לידיעת נתניהו: הציבור מאמין לערוצים 2 ו-10 - ול'ידיעות'?

הציבור בישראל מאמין בגופי השידור המרכזיים שלו ערוץ 2 וערוץ 10 – כך עולה מסקר שערכה יפעת מחקרי מדיה עבור כנס אילת לעיתונות, שניתח את מידת האמון בתקשורת הישראלית. הסקר נערך על ידי פאנלס בקרב 500 משיבים המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בישראל, וכלל 2 שאלות: מיהם אמצעי המדיה המייצגים ביותר את התקשורת הישראלית, ומי הוא כלי התקשורת האמין ביותר – מבין רשימה ארוכה של כלי תקשורת שנמסרה למרואיינים.   השאלה בחנה את מידת האמון בכל כלי תקשורת. לכן, לא ניתן להסיק ממנה את מידת אי האמון. אמנם אף כלי תקשורת לא סומן כאמין על ידי מחצית מהציבור או יותר, אך התוצאות דומות לרמות האמון של סקרים מקבילים בארה"ב, שם למשל זכה CNN בשנה שעברה בציון אמינות של 52% והניו יורק טיימס ב-35% - שיעור דומה לתוצאות המחקר הנוכחי.   הטלוויזיה המסחרית זוכה למידת האמון הגבוהה ביותר, כאשר נרשם שוויון סטטיסטי בין ערוצים 10 ו-2 בצמרת דירוג האמון. העיתונות היומית הפופולארית והעיתונות הכלכלית זוכות שתיהן לרמות אמינות דומות מאוד. ידיעות אחרונות מקדים את ישראל היום בפער מזערי.   כאשר בוחנים את ציון האמינות רק של כלי התקשורת שסומנו על ידי המשיבים כ"מייצגים את התקשורת", שיעור האמינות עולה ל-58%. כלומר, דווקא כלי התקשורת הנתפסים כמייצגי התקשורת המובהקים, זוכים לציונים גבוהים יותר כאשר שואלים באופן פרטני ולא על התקשורת כמקשה אחת.   בהיבט זה של ציון האמינות של כלי התקשורת המייצגים, אין הבדל מובהק בשיעור האמינות בין מצביעי הליכוד ומצביעי המחנה הציוני. מצביעי מפלגות האופוזיציה סיפקו ציון אמינות של 62% לעומת ציון של 55% בקרב מצביעי הקואליציה.   בבחינת קבוצות גיל ניכר חוסר אמון בולט בגילאי 30-50 (49%) ושיעורי אמינות גבוהים יותר לתקשורת הישראלית בקרב צעירים (60%) ומבוגרים יותר (71%).  

מהמחקרים עולה עוד כי 54% מהנשאלים רואים בנושא התאגיד דבר חיובי. רוב השיח על תאגיד היה אוהד: 56% מהשיח היה אינפורמטיבי, 32% בעד ו-12 נגד התאגיד. 24% מהשיח הזה היה ברנז'אי, 27% פוליטי. אגב, המאבק של ישראל היום בידיעות אחרונות נחשף הרבה, אבל לא רואים בו חשיבות רבה.    "המחקר מעיד על פער מעניין בין תפיסת התקשורת הכוללת כמקשה אחת לבין מיד האמינות המיוחסת בפועל לאמצעי התקשורת השונים", אומר שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה. "כאשר שואלים על 'התקשורת הישראלית' ככלל מתקבלת רמת אמינות נמוכה ותפיסה גורפת של הטיה פוליטית. אך כאשר שואלים על כלי תקשורת פרטניים התוצאות מעורבות. ציוני האמון שישראלים מעניקים לכלי התקשורת אמנם אינם גבוהים במיוחד, אך כאשר בוחנים רק את אמצעי המדיה הנתפסים כמייצגי התקשורת הישראלית המובהקים, שיעורי האמינות עולים באופן מפתיע. על כן, על אף חוסר האמון הכללי במדיה, נראה שרוב הישראלים עדיין מוצאים למי להאמין גם בתוך גבולות התקשורת המיינסטרימית".

במקביל, מחקר שנערך באוניברסיטאות חיפה ובן גוריון מגלה כי אמון הציבור בתקשורת הישראלית עומד על שפל של 15 שנה. מאידך, האמון בשידור הציבורי הוא הגבוה ביותר מאז שנת 2002. 

המדד על פיו מדרגים ביצועי המגזר הציבורי לשנת 2016, נערך על ידי פרופ' ויגודה-גדות וד"ר כהן מאוניברסיטת חיפםה, ופרופ' שלמה מזרחי מבן גוריון. המדד בוחן את אמון הציבור במספר רב של מוסדות ומשרדי ציבור, במדד של 1 עד 5.  

• ציפי לבני קיבלה סיקור אוהד מידיעות אחרונות בשל תמיכתה בסגירת ישראל היום
• יו"ר המל"ל לשעבר נגד ידיעות אחרונות וחדשות 13: "משרתים את החמאס"