ועדת הכספים אישרה - תוך 3 חודשים החברות יוכלו לדווח באנגלית
רשות ני"ע הצעת רשות ניירות ערך, בראשות יו"ר ענת גואטה, לאפשר לחברות הציבוריות לדווח באנגלית אושרה בוועדת הכספים של הכנסת. המטרה - דיווח באנגלית צפוי להסיר את חסם השפה ולפתוח את שוק ההון הישראלי לחברות זרות, משקיעים ואנליסטים זרים, הדוברים את השפה האנגלית ולאפשר לחברות לדווח לאותם משקיעים בשפה המועדפת עליהם, ולעיתים קרובות באותה שפה בה הן ממילא מנהלות את עסקיהן. בעוד 3 חודשים ההצעה תיכנס לתוקף.
בהתאם למסקנות שעולות ממחקר שביצעה הרשות, יש מתאם בין נוכחותם של משקיעים זרים בחברות ישראליות, לבין איכותן של אותן חברות. על כן, הרשות רואה ערך בצעדים שיאפשרו השתתפותם של משקיעים אלה בשוק ההון הציבורי הישראלי.
צעד זה מתווסף לצעדים נוספים שהובילה הרשות בשנים האחרונות לפתיחת שוק ההון הישראלי בקרב שחקנים בינלאומיים, ביניהם השלמת השינוי המבני של הבורסה, הרחבת הסדר רישום כפול והסדר מיוחד עם הבורסה בסינגפור אשר הכיר בדין הישראלי, הטמעת IXBRL שיטת הדיווח המובילה בעולם, הסרת חסם לכניסת חתמים ועושי שוק זרים וצעדים נוספים להטמעת סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים.
ברשות מציינים כי שיעור ניכר מהמשקיעים בבורסה בתל אביב הם משקיעים מוסדיים, ולהם ידע ואמצעים להתמודד עם דיווחים באנגלית, כפי שהם עושים כבר היום, בין אם בהשקעות בחברות הדואליות ובין אם בהשקעות זרות.
- רשות ניירות ערך לחברות: ככה צריך להיראות דוח הדירקטוריון
- רשות ני"ע: חברות ציבוריות יחויבו לדווח על חקירות שמתנהלות נגדן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כבר היום בבורסה בתל אביב נסחרות 53 חברות במסגרת הסדר הרישום הכפול שמדווחות בשפה האנגלית. המסחר במניות של חברות אלה מהווה כ-40% מנפח מהמסחר בבורסה. חברות אלו נסחרות בבורסות מוכרות בחו"ל, רשומות למסחר גם בישראל, ומחויבות בדיווחים על פי הדין הזר.
כיום, הסדרי רישום כפול מתקיימים עם הבורסות המרכזיות בניו יורק, לונדון, סינגפור, הונג-קונג וטורונטו. סגל רשות ניירות ערך פועל מול רגולטורים זרים כדי לקדם הכרה "הפוכה" בדין הישראלי, אשר תאפשר לחברות אשר נסחרות בבורסה בתל אביב להיסחר בשווקים זרים על בסיס כללי הגילוי והדיווח הישראלים, אך כדי לאפשר זאת על הדיווחים להינתן בשפה האנגלית.
עוד מסבירים ברשות, כי בורסות רבות ומובילות בעולם הפועלות בשווקים ששפת האם בהן אינה אנגלית, אפשרו דיווח בשפה האנגלית. בין הבורסות שמאפשרות בחירה בין השפה הרשמית לאנגלית, ניתן למצוא את הבורסה האירופית, לוקסמבורג ונורבגיה. בין הבורסות שמחייבות לדווח באנגלית לצד הדיווח בשפה הרשמית, ניתן לראות את הבורסות בהונג קונג ופרנקפורט. בסינגפור ובהודו, הבורסות מחויבות בדיווח בשפה האנגלית על פני השפה המקומית.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 1.מה עם הבטחתכם מלפני שנים להקל בביטוח למנהלי תיקים???? (ל"ת)ליו"ר הרשות לניע 27/10/2020 15:59הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
