"פער של מיליארדי שקלים, בין צרכי המשק לבין היכולת לתקצב"
"השנה הממשלה תעבוד עם תקציב המשכי, מצב הגורם לפער של מיליארדי שקלים בין צרכי המשק לבין יכולת הממשלה לתקצב את הצרכים. אך בניגוד לשאר תקציבי הממשלה, תקציב ההשקעה בתשתיות יגדל ב-2020 בכ-23%", כך הכריז שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, בוועידת התשתיות והרכבות של Aon ישראל והפניקס.
באב"ד הסביר כי "הסיבה להבדל בין ההשקעה בתשתיות לבין שאר ההוצאות על שירותי הממשלה נובעת מכך שהשקעה בתשתיות באופייה היא התחייבויות ארוכות טווח, ועל הפרויקטים של שנת 2020 הממשלה התחייבה כבר בשנים עברו. כך שבכל הקשור להשקעה בתשתיות, הממשלה תשקיע בשנת 2020 כ-32 מיליארד שקל, גידול של כ-23% ביחס להוצאת הממשלה ב-2019 שסך ההשקעה בתשתיות בה עמד על כ-26 מיליארד שקל".
במסגרת הוועידה, הגיעו לישראל כ-20 מנהלים בכירים מתחום התשתיות והפיננסים מ- Aon ארה"ב ואירופה, לצד נציגי מבטחים זרים מובילים, ביניהם Swiss Re, Berkshire, Allianz ו-HDI.
לדבריו, "תחומי התשתיות והרכבות היינם מהתחומים החמים והצומחים בארץ ובעולם והגידול המואץ בהם דורש פתרונות ביטוח חדשניים, המותאמים למורכבות התחום ודרישות הפרויקטים. מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מהפכה אשר בסופה נעבור כולנו לשימוש על בסיס יומי במערכות הסעת המונים כמו בכל מדינה מתוקנת אחרת בעולם המערבי. על פי התכנית האסטרטגית של רכבת ישראל לשנת 2040 יושקעו לאורך השנים סכומים בהיקף כולל של מעל 120 מיליארד ש"ח בתשתיות הרכבת ברחבי ישראל".
- שטראוס: צמיחה בהכנסות וברווח התפעולי אך ירידה ברווח
- שטראוס: עליה בהכנסות - שחיקה ברווחיות התפעולית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.זו לא ממשלה זה אירגון פשע... (ל"ת)דיסלקציה 31/01/2020 10:01הגב לתגובה זו
- 2.בני זכאי 30/01/2020 10:21הגב לתגובה זולא זה ולא זה עם עובדות לא מתווכחים 52 מיליארד שקל גרעון החמאס ממשיך לקבל מזוודות כסף כל 1 לחודש בושה ... חייבים שינוי
- 1.עדו 30/01/2020 09:53הגב לתגובה זושר אוצר יש לי ומנכ"ל יש לי שסיפרו לנו בשנתיים האחרונות שאין עליה בגרעון פתאם נזכרו שיש גרעון וכמובן כח עליון אחראי עליו ולא התנהלות לא שקולה ולא אחראית שלהם ושל הממשלה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
