אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

• הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
• תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

תחום קשרי המשקיעים ה-IR (Investor Relations) אומנם אינו מוכר עבור רוב המשקיעים הקטנים, אך הוא חלק בלתי נפרד משוקי ההון, גם השוק המקומי. רוני גבריאלוב היה הראשון להקים חברת IR שמספקת שירותים לחברות מול אנליסטים, מנהלי השקעות וגופים מוסדיים, זה בעצם לדברר את החברה מול אנשי מקצוע שרוכשים-מחזיקים את ניירות הערך של החברה. התחום די צמוד לתחום ה-PR (Relations Public)  אם כי יש גופים שמתמחים רק ב-IR. 

עם השנים נוספו שחקנים נוספים וחזקים לתחום כשבשנים האחרונות, יוצאי משרדי IR ו-PR לצד עיתונאים בתחום הקימו משרדים. כיום השחקנים החזקים הם המשרד של אייזנברג ואליאש וגלברט כהנא שמספקים גם שירותי PR, המשרד של גבריאלוב כשאחריהם מבחינת היקף לקוחות - ליאור גוטליב, צבי רבין, יונתן אילת, חן ליבנה, משרד חדש של יוצאי גלברט כהנא - ערן גבאי ורון שטיינבלט, לצד מנכ"ל פסגות לשעבר ראובן קפלן, ונוספים

לשלושת גדולים יש סדר גודל של 50-60 לקוחות, האחרים מתחזקים בשנתיים האחרונות כשהם מפעילים פעילות עם תשתית נמוכה ומחזיקים בין 10 ל-20 לקוחות. 

השוק נמצא בתחרות גדולה ורואים את זה במכרזים ובתעריפים. עלות של שירותי ריטיינר IR חודשי עומדים על 7-10 אלף שקל לחברה גדולה. חברה קטנה תשלם 5-6 אלף שקל. חברה שהיא חלק מקבוצה תשלם פחות. 

• קוהל׳ס מול וול סטריט: שורט סקוויז, זינוק – ונפילה בחזרה
• חוזרים מהחזית עם 120 אלף שקל ביד: המילואימניקים שמגלים את עולם ההשקעות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התחרות בשוק ה-IR היא במקביל לתחרות מחירים גם בשוק ה-PR, במקביל לשינויים פרסונליים רבים - הקבוצות הגדולות בתחום איבדו עובדים שהקימו פעילות עצמאית והניעו את התחרות. המגמה הזו בולטת במיוחד בשנה האחרונה בגלברט כהנא שאחרי שלפני כחצי שנה איבד את המנכ"ל ערן גבאי, נודע לביזפורטל כי הוא נפרד מערן אזרן, המנכל המחליף, שלא מן הנמנע שיצטרף בהמשך לגוף מתחרה או שיקים פעילות בעצמו.