חנן מור
צילום: יח"צ

חנן מור רשמה גידול של 44% בהכנסות ממכירת דירות ב-2014

החברה מכרה בשנה החולפת 170 דירות וצפויה לאכלס 300 בשנה הקרובה. מתחילת השנה מכרה החברה 56 דירות
לירן סהר | (4)
נושאים בכתבה חנן מור

חברת חנן מור מסכמת את הרבעון הרביעי של 2014 עם הכנסות ממכירת דירות בהיקף של כ-30 מיליון שקל, זאת לעומת 84.56 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-65%. החברה רשמה רווח נקי של כ-3.2 מיליון שקל, זאת לעומת 8.17 מיליון שקל אשתקד, קיטון של כ-61%.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם ברבעון הרביעי בכ-6.1 מיליון שקל, זאת לעומת כ-18.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברמה השנתית רשמה החברה הכנסות של כ-280 מיליון שקל ממכירת דירות, זאת לעומת כ-195 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-44%. הרווח הנקי הסתכם ברמה השנתית בכ-8.7 מיליון שקל, זאת לעומת 12.18 מיליון שקל אשתקד, קיטון של כ-28.6%. הרווח הגולמי הסתכם בכ-36.2 מיליון שקל, זאת לעומת כ-37 מיליון שקל אשתקד.

במהלך השנה החולפת מכרה החברה כ-170 יחידות דיור בהיקף כספי של 199 מיליון שקל והיא נערכת לאכלוס של כ-300 יחידות דיור בשנה הקרובה.

במקביל, הודיעה החברה על חלוקת דיווידנד בהיקף של כמיליון שקל (כ-7.8 אגורות למניה). החלוקה תתבצע בהתאם למדיניות חלוקת הדיווידנד עליה הכריזה החברה אשתקד, במסגרתה תחלק החברה עד 25% מרווחיה לבעלי המניות.

השנה החולפת הייתה שנה מאתגרת" אמר חנן מור, יו"ר הקבוצה, "במהלך השנה נאלצנו להתמודד עם אתגרי חוק מע"מ 0 שהוביל להקפאת לא מעט עסקאות, וכן עם השלכות מבצע צוק איתן. יחד עם זאת, אנו רואים גידול חד מאוד במכירות במהלך החודשים האחרונים. מתחילת 2015 כבר מכרנו 56 דירות חדשות, וההתעניינות בפרויקטים שלנו גדולה מאוד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בקיצור, קיטון בכל נמדדים ברבעון האחרון הכותרת מטעה. (ל"ת)
    מיילו 04/03/2015 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מאוכזב 04/03/2015 11:21
    הגב לתגובה זו
    פשוט אכזבה . רכשתי דירה באריאל הירוקה וכבר בשלב הבניה אני מרגיש זלזול רב מתד הקבלן אין פועלים באתר רמת הבניה נמוכה יחסית לפרוייקטים אחרים, יש כבר מעכשיו עיכוב במסירות הדירות כמו כן יש כבר רטיבויות בחלק נרחב מהדירות....פשוט להתרחק מהפרוייקטים של חנן מור
  • 2.
    עוד רוכש מאוכזב מחנן 04/03/2015 10:07
    הגב לתגובה זו
    מדוע לא כותבים על רוכשי הדירות מחנן מור שפשוט אכלו אותה, קנו חתול בשק. חברה שחוסכת על הרוכשים כל שקל ובסוף מרגישים זאת ברמת הבניה הנמוכה, הליקויים הרבים. מה שראיתם בתוכנית חיסכון לפני יומיים זהו רק קצה הקרחון. בכל הפרוייקטים בארץ של חנן מור, לא משנה מיהו הקבלן המבצע, הליקויים בפרוייקטים של חנן מור חוזרים וכך גם חוסר ההתייחסות של החברה. ממש בושה שזו חברה בורסאיתץ
  • 1.
    ח. מור = חמור (ל"ת)
    ראינו בטלוויזיה 04/03/2015 10:03
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 0%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - על ארית והחוזים העתידיים

מה יהיה הבוקר בבורסה ועל תקופת שיפוצי התשואות

מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.  

ארית תעשיות 0%  


מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.

החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי  נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם. 

 

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר