מדיוונד של כלל ביוטכנולוגיה קיבלה תמיכה של 5.5 מיליון דולר
כלל ביוטכנולוגיה חברת כלל ביוטכנו 2.21% דיווחה כי החברה המוחזקת מדיוונד (35%), הודיעה כי BARDA - הרשות האמריקאית למחקר ופיתוח ביו-רפואי מתקדם (U.S. Biomedical Advanced Research and Development Authority), הגדילה את היקף ההסכם עמה המתייחס להתוויה של כוויות, בכ-5.5 מיליון דולר, למימון היערכות להפצת NexoBrid לשימוש במצבי חירום, וזאת בהמשך להצטיידות של BARDA ב-NexoBrid כחלק מבניית המוכנות הלאומית של ארה"ב למצבי חירום רפואיים המסכנים את בריאות הציבור.
על פי החוזה המעודכן, BARDA מספקת תמיכה ומימון בסך כולל של כ-82 מיליון דולר לפעילויות פיתוח ה-NexoBrid עד לקבלת אישור שיווק בארה"ב מה-FDA ולצורך היערכות להפצת ה-NexoBrid בשעת חירום.
לאור ההתחייבות למימון נוסף כאמור תחת החוזה המעודכן, הערך הכספי הלא מדלל תחת כל ההסכמים של מדיוונד עם BARDA הינו בהיקף של עד כ-202 מיליון דולר. נכון ליום 31 בדצמבר 2019, קיבלה מדיוונד מ-BARDA סך של כ-43 מיליון דולר.
מדיוונד הנסחרת בנאסד"ק (סימול: MDWD) מפתחת, מייצרת וממסחרת תרופות לטיפול בכוויות ובפצעים כרוניים. מדיוונד משווקת את NexoBrid, תרופה להטריית כוויות קשות, באירופה, בישראל ובמדינות נוספות.
- אליסיו של כלל ביוטכנולוגיה זינקה ב-81% בנאסד״ק ל-158 מיליון דולר
- מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה: "15 שנה חיכינו, הגיע הזמן לראות תוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה השיגה מדיוונד תוצאות חיוביות בניסוי קליני Phase III, לצורך קבלת אישור ה-FDA לשיווק התרופה גם בארה"ב והתקשרה בהסכם רישיון עם Vericel. למדיוונד הסכם עם הרשות האמריקנית למחקר ופיתוח ביו-רפואי (BARDA) למימון פיתוח ה-NexoBrid ולהצטיידות בתרופה בהיקף של עד כ-202 מיליון דולר, כחלק מההיערכות של הממשל האמריקני לאירועים רבי נפגעים. מדיוונד מפתחת בנוסף גם את EscharEx, תרופה להטריית פצעים כרוניים ופצעים קשי ריפוי, אשר נבחנת בניסוי Phase II.
מה קורה בכלל ביוטכנולוגיה?
למרות העליות הדו ספרתיות שנרשמו בשנה החולפת במרבית המדדים המובילים בעולם, מניית כלל ביו איבדה כ-50% מערכה. אמנם החברה הציגה בתקופה האחרונה שיפור משמעותי בשורה העליונה, כאשר דיווחה בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה על הכנסות בקצב שנתי של כ-126 מיליון שקל. מדובר בקפיצת מדרגה ביחס להכנסות בשנים קודמות.
* הכנסות 2019E חושבו על בסיס הכנסות שלושת הרבעונים הראשונים של השנה - בקו ישר.
עם זאת, גם בשורה התחתונה הציגה החברה "קפיצת מדרגה", עם הפסד נקי בקצב שנתי של כ-160 מיליון שקל.
* ההפסד הנקי ב-2019E חושב על בסיס ההפסדים בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה - בקו ישר.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
