שי באבד
צילום: פלג אלקלעי
דוחות

שטראוס: עליה בהכנסות - שחיקה ברווחיות התפעולית

שטראוס מציגה צמיחה בהכנסות שמבוססת על גידול בעיקר על גידול כמותי במכירות, זאת למעט מגזר הקפה שגדל בעקבות עליות מחירים. הרווח הנקי נחתך בחצי, בעיקר בגלל השחיקה ברווחיות הגולמית, אך גם בגלל עיתוי תשלום המס; שי באב״ד, מנכ״ל שטראוס: ״החברה מתמקדת ביישום עקבי של התוכנית האסטרטגית, לצד התמודדות עם סביבת מחירי חומרי גלם גבוהה, והחברה תמשיך לפעול כדי להבטיח המשך צמיחה וערך לצרכנים שלנו״

חיים בן הקון | (1)

שטראוס - ענקית המזון הישראלית מדווחת על הכנסות של 2.99 מיליארד שקל ברבעון הראשון. הנתון מבטא עליה של 15.5% לעומת הכנסות של 2.58 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-73 מיליון שקל, ירידה של כ-55% לעומת רווח של 159 מיליון שלק ברבעון המקביל. 


הגידול במכירות נבע בעיקר בשל עליית מחירי המכירה אשר בוצעו במספר קטגוריות וגאוגרפיות כתוצאה מעלייה בעלות חומרי הגלם. לצד, גידול במגזר תענוג והנאה (חטיפים וממתקים) ובמגזר תענוג והנאה (קפה ישראל), בין היתר בשל גידול כמותי, השפעת עיתוי חג הפסח וכן התאוששות מהמלחמה. כמו כן, גידול במגזר קפה בינלאומי בשל עלייה במחירי המכירה, אשר קוזז חלקית מהשפעה שלילית של שערי מט"ח בעיקר בשל התחזקות השקל אל מול כלל המטבעות, בעיקר מול הריאל הברזילאי.


הרווח התפעולי ברבעון הראשון בשנת 2025 ירד בכ-11.2% והגיע לכ-181 מיליון שקל, שיעור של כ-6.0% מהמכירות, לעומת רווח תפעולי של כ-204 מיליון שקל ברבעון המקביל, שיעור של כ-7.8% מהמכירות. הקיטון ברווח התפעולי ושיעורו נבע מהקיטון ברווח גולמי, כפי שמפורט לעיל וקוזז ב-״צעדי פרודוקטיביות״ - כפי שהחברה מכנה זאת - שהחברה נקטה, ומירידה בהוצאות מכירה ושיווק במגזר ישראל, מגזר הקפה הבינלאומי וקיטון בהוצאות מערכות מידע ושכר וכן כתוצאה ממכירת פעילות הממרחים והמטבלים.


הרווח המיוחס לבעלי המניות של החברה עמד ברבעון הראשון בשנת 2025 על 73 מיליון שקל, שיעור של כ-2.4% מהמכירות, לעומת רווח של כ-159 מיליון שקל, שיעור של כ-6.2% מהמכירות ברבעון הראשון בשנת 2024. הקיטון ברווח המיוחס לבעלי המניות של החברה נובע בעיקר מקיטון ברווח התפעולי ופערי עיתוי במיסים.


שי באב"ד, מנכ"ל ונשיא קבוצת שטראוס: "ברבעון הראשון רשמנו צמיחה משמעותית מאוד בפעילויות שלנו בכל העולם, המשכנו לשפר את נתחי השוק בקטגוריות המרכזיות, חיזקנו את מעמדנו כחברת הקפה המובילה בברזיל, וצמחנו בישראל בזכות חדשנות, מוצרים, חיזוק המותגים האהובים שלנו ומיקוד בצרכנים. כמו כן, כחלק מההשקעה שלנו בעתיד התעשייה הישראלית, המשכנו להשקיע משמעותית בתשתיות בישראל, במפעלים ובמרכזים הלוגיסטיים שלנו בצפון ובדרום, הנחנו אבן פינה למרכז לוגיסטי חדש בברור חיל ואנחנו נשיק בהמשך השנה מפעל חדש לתחליפי חלב צמחי בצפון. החברה מתמקדת ביישום עקבי של התוכנית האסטרטגית, לצד התמודדות עם סביבת מחירי חומרי גלם גבוהה, והחברה תמשיך לפעול כדי להבטיח המשך צמיחה וערך לצרכנים שלנו".


שטראוס: מקרה בוחן קלאסי למשקיעי ערך


פרסום דוחות שטראוס היא הזדמנות נהדרת להזכיר את מה שכבר אמרנו בשלהי פברואר, שהמניה הייתה הזדמנות גדולה כשהיא דישדשה בתחתית במחיר של 5,700 אגורות, מה שנתן לה שווי של 6.6 מיליארד. לשטראוס הייתה החזרה יזומה (ריקול) עצומה למוצרי השוקולד שלה ב-2022. מעריצים של חטיפי השוקולד של עלית בוודאי זוכרים תקופת יובש בה היינו צריכים להסתפק בשוקולד של מותגים אחרים. מניית שטראוס, כתוצאה, ירדה בהתמדה מפברואר 2022 עד יוני 2024 והמניה השילה כ-50% מערכה. החל מספטמבר 2024 המניה שינתה כיון ועלתה 50% ונסחרת קצת מתחת לרמות המחירים של 2022. מה שאומר שהיא מחקה לגמרי את אירועי הריקול. 

 הטריגר לעליות היה ההתפוצצות של הבורסה אחרי מבצע הביפרים וחיסול נסראללה. שטראוס היא חברה גדולה, מגוונת ומעוגנת. השחיטה שהמניה עברה היה עוד אחד מאותם מקרים בהם השוק מגיב יתר על המידה על ׳עננים שחורים׳ שעוברים על חברות. אם נסתכל על חודשי השפל של המניה באמצע 2024, אפשר לראות שהיא הייתה הזדמנות, כל מה שהיה חסר לה הוא שינוי בסנטימנט בשוק, וכשזה הגיע - המניה עפה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מניית שטראוס עלתה מתחילת החודש כ-6.4%. מתחילת השנה עלתה המניה 32.3% וב-12 החודשים האחרונים עלתה המניה בכ-48%. שווי השוק של שטראוס נכון לסגירת המסחר אמש עומד על 10.28 מיליארד שקל. המכפיל המייצג ל-12 החודשים שתחילתם ברבעון הראשון, על בסיס נתוני הרווח החדשים, מסתכם בשיעור של 35.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המזכיר 28/05/2025 09:02
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו כהרגלכם לפמפם את שטראוס. היא נסחרה ב 11000 ונמצאת בשער של לפני כשש שנים !
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.