השגריר השוודי בישראל בטור לאייס על חוק חופש העיתונות
קרל מגנוס נסר בימים אלה אנו מציינים 250 שנה לחוק חופש הביטוי והעיתונות השוודי. ב-2 בדצמבר 1766 אימץ הפרלמנט השוודי את חוק חופש הביטוי והעיתונות שהיה בזמנו החוק הראשון במינו בעולם, ביטל את האיסור של הצנזורה, אישר את הפצתם של התכנים המודפסים והעניק לציבור את הגישה למסמכים ממשלתיים ואת האפשרות לקחת חלק בשיח הפוליטי.
במבט לאחור אפשר לומר שחופש הביטוי והעיתונות הוביל בצורה משמעותית להתפתחות של מדיניות הרווחה המודרנית של שוודיה. ההצעה הראשונה לחוק נכתבה בזמנו על ידי חבר הפרלמנט השוודי אנדרס שידניוס ואושרה עוד לפני החקיקה האמריקנית שמגנה על חופש הביטוי של כל אזרח.
זכות הציבור לדעת
חופש הביטוי משרת את שוודיה ואת העם השוודי במשך השנים מפני שמדובר בתנאי הכרחי לקיומה של הדמוקרטיה ובנוסף הוא משמש כערובה לפיתוח החברה. מצד אחד קיימת האפשרות לחשיבה חופשית, ליצירתיות ולהעלאת רעיונות ודעות, ומצד שני ניתן לקיים עימות ולהעביר ביקורת, כך שהדבר יוצר שפע של רעיונות המובילים לקדמה ולחדשנות.
בזכות העקרון השוודי המאפשר לציבור גישה ישירה וחופשית למסמכים ממשלתיים, לכל אזרח יש את הזכות לדרוש ולבקש כל מידע הנמצא בידיהם של הגופים הממשלתיים וגם אנשים פרטיים ועיתונאים יכולים לבחון באופן חופשי את יחסי הכוחות ואת הנעשה בזירה הציבורית ובזירה הפוליטית. מדובר באחד העקרונות החשובים והמרכזיים במערכת המשפט שלנו, דבר שתרם רבות לרמה נמוכה של שחיתות ולרמה גבוהה של אמון בכל המוסדות הדמוקרטיים. אין ספק שהגישה החברתית הפתוחה היא אחת מאבני היסוד לצמיחה הכלכלית ולשגשוג של שוודיה כמדינת רווחה.
יש לזכור כי בשעה שאנו חוגגים ומציינים את חופש הביטוי, קיימת גם מציאות אחרת. לדאבוננו, אנו עדיין רואים שבמקומות רבים בעולם עדיין מאיימים ומנסים לפגוע בזכויות האדם ובחופש האזרח. בחלק גדול מהמקומות, המרחב הדמוקרטי הולך ומצטמצם, אנשים מושתקים, המידע האזרחי מוגבל וגם אפשר למצוא חקיקה המדכאת את חופש הביטוי ומכוונת בעיקר לכיוון העיתונאים ולוחמי זכויות האדם. אנו עדים לכמות גדולה יותר של איומים והטרדות ונתונים מדאיגים שפרסם ארגון אונסק"ו חושפים שב-10 השנים האחרונות נהרגו 800 עיתונאים. למרבה הצער, רק בודדים מהפושעים מועמדים לדין.
בטחונם של העיתונאים הוא תנאי הכרחי לקיומו והתפתחותו של השיח החופשי. חשוב לזכור ולשאול: מה קורה לחברה שאין לה גישה לתקשורת חופשית ועצמאית? מה נגרם לידע כאשר המידע מוגבל ונתון לתנאים מסוימים? מהן ההשלכות על הציבור המוגבל בידע?
כעת מוטלת עלינו האחריות להמשיך ולהגביר את מאמצינו כדי לקדם את העניין ולהעלות את המודעות לחופש הביטוי והחופש התקשורתי. זהו אחד מהעקרונות החשובים שאנו מתגאים בו ונעשה הכל כדי להגן עליו. זוהי מסורת שכדאי וצריך לשמר אותה.
הזדמנויות עולמיות ואתגרים גלובליים
בשל חשיבות הנושא וההשפעה ההיסטורית שלו, כל השגרירויות של שוודיה ברחבי העולם מציינות החודש את חשיבותו של חופש הביטוי והעיתונות. שגרירות שוודיה בישראל אירגנה סמינר מיוחד בנושא בשיתוף עם שגרירות פינלנד (שבעת חקיקת החוק הייתה חלק משוודיה) שעסק באתגרים הגלובליים וההזדמנויות לאחר 250 שנה של חופש ביטוי, ומתן דגש על העקרונות ועל חשיבותו של חופש הביטוי, החופש התקשורתי והשקיפות, המהווה כלי נוסף לחשיפת האמת. יש לציין שעקרונות אלה מובילים גם לחדשנות מכיוון שהם מעודדים חשיבה יצירתית והטמעת רעיונות חדשים בין היתר באמצעות ביקורת, עימות ובדיקה לעומק העניין.
היעדים שהציב האו"ם לפיתוח בר קיימה ו"אג'נדה 2030" מהווים התפתחות חיובית בנושא. אחת המטרות (16.10) מדרבנת את מדינות העולם "להבטיח נגישות הציבור למידע והגנה על חרויות יסוד, בהתאם לחקיקה לאומית ולחוקים בינלאומיים". אנו רואים זאת כאמצעי חשוב מאד במאמצים לפיתוח בר קיימא.
חגיגות יום השנה ה-250 לחוק חופש הביטוי והעיתונות השוודי מזכירה לנו את הדרך הארוכה שעברנו בכל הקשור לקידום חופש הביטוי. זהו עיקרון שאנו לא יכולים לחשוב עליו כמובן מאליו ולכן אנו מחוייבים להגן עליו. זוהי גם אחת התקוות הגדולות שלנו ואנו מקווים שמעכשיו יותר אנשים יגלו מעורבות בנושא, יתייצבו, יתמכו ויתרמו לפיתוח השיח החופשי כדי שנמשיך לקיים דיונים פתוחים, נבחן ונבקר.
קרל מגנוס נסר הוא שגריר שוודיה בישראל
- 2.גוסטב 29/12/2016 07:26הגב לתגובה זוחופש מידע, גישה חופשית למסמכים ולארכיונים, ביטול צנזורה, חינוך ברמה גבוהה, דיור ציבורי, מודל פנסיה לטובת האזרח,מדיניות רווחה. כל זה רק חלק קטן מההבדלים בין שוודיה לבין ישראל. הלוואי עלינו שיום אחד זה יקרה גם כאן. ועד אז כדאי ללמוד מהשוודים, להחזיר את היחסים הטובים שהיו כל השנים בינינו לבין השוודים ולהפוך את כל מה שקורה בסקנדינביה למודל לחיקוי עבור המדינה שלנו.
- 1.אצלנו החוק לא יחזיר 70 שנה מעמד, ביבי יבטל אותו (ל"ת)גלעד 28/12/2016 16:41הגב לתגובה זו
כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?
קשת היא מונופול
בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים. ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.עמית סגל מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל
הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.- רגע לפני הסופ"ש: הסיפורים של השבוע ב"ביז מדיה"
- מראיינים פליטים, חושבים על המשפחה: כתבי המלחמה באוקראינה מדברים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריהאם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.
יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור.
התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות
לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי.
ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.
