אגרות החוב הממשלתיות השיקליות בריבית קבועה הן הדופק הפנימי של השוק. לפיהן ניתן לדעת אם כסף יוצא, כסף נכנס לישראל. הם הפרמטר העיקרי של הסיכון של ישראל בעיני המשקיעים - המקומיים והזרים.

כשמדברים על סכנה לדירוג של ישראל בגלל רפורמה משפטית רואים את זה בתשואה של אגרות החוב הממשלתיות. שם - בשערי האג"ח מגולם הסיכון. כשהאג"ח בירידה, השוק חושב שהסיכון של המדינה גדל.

אגרות החוב השקליות ירדו בשבוע שעבר ובמקביל עלתה התשואה. זה קרה בלי קשר לדירוג המקומי, הדירוג עדיין חזק ואיתן. זה קרה בגלל החששות שהדירוג בסכנה. "אם הדירוג בסכנה", אומרים משקיעים וגופים מוסדיים, "בואו נמכור כבר מעכשיו. למה לחכות לבלגן".

הדעה הזו במקרים רבים מתחברת גם לאג'נדה האישית. מנהל השקעות הוא בסופו של דבר בן אדם, עם דעות פוליטיות, משפטיות וזה מתבטא בשקלול הערכותיו על השוק.

היום ממשיכות אגרות החוב לרדת, אם כי מדובר בירידה נסבלת. זו לא קטסטרופה. גם בשבוע שעבר כאמור הן ירדו בכ-2% באגרות החוב ל-12 שנה וירידות צנועות יותר לטווחים קצרים. זה לא קצת, אבל זו גם לא קטסטרופה. הנה רשימת אגרות החוב והירידה בהן לצד התשואה האפקטיבית - ברוטו ונטו:

• האם זה הזמן להשקיע באג"ח ממשלתי? על מדדי התל-גוב
• רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הירידות האלו הן נבואה שמגשימה את עצמה. ההתנגדות העזה לרפורמה המשפטית, האיומים על משיכת כספים, הכלכלנים, מאות הכלכלנים שניצבים נגד הרפורמה, ניבאו שזה מה שיקרה, וגם אם אין לזה בהכרח הצדקה כלכלית (יש מדינות פחות דמוקרטיות מישראל, הרפורמה כנראה תשאיר אותנו בקבוצה מכובדת של מדינות דמוקרטיות), זו נבואה שמגשימה את עצמה. זה יכול להיות כדור שלג, וזה יכול להיות גם הפוך - בנימין נתניהו, ראש הממשלה, רגיש למגזר העסקי ולבכיריו, רגיש במיוחד לשוק ההון. הבורסה מצביעה ברגליים.

לצד הירידות באגרות החוב גם המניות יורדות (לסקירת בורסה) וכך גם השקל. הדולר התחזק ביומיים האחרונים ב-2% - מה זה אומר והאם הנפילות בשקל יימשך?