ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

ועדת הכספים אישרה - תוך 3 חודשים החברות יוכלו לדווח באנגלית

תשחיזו את האנגלית שלכם - הצעת רשות ניירות ערך, לאפשר לחברות הציבוריות לדווח באנגלית אושרה בוועדת הכספים של הכנסת; המטרה - לפתוח את שוק ההון הישראלי לחברות זרות, משקיעים ואנליסטים זרים
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה רשות ני"ע

הצעת רשות ניירות ערך, בראשות יו"ר ענת גואטה, לאפשר לחברות הציבוריות לדווח באנגלית אושרה בוועדת הכספים של הכנסת. המטרה - דיווח באנגלית צפוי להסיר את חסם השפה ולפתוח את שוק ההון הישראלי לחברות זרות, משקיעים ואנליסטים זרים, הדוברים את השפה האנגלית ולאפשר לחברות לדווח לאותם משקיעים בשפה המועדפת עליהם, ולעיתים קרובות באותה שפה בה הן ממילא מנהלות את עסקיהן. בעוד 3 חודשים ההצעה תיכנס לתוקף.

 

בהתאם למסקנות שעולות ממחקר שביצעה הרשות, יש מתאם בין נוכחותם של משקיעים זרים בחברות ישראליות, לבין איכותן של אותן חברות. על כן, הרשות רואה ערך בצעדים שיאפשרו השתתפותם של משקיעים אלה בשוק ההון הציבורי הישראלי.   

 

צעד זה מתווסף לצעדים נוספים שהובילה הרשות בשנים האחרונות לפתיחת שוק ההון הישראלי בקרב שחקנים בינלאומיים, ביניהם השלמת השינוי המבני של הבורסה, הרחבת הסדר רישום כפול והסדר מיוחד עם הבורסה בסינגפור אשר הכיר בדין הישראלי, הטמעת IXBRL שיטת הדיווח המובילה בעולם, הסרת חסם לכניסת חתמים ועושי שוק זרים וצעדים נוספים להטמעת סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים.

 

ברשות מציינים כי שיעור ניכר מהמשקיעים בבורסה בתל אביב הם משקיעים מוסדיים, ולהם ידע ואמצעים להתמודד עם דיווחים באנגלית, כפי שהם עושים כבר היום, בין אם בהשקעות בחברות הדואליות ובין אם בהשקעות זרות.

 

בנוסף, כבר היום בבורסה בתל אביב נסחרות 53 חברות במסגרת הסדר הרישום הכפול שמדווחות בשפה האנגלית. המסחר במניות של חברות אלה מהווה כ-40% מנפח מהמסחר בבורסה. חברות אלו נסחרות בבורסות מוכרות בחו"ל, רשומות למסחר גם בישראל, ומחויבות בדיווחים על פי הדין הזר.

כיום, הסדרי רישום כפול מתקיימים עם הבורסות המרכזיות בניו יורק, לונדון, סינגפור, הונג-קונג וטורונטו. סגל רשות ניירות ערך פועל מול רגולטורים זרים כדי לקדם הכרה "הפוכה" בדין הישראלי, אשר תאפשר לחברות אשר נסחרות בבורסה בתל אביב להיסחר בשווקים זרים על בסיס כללי הגילוי והדיווח הישראלים, אך כדי לאפשר זאת על הדיווחים להינתן בשפה האנגלית.

 

עוד מסבירים ברשות, כי בורסות רבות ומובילות בעולם הפועלות בשווקים ששפת האם בהן אינה אנגלית, אפשרו דיווח בשפה האנגלית. בין הבורסות שמאפשרות בחירה בין השפה הרשמית לאנגלית, ניתן למצוא את הבורסה האירופית, לוקסמבורג ונורבגיה. בין הבורסות שמחייבות לדווח באנגלית לצד הדיווח בשפה הרשמית, ניתן לראות את הבורסות בהונג קונג ופרנקפורט. בסינגפור ובהודו, הבורסות מחויבות בדיווח בשפה האנגלית על פני השפה המקומית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה עם הבטחתכם מלפני שנים להקל בביטוח למנהלי תיקים???? (ל"ת)
    ליו"ר הרשות לניע 27/10/2020 15:59
    הגב לתגובה זו
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.