שמחה לאיד? יוג'ין קנדל מנתח איך ישראל זינקה כלכלית מול יוון

"על פי נתוני הבנק העולמי, התמ"ג לנפש, שבשנת 2004 היה גדול יותר ביוון מאשר בישראל ועמד על 25,837 דולר לא גדל בעשור האחרון בעוד שהתמ"ג בישראל עלה בכ-50 אחוז מ-21,796 דולר בשנת 2004 ל-32,691 דולר (במונחי כח קניה ומחירים שוטפים)", כך אמר היום (א') ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל בסקירה בפני הממשלה.

מהסקירה עולה כי שיעור האבטלה ביוון עלה מ-8.4% בשנת 2002 ל-26.5% בשנת 2014, בעוד ששיעור האבטלה בישראל ירד מ-12.9% בשנת 2002 ל-5.9% בשנת 2004. יחס החוב לתוצר ביוון עלה מ-94.1% בשנת 2003 ל-177.2% בשנת 2014, בעוד שבתקופה המקבילה בישראל הוא ירד ב-26%, מ-93.9% ל-68.8%. במקביל, חלה ירידה בדירוג האשראי של יוון ועלייה בזה של ישראל. בשנת 2002 דירוג האשראי של יוון, על פי חברת מודי'ס, היה 1A ושל ישראל היה 2A, ואילו בשנת 2015 דירוגה של ישראל עלה ל-1A בעוד של יוון ירד ל-Caa3.

קנדל מסביר כי הסיבה העיקרית להבדלים הללו היא בשוני של המדיניות שהממשלות נקטו בתחילת שנות ה-2000. "ממשלות יוון משנת 2002 ועד 2007 בחרו בהגדלת הוצאות הממשלה ו"הטבות" לציבור, כגון פנסיה בגיל 57 וכו', שאי אפשר לממנם בטווח ארוך. ממשלת ישראל בחרה במדיניות אחראית של קיצוץ הוצאות הממשלה ומשמעת פיסקאלית".

קנדל ציין שעל פי הערכת המועצה הלאומית לכלכלה, ההשלכות הישירות של המשבר הכלכלי ביוון על ישראל צפויות להיות נמוכות בכל תרחיש. זאת מכיוון שהחשיפה של המערכת הפיננסית הישראלית ליוון היא נמוכה, ומכיוון שיוון אינה יעד יצוא מרכזי של ישראל - בשנת 2014 היצוא ליוון הסתכם ב-450 מיליון דולר, כאחוז אחד מסך היצוא.

• בית המשפט העליון ביוון: בני שטיינמץ לא יוסגר לרומניה
• וויז אייר תחזיר את הטיסות לרודוס וכריתים בקיץ

בהמשך הציג קנדל את עיקרי הלקחים מהמשבר עבור כלכלת ישראל. "הלקח העיקרי הוא שאמינות פיסקאלית לאורך זמן היא מרכיב קריטי לכל כלכלה. המשבר ביוון מוכיח שבריחת משקיעים אפשרית גם מכלכלות מפותחות והן גם עלולות להגיע למצב של חדלות פרעון, שכן חוסר התמודדות עם בעיות מבניות בטווח הקצר עלול להוביל לקריסה בטווח הארוך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין כי אחד הלקחים המרכזיים עבור ישראל הוא ההכרח לעודד הגעה של משקיעים זרים. "עודף הרגולציה בישראל יוצר סביבה עסקית בעייתית עבור משקיעים זרים. נתניהו הדגיש כי הממשלה מחוייבת לעידוד השקעות זרות בישראל ולהפחתת נטל הרגולציה על ידי ועדת שרים מיוחדת בראשותו שהוקמה לצורך זה.   בפתח ישיבת הממשלה אמר רה"מ נתניהו: "בשנת 2003 התוצר לנפש היה יותר גדול ביוון מאשר בישראל. אנחנו נקטנו שורה של רפורמות לשליטה על ההוצאות ורפורמות לפתיחת השווקים לתחרות - וכתוצאה מהן התל"ג, התוצר שלנו לנפש, עלה בחמישים אחוז, ולצערי התוצר של יוון נשאר זהה, במקום שהוא היה. יש לנו תקוות שהמדינה הזאת תמצא דרכים לחלץ את עצמה מהמשבר הכרוני הזה".