השגריר השוודי בישראל בטור לאייס על חוק חופש העיתונות
קרל מגנוס נסר בימים אלה אנו מציינים 250 שנה לחוק חופש הביטוי והעיתונות השוודי. ב-2 בדצמבר 1766 אימץ הפרלמנט השוודי את חוק חופש הביטוי והעיתונות שהיה בזמנו החוק הראשון במינו בעולם, ביטל את האיסור של הצנזורה, אישר את הפצתם של התכנים המודפסים והעניק לציבור את הגישה למסמכים ממשלתיים ואת האפשרות לקחת חלק בשיח הפוליטי.
במבט לאחור אפשר לומר שחופש הביטוי והעיתונות הוביל בצורה משמעותית להתפתחות של מדיניות הרווחה המודרנית של שוודיה. ההצעה הראשונה לחוק נכתבה בזמנו על ידי חבר הפרלמנט השוודי אנדרס שידניוס ואושרה עוד לפני החקיקה האמריקנית שמגנה על חופש הביטוי של כל אזרח.
זכות הציבור לדעת
חופש הביטוי משרת את שוודיה ואת העם השוודי במשך השנים מפני שמדובר בתנאי הכרחי לקיומה של הדמוקרטיה ובנוסף הוא משמש כערובה לפיתוח החברה. מצד אחד קיימת האפשרות לחשיבה חופשית, ליצירתיות ולהעלאת רעיונות ודעות, ומצד שני ניתן לקיים עימות ולהעביר ביקורת, כך שהדבר יוצר שפע של רעיונות המובילים לקדמה ולחדשנות.
בזכות העקרון השוודי המאפשר לציבור גישה ישירה וחופשית למסמכים ממשלתיים, לכל אזרח יש את הזכות לדרוש ולבקש כל מידע הנמצא בידיהם של הגופים הממשלתיים וגם אנשים פרטיים ועיתונאים יכולים לבחון באופן חופשי את יחסי הכוחות ואת הנעשה בזירה הציבורית ובזירה הפוליטית. מדובר באחד העקרונות החשובים והמרכזיים במערכת המשפט שלנו, דבר שתרם רבות לרמה נמוכה של שחיתות ולרמה גבוהה של אמון בכל המוסדות הדמוקרטיים. אין ספק שהגישה החברתית הפתוחה היא אחת מאבני היסוד לצמיחה הכלכלית ולשגשוג של שוודיה כמדינת רווחה.
יש לזכור כי בשעה שאנו חוגגים ומציינים את חופש הביטוי, קיימת גם מציאות אחרת. לדאבוננו, אנו עדיין רואים שבמקומות רבים בעולם עדיין מאיימים ומנסים לפגוע בזכויות האדם ובחופש האזרח. בחלק גדול מהמקומות, המרחב הדמוקרטי הולך ומצטמצם, אנשים מושתקים, המידע האזרחי מוגבל וגם אפשר למצוא חקיקה המדכאת את חופש הביטוי ומכוונת בעיקר לכיוון העיתונאים ולוחמי זכויות האדם. אנו עדים לכמות גדולה יותר של איומים והטרדות ונתונים מדאיגים שפרסם ארגון אונסק"ו חושפים שב-10 השנים האחרונות נהרגו 800 עיתונאים. למרבה הצער, רק בודדים מהפושעים מועמדים לדין.
בטחונם של העיתונאים הוא תנאי הכרחי לקיומו והתפתחותו של השיח החופשי. חשוב לזכור ולשאול: מה קורה לחברה שאין לה גישה לתקשורת חופשית ועצמאית? מה נגרם לידע כאשר המידע מוגבל ונתון לתנאים מסוימים? מהן ההשלכות על הציבור המוגבל בידע?
כעת מוטלת עלינו האחריות להמשיך ולהגביר את מאמצינו כדי לקדם את העניין ולהעלות את המודעות לחופש הביטוי והחופש התקשורתי. זהו אחד מהעקרונות החשובים שאנו מתגאים בו ונעשה הכל כדי להגן עליו. זוהי מסורת שכדאי וצריך לשמר אותה.
הזדמנויות עולמיות ואתגרים גלובליים
בשל חשיבות הנושא וההשפעה ההיסטורית שלו, כל השגרירויות של שוודיה ברחבי העולם מציינות החודש את חשיבותו של חופש הביטוי והעיתונות. שגרירות שוודיה בישראל אירגנה סמינר מיוחד בנושא בשיתוף עם שגרירות פינלנד (שבעת חקיקת החוק הייתה חלק משוודיה) שעסק באתגרים הגלובליים וההזדמנויות לאחר 250 שנה של חופש ביטוי, ומתן דגש על העקרונות ועל חשיבותו של חופש הביטוי, החופש התקשורתי והשקיפות, המהווה כלי נוסף לחשיפת האמת. יש לציין שעקרונות אלה מובילים גם לחדשנות מכיוון שהם מעודדים חשיבה יצירתית והטמעת רעיונות חדשים בין היתר באמצעות ביקורת, עימות ובדיקה לעומק העניין.
היעדים שהציב האו"ם לפיתוח בר קיימה ו"אג'נדה 2030" מהווים התפתחות חיובית בנושא. אחת המטרות (16.10) מדרבנת את מדינות העולם "להבטיח נגישות הציבור למידע והגנה על חרויות יסוד, בהתאם לחקיקה לאומית ולחוקים בינלאומיים". אנו רואים זאת כאמצעי חשוב מאד במאמצים לפיתוח בר קיימא.
חגיגות יום השנה ה-250 לחוק חופש הביטוי והעיתונות השוודי מזכירה לנו את הדרך הארוכה שעברנו בכל הקשור לקידום חופש הביטוי. זהו עיקרון שאנו לא יכולים לחשוב עליו כמובן מאליו ולכן אנו מחוייבים להגן עליו. זוהי גם אחת התקוות הגדולות שלנו ואנו מקווים שמעכשיו יותר אנשים יגלו מעורבות בנושא, יתייצבו, יתמכו ויתרמו לפיתוח השיח החופשי כדי שנמשיך לקיים דיונים פתוחים, נבחן ונבקר.
קרל מגנוס נסר הוא שגריר שוודיה בישראל
- 2.גוסטב 29/12/2016 07:26הגב לתגובה זוחופש מידע, גישה חופשית למסמכים ולארכיונים, ביטול צנזורה, חינוך ברמה גבוהה, דיור ציבורי, מודל פנסיה לטובת האזרח,מדיניות רווחה. כל זה רק חלק קטן מההבדלים בין שוודיה לבין ישראל. הלוואי עלינו שיום אחד זה יקרה גם כאן. ועד אז כדאי ללמוד מהשוודים, להחזיר את היחסים הטובים שהיו כל השנים בינינו לבין השוודים ולהפוך את כל מה שקורה בסקנדינביה למודל לחיקוי עבור המדינה שלנו.
- 1.אצלנו החוק לא יחזיר 70 שנה מעמד, ביבי יבטל אותו (ל"ת)גלעד 28/12/2016 16:41הגב לתגובה זו
קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר
בגיל 66 ואחרי קריירה מפוארת, השחקן שזכה ב-2 פרסי אוסקר וכיכב בסדרת בית הקלפים לצד סדרות וסרטים רבים, נותר כמעט חסר כל; הוא נלחם משפטית בטענות כי ביצע עבירות מין בקטנים, הגיע לפשרות מבלי להודות, והפסיד את התדמית ואת הכסף וגם - כמה מרוויחים שחקני אוסקר?
קווין ספייסי, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, חשף בריאיון לטלגרף כי הוא חי כיום ללא מגורים קבועים, נודד בין מלונות לדירות Airbnb בעקבות הוצאות משפטיות אדירות שהצטברו מאז 2017. "אני הולך לאן שיש עבודה. אין לי ממש בית", אמר ספייסי והוסיף כי "העלויות בשבע השנים האחרונות היו אסטרונומיות. כמעט ולא נכנס כסף, והכול יצא". הדברים נאמרו במקביל להופעתו בתל אביב בשבוע שעבר.
ספייסי, בן 66, בנה קריירה מזהירה שהחלה בשנות ה-80.ההכנסות העיקריות הגיעו משכר בסרטים, סדרות טלוויזיה והפקות שונות. בשיא הקריירה שלו, סביב 2017, ההון הנקי של ספייסי הוערך ב-70 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום נבע מהופעות בסרטים מצליחים, אך המקור המשמעותי ביותר היה הסדרה "בית הקלפים" של נטפליקס. הסדרה, ששודרה בין 2013 ל-2018, הניבה לספייסי 500 אלף דולר לפרק, מה שהצטבר לכ-50 מיליון דולר נטו עם בונוסים כמפיק. נטפליקס השקיעה בסדרה תקציב של מאות מיליונים, כאשר חלקו הגדול הופנה לשכר השחקנים הבכירים. ההצלחה של "בית הקלפים" גם חיזקה את מעמדו כשחקן מוביל, מה שהוביל לחוזים נוספים גדולים בתעשייה.
לפני "בית הקלפים", ספייסי גרף סכומים משמעותיים מסרטים קלאסיים. בסרט "החשוד המיידי" מ-1995, שבו זכה באוסקר הראשון שלו כשחקן משנה, השכר שלו לא פורסם רשמית, אך ההערכה היא שקיבל כ-1-2 מיליון דולר, בהתחשב בתקציב הסרט של 6 מיליון דולר והצלחתו הקופתית של 23 מיליון דולר. הסרט, שהפך אותו לכוכב בינלאומי, פתח בפניו דלתות לחוזים נוספים. על האוסקר השני שלו, עבור "אמריקן ביוטי" מ-1999, השכר עמד על כ-4 מיליון דולר, והסרט גרף 356 מיליון דולר בקופות בעולם, מה שהגדיל משמעותית את ערכו בשוק.
כמה מרוויח שחקן אוסקר בסרט?
סרטים נוספים תרמו להונו: "שבעה חטאים" מ-1995: כ-2.5 מיליון דולר; "המתווך" מ-1998, כ-5 מיליון דולר. בסך הכול, ההכנסות מסרטים בין 1995 ל-2010 הגיעו לכ-50 מיליון דולר, לפני ניכויי מסים והוצאות הפקה. ספייסי השתתף גם בסרטים כמו "אינטליגנציה מלאכותית" מ-2001, ששילם לו כ-3 מיליון דולר, ו"סופרמן חוזר" מ-2006, עם שכר של כ-10 מיליון דולר, כולל אחוזים מהרווחים. הסרט האחרון גרף 391 מיליון דולר בקופות, אך ההפקה הייתה יקרה במיוחד, מה שהשפיע על הרווחים הנקיים.
מעבר לשכר ישיר, ספייסי הרוויח מפרסומות, חוזי ייעוץ והפקות עצמאיות. הוא הקים חברת הפקה בשנות ה-90, "טריגר סטריט פרודקשנס", שייצרה סרטים מצליחים כמו "21" מ-2008, שגרף 183 מיליון דולר בקופות. ההערכה היא שהחברה הניבה לו 10-15 מיליון דולר. בנוסף, חוזים עם מותגי ענק כמו אמריקן אקספרס וסוני תרמו כ-5 מיליון דולר בשנה בתקופת השיא.
מתוך הכוכב הבא לאירוויזיון של קשת 12, מתוך אתר מאקורייטינג: כוכב הבא ומהדורת 12 בטופ, ערוץ 14 רושם עלייה בשעות הערב
במהדורות 12 נשארת בטופ אבל למהדורת החדשות של ערוץ 14 נרשמת עלייה קלה ברייטינג
מהדורת החדשות של 12 עדיין מונופול. ובכלל, קשת, למרות ניסיונה להתחמק מכך - היא מונופול. ערוץ 13 בגסיסה, 14 די נעצר, אך פחות מביא מפרסמים. קשת מקבלת את כל הקופה וכל הקצפת. סוד ידוע בשוק הפרסום והתקשורת הוא שקשת "שולחת" לקוחות לרשת רק כדי שתהיה לה תחרות ושהרגולטור לא יטיל עלייה סנקציות.
המהדורה המובילה היא כאמור של קשת 12 עם 17.6% ברייטינג ו-443 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעה המדורה של ערוץ 14 עם רייטינג של 9.3% ו-257 אלף צופים. אחרונות הן רשת 13 עם 6.7% ו-153 אלף צופים וכאן 1 עם 3.2% ו-38 אלף צופים.
פריים טיים
הכוכב הבא לאירווזיון ממשיך להוביל את טבלת הרייטינג עם 16.2% רייטינג ו-429 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעים הפטריוטים, תכנית הדגל של ערוץ 14 שרושמים 9.2% ו-262 אלף צופים. מעט אחריה מגיעה ווראט של רשת 13 עם 8.9% רייטינג ו-229 אלף צופים ותכנית הדרמה המקורית מקום שמח בכיכובה של נועה קולר של כאן 11 עם 6% ו-127 אלף צופים.
- בידור או חדשות? התשובה של הציבור מפתיעה
- הכוכב הבא לאירוויזיון בראש לוח השידורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות
בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 4.1% ו-101 אלף צופים. אחריה חדשות היום עם אלי ראכלין בערוץ 13 ו-75 אלף צופים. הרבה מאחור היא תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-26 אלף צופים. התכנית על הבוקר עם עודד מנשה בערץ 14 בשעה תשע עם רייטינג של 1.2% ו-28 אלף צופים בלבד. באותה השעה ב-13 משודרת פותחים יום עם רייטינג של 1.3% ו-29 אלף צופים והמובילה היא נסלי ברדה במשדר הבוקר של 12 ורייטינג של 2.6% ו-56 אלף צופים.
