ועדת הכספים אישרה - תוך 3 חודשים החברות יוכלו לדווח באנגלית
הצעת רשות ניירות ערך, בראשות יו"ר ענת גואטה, לאפשר לחברות הציבוריות לדווח באנגלית אושרה בוועדת הכספים של הכנסת. המטרה - דיווח באנגלית צפוי להסיר את חסם השפה ולפתוח את שוק ההון הישראלי לחברות זרות, משקיעים ואנליסטים זרים, הדוברים את השפה האנגלית ולאפשר לחברות לדווח לאותם משקיעים בשפה המועדפת עליהם, ולעיתים קרובות באותה שפה בה הן ממילא מנהלות את עסקיהן. בעוד 3 חודשים ההצעה תיכנס לתוקף.
בהתאם למסקנות שעולות ממחקר שביצעה הרשות, יש מתאם בין נוכחותם של משקיעים זרים בחברות ישראליות, לבין איכותן של אותן חברות. על כן, הרשות רואה ערך בצעדים שיאפשרו השתתפותם של משקיעים אלה בשוק ההון הציבורי הישראלי.
צעד זה מתווסף לצעדים נוספים שהובילה הרשות בשנים האחרונות לפתיחת שוק ההון הישראלי בקרב שחקנים בינלאומיים, ביניהם השלמת השינוי המבני של הבורסה, הרחבת הסדר רישום כפול והסדר מיוחד עם הבורסה בסינגפור אשר הכיר בדין הישראלי, הטמעת IXBRL שיטת הדיווח המובילה בעולם, הסרת חסם לכניסת חתמים ועושי שוק זרים וצעדים נוספים להטמעת סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים.
ברשות מציינים כי שיעור ניכר מהמשקיעים בבורסה בתל אביב הם משקיעים מוסדיים, ולהם ידע ואמצעים להתמודד עם דיווחים באנגלית, כפי שהם עושים כבר היום, בין אם בהשקעות בחברות הדואליות ובין אם בהשקעות זרות.
- רשות ניירות ערך לחברות: ככה צריך להיראות דוח הדירקטוריון
- רשות ני"ע: חברות ציבוריות יחויבו לדווח על חקירות שמתנהלות נגדן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כבר היום בבורסה בתל אביב נסחרות 53 חברות במסגרת הסדר הרישום הכפול שמדווחות בשפה האנגלית. המסחר במניות של חברות אלה מהווה כ-40% מנפח מהמסחר בבורסה. חברות אלו נסחרות בבורסות מוכרות בחו"ל, רשומות למסחר גם בישראל, ומחויבות בדיווחים על פי הדין הזר.
כיום, הסדרי רישום כפול מתקיימים עם הבורסות המרכזיות בניו יורק, לונדון, סינגפור, הונג-קונג וטורונטו. סגל רשות ניירות ערך פועל מול רגולטורים זרים כדי לקדם הכרה "הפוכה" בדין הישראלי, אשר תאפשר לחברות אשר נסחרות בבורסה בתל אביב להיסחר בשווקים זרים על בסיס כללי הגילוי והדיווח הישראלים, אך כדי לאפשר זאת על הדיווחים להינתן בשפה האנגלית.
עוד מסבירים ברשות, כי בורסות רבות ומובילות בעולם הפועלות בשווקים ששפת האם בהן אינה אנגלית, אפשרו דיווח בשפה האנגלית. בין הבורסות שמאפשרות בחירה בין השפה הרשמית לאנגלית, ניתן למצוא את הבורסה האירופית, לוקסמבורג ונורבגיה. בין הבורסות שמחייבות לדווח באנגלית לצד הדיווח בשפה הרשמית, ניתן לראות את הבורסות בהונג קונג ופרנקפורט. בסינגפור ובהודו, הבורסות מחויבות בדיווח בשפה האנגלית על פני השפה המקומית.
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
- 1.מה עם הבטחתכם מלפני שנים להקל בביטוח למנהלי תיקים???? (ל"ת)ליו"ר הרשות לניע 27/10/2020 15:59הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
