ועדת הכספים אישרה - תוך 3 חודשים החברות יוכלו לדווח באנגלית
רשות ני"ע הצעת רשות ניירות ערך, בראשות יו"ר ענת גואטה, לאפשר לחברות הציבוריות לדווח באנגלית אושרה בוועדת הכספים של הכנסת. המטרה - דיווח באנגלית צפוי להסיר את חסם השפה ולפתוח את שוק ההון הישראלי לחברות זרות, משקיעים ואנליסטים זרים, הדוברים את השפה האנגלית ולאפשר לחברות לדווח לאותם משקיעים בשפה המועדפת עליהם, ולעיתים קרובות באותה שפה בה הן ממילא מנהלות את עסקיהן. בעוד 3 חודשים ההצעה תיכנס לתוקף.
בהתאם למסקנות שעולות ממחקר שביצעה הרשות, יש מתאם בין נוכחותם של משקיעים זרים בחברות ישראליות, לבין איכותן של אותן חברות. על כן, הרשות רואה ערך בצעדים שיאפשרו השתתפותם של משקיעים אלה בשוק ההון הציבורי הישראלי.
צעד זה מתווסף לצעדים נוספים שהובילה הרשות בשנים האחרונות לפתיחת שוק ההון הישראלי בקרב שחקנים בינלאומיים, ביניהם השלמת השינוי המבני של הבורסה, הרחבת הסדר רישום כפול והסדר מיוחד עם הבורסה בסינגפור אשר הכיר בדין הישראלי, הטמעת IXBRL שיטת הדיווח המובילה בעולם, הסרת חסם לכניסת חתמים ועושי שוק זרים וצעדים נוספים להטמעת סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים.
ברשות מציינים כי שיעור ניכר מהמשקיעים בבורסה בתל אביב הם משקיעים מוסדיים, ולהם ידע ואמצעים להתמודד עם דיווחים באנגלית, כפי שהם עושים כבר היום, בין אם בהשקעות בחברות הדואליות ובין אם בהשקעות זרות.
- רשות ניירות ערך לחברות: ככה צריך להיראות דוח הדירקטוריון
- רשות ני"ע: חברות ציבוריות יחויבו לדווח על חקירות שמתנהלות נגדן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כבר היום בבורסה בתל אביב נסחרות 53 חברות במסגרת הסדר הרישום הכפול שמדווחות בשפה האנגלית. המסחר במניות של חברות אלה מהווה כ-40% מנפח מהמסחר בבורסה. חברות אלו נסחרות בבורסות מוכרות בחו"ל, רשומות למסחר גם בישראל, ומחויבות בדיווחים על פי הדין הזר.
כיום, הסדרי רישום כפול מתקיימים עם הבורסות המרכזיות בניו יורק, לונדון, סינגפור, הונג-קונג וטורונטו. סגל רשות ניירות ערך פועל מול רגולטורים זרים כדי לקדם הכרה "הפוכה" בדין הישראלי, אשר תאפשר לחברות אשר נסחרות בבורסה בתל אביב להיסחר בשווקים זרים על בסיס כללי הגילוי והדיווח הישראלים, אך כדי לאפשר זאת על הדיווחים להינתן בשפה האנגלית.
עוד מסבירים ברשות, כי בורסות רבות ומובילות בעולם הפועלות בשווקים ששפת האם בהן אינה אנגלית, אפשרו דיווח בשפה האנגלית. בין הבורסות שמאפשרות בחירה בין השפה הרשמית לאנגלית, ניתן למצוא את הבורסה האירופית, לוקסמבורג ונורבגיה. בין הבורסות שמחייבות לדווח באנגלית לצד הדיווח בשפה הרשמית, ניתן לראות את הבורסות בהונג קונג ופרנקפורט. בסינגפור ובהודו, הבורסות מחויבות בדיווח בשפה האנגלית על פני השפה המקומית.
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 1.מה עם הבטחתכם מלפני שנים להקל בביטוח למנהלי תיקים???? (ל"ת)ליו"ר הרשות לניע 27/10/2020 15:59הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגקמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
