קמפיין איחוד מפלגות הימין בחירות 2019
צילום: מסך

קשת ורשת ימשיכו לסבול מתעמולת בחירות בשעות הפריים טיים

2 הערוצים עתרו לוועדת הבחירות בבקשה לקצר ולשנות את מועד שידורי תעמולת הבחירות לבוקר, והציגו ליו"ר מלצר את הנזק הכלכלי שייגרם להם, פעם שנייה ב-2019
אלכסנדר כץ | (1)

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, דחה הבוקר (יום ב') את בקשתם של הערוצים קשת 12 ורשת 13 לקצר ולשנות את שעות שידור מקבצי תעמולת הבחירות, משעות הפריים-טיים לשעות זניחות יותר, למשל בשעות הבוקר.

 

החוק קובע זמן שידור קבוע בכל ערוץ עבור שידורי תשדירי הבחירות של המפלגות השונות. הערוצים לא מקבלים תשלום עבור שידורים אלה או פיצוי כספי, הגם שהוא מפקיע מהם זמן שידור שמונע מהם לשבץ פרסומות. הרשות השנייה תמכה בבקשת הערוצים לשנות את מועד שידור מקבץ תעמולת הבחירות.

 

זמן השידור לכל מפלגה כולל זמן בסיס של 7 דקות פרסום בטלוויזיה ו-15 דקות פרסום ברדיו. בנוסף תקבל כל מפלגה בעלת נציגות בכנסת היוצאת, זמן נוסף לפי מספר המנדטים שלה – 2 דקות בטלוויזיה ו-4 דקות ברדיו על כל חבר כנסת מכהן. בבחירות הקודמות מקבץ התשדירים הראשון התחיל בכאן 11 בשעה 18:00, אחריו בערוץ 9 בשעה 19:00, בערוץ 24 ב-21:00, בערוץ 20 ב-22:00, ובערוצים המסחריים – בקשת 12 ברוב הימים ב-23:00 ויומיים בשבוע ב-23:30, ואילו ברשת 13 - ברוב הימים ב-23:30, ויומיים בשבוע ב-23:00. אגב, קשת ורשת שידרו גם תעמולה בשפה הערבית, במסגרת המחויבות שלהם לשידורים בערבית.

 

קשת ורשת טענו כי בחירות שניות באותה שנה, גורמת להם לנזק כלכלי בעקבות הפקעת שידוריהם לטובת שידורי תעמולת הבחירות, כמו גם שבעידן הדיגיטלי הנוכחי – יש להפחית את המחויבויות של הערוצים במספר הדקות שמוקדשות לטובת שידורים אלה. במהלך הדיונים העבירו קשת ורשת תחשיב כלכלי לגבי הנזק שנגרמים להם, ואולם תחשיב זה נחשף לעיניו של יו"ר הוועדה בלבד. על פי הערכות, מדובר בנזק של כמה מאות אלפי שקלים לתקופה של 3 שבועות.

 

קשת ורשת העבירו תחשיב של היקף הפגיעה הכלכלית שהן צפויות לספוג בשל שידורי התעמולה, אך תחשיב זה נחשף לעיניו של מלצר בלבד. אגב, לא רק הערוצים הגדולים והמבוססים יוצאים נגד תעמולת הבחירות. גם הערוצים הקטנים – אלה המוגדרים בחוק "ערוץ זעיר", טוענים כי שידורי התעמולה פוגעים בהם כלכלית.

בפועל, רק שינוי חקיקה יפתור את הערוצים משידור של תשדירים, שכבר אינם מתאימים לעידן הדיגיטלי בו אנחנו חיים. בעבר, כשהטלוויזיה והרדיו היו הפלטפורמות הטכנולוגיות היחידות, היה הכרח להפקיע שעות שידור מהערוצים ותחנות הרדיו לטובת שידורים של המפלגות השונות. היום, עם רשתות חברתיות ואופציות רבות אחרות, לצד רייטינג נמוך לשידורי התעמולה, יש צורך בשחרור הערוצים מהמחויבות הזאת, או לחלופין, שהערוצים יגבו תשלום עבור השידורים, בדיוק כמו שהעיתונים והאתרים סוחרים ב"נדל"ן הפרסומי" שלהם לטובת פרסומי בחירות.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    A 05/08/2019 13:16
    הגב לתגובה זו
    מי שהכניס את כולנו לשטות הזאת של הבחירות החוזרות שעולות הון לכולם, סתם, בבקשה שייקח אחריות ויממן את הכל לכולם. כלהמדינה מתנהלת לפי הגחמות של החשוד המרכזי. פשוט רפובליקת בננות.
הכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקוהכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקו
רייטינג

הכוכב הבא בראש הפריים טיים

בערב עם ריאליטי חזק, הוא כמעט תמיד בראש, וכך גם עם שידור "הכוכב הבא" לקראת אירוויזיון 2026, שהשתלט על רצועת הפריים טיים 

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג
המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 14.7% רייטינג ו-352 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 8.1% רייטינג ו-215 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שהצליחה שוב לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 5.9% רייטינג ו-144 אלף צופים, ובסוף הרשימה היתה המהדורה של כאן11, עם נתונים טובים יחסית לחוסר הפופולריות שלה, עם 95 אלף צופים ו-4% רייטינג.


פריים טיים

תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, אבל כשיש ריאליטי, כמעט תמיד הוא בראש הטבלה, וכך גם היה אתמול עם "הכוכב הבא", שהיה עם רייטינג של 16.9% רייטינג ו-432 אלף צופים והיה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריו היתה "ווארט" של ערוץ 13, עם 7.9% רייטינג ו-182 אלף צופים, ואילו ההיעדרות של ינון מגל ככל הנראה הובילה לירידה של הפטריוטים למקום השלישי, עם 7.1% ו-189 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 6.1% רייטינג ו-150 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.2% ו-66 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג אבל במקום הראשון מבחינת כמות צופים, 67 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 2% רייטינג ו-59 אלף צופים. 

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור היה בראש ועמד על רייטינג של 2.7% ו-52 אלף צופים, ואילו אחריו היה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 1.9% רייטינג, ו-49 אלף צופים. את הרשימה סגר המשדר המיוחד לזכרו של הדר גולדין ז"ל ששודר ברשת, עם 1.7% רייטינג ו-38 אלף צופים. 

בצהריים, 14 בצהריים של חדשות 12 היה בראש, עם 3.5% ו-78 אלף צופים, בעוד האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה במקום השני, עם 3.3% רייטינג ו-69 אלף צופים. את הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.2% רייטינג ו-30 אלף צופים בלבד. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.