה ברווחיות הגולמית, אבל הרווח הנקי עלה כמעט ב-19% והסתכם ב-20.4 מיליון שקל. משניב נמסר לבורסה: "בהמשך לפרסומים בתקשורת בדבר מו"מ למכירת השליטה בחברה, מבקשת החברה להבהיר כי בעלי השליטה בחברה כמו
גם החברה מקבלים מעת לעת פניות מגופים מוסדיים למכירה ו/או השקעה בחברה. עם זאת יובהר כי בשלב זה אין הצעה קונקרטית לעסקה כלשהי. אם וככל שתחול התפתחות בנושא, תדווח החברה כנדרש על פי דין".
- היום האחרון של 2025 ננעל בירידות: ת"א 35 איבד 0.8, הביטוח נפל 1.6% - בכמה הסתכמו התשואות במדדים השנה
- שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סוף השנה הוא
גם נקודת זמן שבה רשות המסים מבצעת בדיקות ומנסה להרחיב את גביית המס וכך יש לא מעט חברות שמקבלות שומות. ניו-מד אנרג'י ניו-מד אנרג יהש 1.61% , השותפה המרכזית במאגר הגז לוויתן, קיבלה
דרישה לתשלום מס נוסף בהיקף של כ־198 מיליון דולר בגין שנות המס 2019-2020. לפי עמדת רשות המסים, ההכנסה החייבת של ניו-מד גבוהה במאות מיליוני דולרים מהסכומים שעליהם דיווחה בדוחות, פער שמוביל לשומת מס משמעותית ומכניס את החברה לעימות חשבונאי ומשפטי מול המדינה.
