25 שנה ל'מוטו': 'מוטו תקשורת' תציין שנתיים למותו של מייסד המגזין טל שביט
קבוצת מוטו תקשורת מציינת בימים אלו 25 שנה להקמת מגזין האב של הקבוצה, עם 300 גיליונות. לצד השמחה בחגיגה זו, בקבוצה מציינים שנתיים למותו של מייסד 'מוטו' של טל שביט ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים.
במשך השנים, חברת 'מוטו תקשורת' התרחבה ורכשה 16 מגזינים שונים, והפכה לקבוצת המגזינים הגדולה בישראל. כעת תוציא הקבוצה לאור גיליון מיוחד שיוקדש לשביט, שיכלול ראיונות עם כל כותבי, עורכי וצלמי המגזין לדורותיו, את השערים והכתבות הנבחרים שלו וכן מבחנים מיוחדים של אופנועי וקטנועי 300 סמ"ק.
שביט, בן 55 במותו, נכנס לעולם עיתונות הרכב מ-1983, כשכתב עבור המגזין 'טורבו' ולאחר מכן ב'אוטו'. בתחילת 1988 היה ממקימי 'מוטו' ושימש כעורכו עד 1996. בתחילת שנות ה-2000 החל לכתוב על מכוניות, והגיש את תכנית הטלוויזיה 'אוטו בראש'. בהמשך הקים את אתר האינטרנט של 'אוטו'. ב-2009 הצטרף שביט למאבק להורדת תעריפי הביטוח, ובעקבות כך חזר לכתוב על אופנועים, בין היתר כפרילנס בערוץ הרכב ב-ynet. בהלווייתו השתתפו 1,500 אופנוענים.
גיא בן ברק ערך את 'מוטו' בשנים 1999-2009. הוא אחראי על הכפולה לזכרו שביט: "טל אהב ולימד אותי שוב ושוב דרך השטויות שעשיתי בלי סוף כאילו הייתי בנו. אנחנו רכבנו המון, שוחחנו המון, טל איפס אותי ותכנת מחדש, הוריש לי מטען אינסופי של ידע ויותר מכך - את הקוד הגנטי של האופנועים, של עיתונאי האופנועים וזה נשאר איתי לנצח. אני עדיין מצפה לראות את הראש המזוקן והממושקף מציץ מעל כתפי במסך המחשב. זה כבר לא יקרה יותר ואני עצוב".
"מגזין מוטו הפך בשנים האחרונות לנכס צאן ברזל בקרב קהילת הרוכבים ההולכת וגדלה בישראל", אמר סגן העורך הראשי של 'מוטו תקשורת', תני גולדשטיין. "אנו רואים את השפעתו על השיח הציבורי וקהילת האופנוענים, הן בעליה המתמדת במספר המנויים למגזין מדיי חודש והן בכמות הגולשים באתר 'מוטו'. אנו פועלים כל העת להביא לקוראי המגזין את הכתבות, הראיונות, החידושים והעדכונים החמים ביותר מהעולם המוטורי, תוך הקפדה על סיקור מגוון רחב של תחומים".
- 1.מ 05/03/2013 12:41הגב לתגובה זואגדה בחייו ובמותו, הותיר אחריו מסורת מצילת חיים.

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.