השגריר השוודי בישראל בטור לאייס על חוק חופש העיתונות
קרל מגנוס נסר בימים אלה אנו מציינים 250 שנה לחוק חופש הביטוי והעיתונות השוודי. ב-2 בדצמבר 1766 אימץ הפרלמנט השוודי את חוק חופש הביטוי והעיתונות שהיה בזמנו החוק הראשון במינו בעולם, ביטל את האיסור של הצנזורה, אישר את הפצתם של התכנים המודפסים והעניק לציבור את הגישה למסמכים ממשלתיים ואת האפשרות לקחת חלק בשיח הפוליטי.
במבט לאחור אפשר לומר שחופש הביטוי והעיתונות הוביל בצורה משמעותית להתפתחות של מדיניות הרווחה המודרנית של שוודיה. ההצעה הראשונה לחוק נכתבה בזמנו על ידי חבר הפרלמנט השוודי אנדרס שידניוס ואושרה עוד לפני החקיקה האמריקנית שמגנה על חופש הביטוי של כל אזרח.
זכות הציבור לדעת
חופש הביטוי משרת את שוודיה ואת העם השוודי במשך השנים מפני שמדובר בתנאי הכרחי לקיומה של הדמוקרטיה ובנוסף הוא משמש כערובה לפיתוח החברה. מצד אחד קיימת האפשרות לחשיבה חופשית, ליצירתיות ולהעלאת רעיונות ודעות, ומצד שני ניתן לקיים עימות ולהעביר ביקורת, כך שהדבר יוצר שפע של רעיונות המובילים לקדמה ולחדשנות.
בזכות העקרון השוודי המאפשר לציבור גישה ישירה וחופשית למסמכים ממשלתיים, לכל אזרח יש את הזכות לדרוש ולבקש כל מידע הנמצא בידיהם של הגופים הממשלתיים וגם אנשים פרטיים ועיתונאים יכולים לבחון באופן חופשי את יחסי הכוחות ואת הנעשה בזירה הציבורית ובזירה הפוליטית. מדובר באחד העקרונות החשובים והמרכזיים במערכת המשפט שלנו, דבר שתרם רבות לרמה נמוכה של שחיתות ולרמה גבוהה של אמון בכל המוסדות הדמוקרטיים. אין ספק שהגישה החברתית הפתוחה היא אחת מאבני היסוד לצמיחה הכלכלית ולשגשוג של שוודיה כמדינת רווחה.
יש לזכור כי בשעה שאנו חוגגים ומציינים את חופש הביטוי, קיימת גם מציאות אחרת. לדאבוננו, אנו עדיין רואים שבמקומות רבים בעולם עדיין מאיימים ומנסים לפגוע בזכויות האדם ובחופש האזרח. בחלק גדול מהמקומות, המרחב הדמוקרטי הולך ומצטמצם, אנשים מושתקים, המידע האזרחי מוגבל וגם אפשר למצוא חקיקה המדכאת את חופש הביטוי ומכוונת בעיקר לכיוון העיתונאים ולוחמי זכויות האדם. אנו עדים לכמות גדולה יותר של איומים והטרדות ונתונים מדאיגים שפרסם ארגון אונסק"ו חושפים שב-10 השנים האחרונות נהרגו 800 עיתונאים. למרבה הצער, רק בודדים מהפושעים מועמדים לדין.
בטחונם של העיתונאים הוא תנאי הכרחי לקיומו והתפתחותו של השיח החופשי. חשוב לזכור ולשאול: מה קורה לחברה שאין לה גישה לתקשורת חופשית ועצמאית? מה נגרם לידע כאשר המידע מוגבל ונתון לתנאים מסוימים? מהן ההשלכות על הציבור המוגבל בידע?
כעת מוטלת עלינו האחריות להמשיך ולהגביר את מאמצינו כדי לקדם את העניין ולהעלות את המודעות לחופש הביטוי והחופש התקשורתי. זהו אחד מהעקרונות החשובים שאנו מתגאים בו ונעשה הכל כדי להגן עליו. זוהי מסורת שכדאי וצריך לשמר אותה.
הזדמנויות עולמיות ואתגרים גלובליים
בשל חשיבות הנושא וההשפעה ההיסטורית שלו, כל השגרירויות של שוודיה ברחבי העולם מציינות החודש את חשיבותו של חופש הביטוי והעיתונות. שגרירות שוודיה בישראל אירגנה סמינר מיוחד בנושא בשיתוף עם שגרירות פינלנד (שבעת חקיקת החוק הייתה חלק משוודיה) שעסק באתגרים הגלובליים וההזדמנויות לאחר 250 שנה של חופש ביטוי, ומתן דגש על העקרונות ועל חשיבותו של חופש הביטוי, החופש התקשורתי והשקיפות, המהווה כלי נוסף לחשיפת האמת. יש לציין שעקרונות אלה מובילים גם לחדשנות מכיוון שהם מעודדים חשיבה יצירתית והטמעת רעיונות חדשים בין היתר באמצעות ביקורת, עימות ובדיקה לעומק העניין.
היעדים שהציב האו"ם לפיתוח בר קיימה ו"אג'נדה 2030" מהווים התפתחות חיובית בנושא. אחת המטרות (16.10) מדרבנת את מדינות העולם "להבטיח נגישות הציבור למידע והגנה על חרויות יסוד, בהתאם לחקיקה לאומית ולחוקים בינלאומיים". אנו רואים זאת כאמצעי חשוב מאד במאמצים לפיתוח בר קיימא.
חגיגות יום השנה ה-250 לחוק חופש הביטוי והעיתונות השוודי מזכירה לנו את הדרך הארוכה שעברנו בכל הקשור לקידום חופש הביטוי. זהו עיקרון שאנו לא יכולים לחשוב עליו כמובן מאליו ולכן אנו מחוייבים להגן עליו. זוהי גם אחת התקוות הגדולות שלנו ואנו מקווים שמעכשיו יותר אנשים יגלו מעורבות בנושא, יתייצבו, יתמכו ויתרמו לפיתוח השיח החופשי כדי שנמשיך לקיים דיונים פתוחים, נבחן ונבקר.
קרל מגנוס נסר הוא שגריר שוודיה בישראל
- 2.גוסטב 29/12/2016 07:26הגב לתגובה זוחופש מידע, גישה חופשית למסמכים ולארכיונים, ביטול צנזורה, חינוך ברמה גבוהה, דיור ציבורי, מודל פנסיה לטובת האזרח,מדיניות רווחה. כל זה רק חלק קטן מההבדלים בין שוודיה לבין ישראל. הלוואי עלינו שיום אחד זה יקרה גם כאן. ועד אז כדאי ללמוד מהשוודים, להחזיר את היחסים הטובים שהיו כל השנים בינינו לבין השוודים ולהפוך את כל מה שקורה בסקנדינביה למודל לחיקוי עבור המדינה שלנו.
- 1.אצלנו החוק לא יחזיר 70 שנה מעמד, ביבי יבטל אותו (ל"ת)גלעד 28/12/2016 16:41הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
פטריק דרהי מציע עד 20 אלף שקל לפורשים מ-i24NEWS, בשלב הבא יגיעו הפיטורים
ערוץ i24NEWS, עבר מקבוצת אטליס שהיתה בשליטתו של פטריק דרהי, לבעלות ישירה של פטריק דרהי, וזה ממש לא רק שינוי קוסמטי. דרהי כבר לא משתמש בכסף של בעלי האג"ח של אטליס כדי להשקיע בערוץ תקשורת ולהפוך לטייקון תקשורת מקומי, הדירקטוריון אמר לו לעצור.
גם העסקה לרכישת ידיעות אחרונות בהולד הוקפאה, ולמעשה בוטלה. דרהי שנים מדבר עם ידיעות ולא היתה עסקה, ועכשיו נראה שגם לא תהיה. בכל מקרה, ההחלטה של אטליס, שנמצאת במצב מאוד מורכב פיננסית, להפסיק את המימון לערוץ החדשות, הובילה לכך שדרהי קיבל את הבעלות והוא גם אחראי על המימון.
דרהי כנראה אדם עשיר שהשאיר את בעלי המניות בקבוצה שלו ואת מחזיקי החוב עניים, אבל לא בטוח שהוא רוצה להפסיד את הכסף שלו על ערוץ חדשות. אז המהלך הראשון שדרהי מבצע ב-i24NEWS הוא, ניחשתם נכון, פיטורים.
קריאה חשובה: התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קיצוץ בכוח אדם וניסיון לצמצם הפסדים
הערוץ מציע תוכנית פרישה מרצון לעובדים כחלק מצעדי התייעלות. הערוץ, שהוקם ב-2013 ומשדר חדשות בינלאומיות מאולפנים בנמל יפו בשפות אנגלית, צרפתית, עברית וערבית, מציע לפורשים מרצון, מענקים של 10 אלף שקל לעובדים בעלי ותק של ארבעה חודשים עד שנה, 15 אלף שקל לשנה עד שנתיים, ו-20 אלף שקל לעובדים שנמצאים בחברה למעלה משנתיים.
מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותהפרש של כ-50 אלף צופים בין מהדורות 12 ו-14
גם אתמול אף אחד מערוצי הטלוויזיה לא שידר תוכן מקורי, למעט תכנית הסאטירה "ארץ נהדרת"; מבחינת המהדורות המרכזיות, הפער בין 12 ל-14 הולך ומצטצמם ועומד על עשרות אלפים בודדים בלד - לטבלת הרייטינג המלאה
רייטינג המהדורה המרכזית של חדשות 12 היא המהדורה הנצפית ביותר ובפער על פני מהדורות החדשות האחרונות. זו המהדורה הדומיננטית בעשורים האחרונים והיא לא מאויימת. ועדיין, מגמת ההיחלשות של 12וההתחזקות של 14 נמשכת, אם כי בקצב קטן יותר ממה שהיה בשנתיים-שלוש שנים האחרונות. ערוץ 14 שזוכה לפופולאריות של תומכי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם רייטינג שצומח, אבל לא כמו בשנים האחרונות.
מהדורת החדשות של 12 השיגה אמש רייטינג פושר יחסית של 11.6% וכמות צופים של 285 אלף. בד בבד, ערוץ 14 עמד על 8.2% אבל מבחינת כמות צופים עמד על 229 אלף.
מבחינת שאר המהדורות, חדשות 13 חזרו לנורמה, עם 4.7% ו-125 אלף צופים. מהדורת החדשות של כאן11 הפגינה יציבות מבחינת המיקום, אבל המשך היחלשות מבחינת הרייטינג וכמות הצופים, עם 4.3% רייטינג בלבד ו-106 אלף צופים בסך הכל.
החיפוש אחר התוכן המקורי בפריים טיים
גם אמש לא הועלה שום תוכן מקורי בפריים טיים. אמנם הפקה כמו "ארץ נהדרת" רוויה בכתיבת תכנים, אבל זו עדיין לא סדרת טלוויזיה מקורית. כך או כך, ארץ נהדרת היא להיט זהב של שנים רבות, וגם אמש היתה התכנית במקום הראשון, עם 14.8% רייטינג ו-368 אלף צופים. אחריה היתה עוד תכנית שמניבה רייטינג גבוה וקבוע, "הפטריוטים" של ערוץ 14, שהיתה עם 9.1% רייטינג ו-287 אלף צופים. במקום השלישי היתה "יהיה טוב" של כאן11, עם החלק השני של הראיון של עמרי אסנהיים עם אלי פלדשטיין, שעמדה על 8.5% ו-207 אלף צופים. לאחר היתה "המקור" של רשת עם 4%, ו-113 אלף צופים בלבד.
- איפה התוכן המקורי בפריים טיים וכמה אנשים ראו את אלי פלדשטיין ב"יהיה טוב"?
- בראש הפריים טיים: ריאליטי ואירוויזיון זה שילוב מנצח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות
בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם אלמוג בוקר, ורייטינג של 2.8% ו-72 אלף צופים. אחריה היתה תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר, עם 2.5% רייטינג ו-51 אלף צופים,
ואילו העולם הבוקר של 13, היתה במקום השלישי עם 1.8% רייטינג ו-53 אלף צופים. לאחר מכן המשיכה אותה המגמה, כשמשדר הבוקר של קשת, עם אדווה דדון היה במקום הראשון עם 2.6% ו-63 אלף צופים, על הבוקר" של 14, עם נוי בר, היה במקום השני, עם 1.5% ו-34 אלף צופים, ואילו "פותחים
יום" של רשת היה במקום האחרון , עם 1% ו-24 אלף צופים בסך הכל.
