מה יקרה עם סוכני ה-AI בשנה הקרובה?
סוכני הבינה המלאכותית מביאים איתם יכולות טכנולוגיות מתקדמות שיכולות לבצע פעולות מורכבות עבור המשתמשים, ובכך להפחית את הזמן המושקע במשימות חזרתיות. משימות כמו הגשת דו”חות , חיפוש מידע ותיאום פגישות – יהפכו לפשוטות ומהירות יותר בעזרת הסוכנים החכמים. מה יקרה עם הצ׳אטבוטים האלה ב-2025?
פרוייקט מרינר של גוגל בפעולה: הפוטנציאל גדול וכולם מתחרים עליו (צילום: רשתות חברתיות)
סוכנים שיעשו את העבודה בשבילנו
חברות ענק כמו אנבידיה, גוגל, מיקרוסופט, סיילספורס ואנתרופיק משקיעות רבות בפיתוח סוכני AI וטוענות כי מדובר בצעד הבא בעולם הבינה המלאכותית. סוכנים אלה נועדו לשנות את הדרך שבה אנו מתייחסים לטכנולוגיה – החל משיפור ביצועי עובדים ועד להפחתת עלויות תפעוליות בארגונים. לדוגמה, מיקרוסופט דיווחה על שיפורים משמעותיים בעקבות הטמעת מערכת ה-Copilot אותה פיתחה בעצמה. לפי צ’ארלס למאנה, סגן נשיא החברה לחטיבת הבינה המלאכותית, השימוש בסוכנים חכמים הוביל לעלייה של 36% בהצלחה של עובדים לפתרון בעיות IT בצורה עצמאית, במקום לפנות לטכנאי הממונה, כמו גם גידול של 9.4% בהכנסות הממוצעות לסוכן מכירות. כמו כן, זמני הטיפול במקרי משאבי אנוש התקצרו משמעותית.
איך זה עובד בפועל?
הכוח האמיתי של סוכני AI מתבטא במתן פתרונות מקיפים ומהירים למשימות מורכבות. דוגמה טובה לכך היא תהליך הזמנת טיסה: אם תבקשו מהעוזר האישי שלכם לבדוק טיסות, הוא יפעיל מספר סוכנים חכמים. הסוכנים יבדקו את לוח הזמנים שלכם, את העדפותיכם האישיות, ואפילו את המגבלות התקציביות שלכם באמצעות אפליקציות פיננסיות. לבסוף, הם יחזרו עם רשימה מסודרת של טיסות שמתאימות בדיוק לצרכים שלכם. סוכני בינה מלאכותית ישמשו אותנו בחיים האישיים כמו גם בחיים המקצועיים ביומיום. זה הצפי לשנה הקרובה.
- הנאסד״ק ירד ב-0.3%; אנבידיה איבדה 3%, אלביט נפלה ב-6%
- מנכ"ל אנבידיה: "מאוכזב" אחרי דיווח על איסור בסין - ענן כבד מעל עסקי ה-AI במדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Google ו-Microsoft דוחפות את המוצר קדימה
אחד מהפיתוחים המסקרנים בתחום הוא פרויקט מרינר של גוגל. מדובר באב-טיפוס ניסיוני המאפשר לסוכני AI לנווט ברשת ולבצע משימות מורכבות באמצעות דפדפן כרום. בגרסה הניסיונית שהוצגה, המערכת הצליחה לקרוא נתונים מתוך מסמך גוגל Sheets, לנווט לאתרי חברות, ולאסוף כתובות דוא”ל רלוונטיות – כל זאת באופן אוטומטי. גוגל הצהירה כי הטכנולוגיה עדיין בשלביה הראשונים, אך הביצועים ישתפרו במהירות הן מבחינת דיוק והן מבחינת מהירות. גם אפל, עם סירי המוכרת, מצטרפת למהפכה. החברה הכריזה כי בגרסאות הבאות, סירי תוכל לבצע משימות מורכבות יותר כמו בדיקת זמן נחיתת טיסות, חישוב זמני נסיעה בהתבסס על מצב התנועה, ומתן המלצות מדויקות לזמן היציאה. קלוד הוא מודל בינה מלאכותית מתקדם שפותח על ידי חברת אנתרופיק. המודל נקרא על שמו של קלוד שאנון, ״אבי תורת האינפורמציה״, והוא נועד לספק פתרונות חכמים ואינטואיטיביים במגוון רחב של תחומים, תוך דגש על שימוש אתי ומבוקר בטכנולוגיה. קלוד הוא סוכן אישי שיכול לכתוב קוד במהירות ובאיכות גבוהה ביחס למתחרים, כך לפי משתמשים. לדברי אנתרופיק, קלוד נועד להיות עוזר אישי שמייעל תהליכים בעבודה, כזה שאפשר גם ללמד אותו דברים ומאוחר יותר הוא ידע להשתמש בהם.
אבל – שינוי הרגלים לוקח זמן
כמו כל טכנולוגיה חדשה, סוכני AI ידרשו הסתגלות. שינוי הרגלים בחברות לוקח זמן, אך הפוטנציאל של סוכני הבינה המלאכותית לשנות את חיי היומיום עצום. אם אנשים יתחילו לקבל תגובות מהירות, מדויקות ומשמעותיות, הם ישנו את דפוסי השימוש שלהם בטכנולוגיה. למרות הפוטנציאל הטמון בסוכני הבינה המלאכותי, לא כדאי לצפות שסוכני AI מתקדמים יכבשו את השוק מיד עם תחילת השנה החדשה. המהלך צפוי להתחיל בשימושים בסיסיים, כמו אוטומציה של תהליכי תקשוב או משימות יומיומיות בארגונים.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבבין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
רשות החדשנות השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.
ננו בננההכירו את ננו בננה - עורך התמונות החכם של גוגל
ננו בננה, או בשמו הרשמי Gemini 2.5 Flash, בעזרתו, כל אחד יכול לערוך תמונות באופן מהיר, פשוט ויצירתי, בלי צורך בכישורי עריכה מסובכים
מה זה בעצם ננו בננה?
כלי של גוגל מאפשר לערוך תמונות בעזרת הוראות טקסט פשוטות. אפשר להעלות תמונה קיימת או להתחיל מדף חלק ולבקש מהמערכת לבצע שינויים כמו החלפת רקע, הוספת חפצים, שינוי צבעים או שינוי תאורה. פשוט כותבים מה רוצים והבינה המלאכותית מבצעת את העריכה בשבילכם.מה מבדיל את ננו בננה משאר הפלטפורמות?
יש המון פלטפורמות של AI שמייצרות תמונות ודמויות שונות- midjourney ,leonardo ai, chatgpt, adobe firefly, Runway, Kling ועוד אינספור פלטפורמות שמייצרות תמונות ע"י כתיבת פרומט.
כמעט כל מי שהתנסה בפלטפורמות האלו מכיר את הבעיה- נותנים הוראה, מקבלים תוצאה יפה וכשמנסים לשחזר או ליצור גרסה נוספת,
זה יוצא שונה והדמות לא נראית אותו דבר, הפנים משתנות, הצבעים אחרים. כאן בדיוק נכנס ננו בננה, או בשמו הרשמי Gemini 2.5 Flash. היתרון הגדול שלו הוא שהוא מצליח לשמור על עקביות כמעט מושלמת. אם יצרת דמות מסוימת ואז ביקשת לשנות את הרקע שלה, להוסיף בגד או לשנות תאורה,
הדמות תישאר זהה לחלוטין. זה נראה כמו אותה תמונה מקורית שעברה עריכה טבעית.
התהליך גם הרבה יותר מהיר: בזמן שכלים אחרים לוקחים חצי דקה או יותר כדי לעבד את הבקשה, ננו בננה מחזיר תוצאה בתוך כמה שניות.
מעבר לכך, השפה של ההוראות הרבה יותר פשוטה. לא צריך להכיר מונחים מקצועיים או לנסח משפטים מורכבים. מספיק לכתוב משפט יומיומי כמו "תעשה את הרקע ים בשקיעה" או "תשנה את הצבע של החולצה לאדום", והמערכת מבינה מיד את הבקשה. התוצאה לא נראית מודבקת אלא משתלבת
היטב עם התאורה, הצבעים ושאר התמונה.
אז איך ננו בננה עובדת בפועל?
השימוש בכלי הזה הוא פשוט ואינטואיטיבי, אתם פשוט נותנים לכלי הוראות טקסט פשוטות, והוא עושה את העבודה בשבילכם.
- צ'ק פוינט רוכשת חברה לאבטחת ה-AI ב-300 מיליון דולר; מצפה להיות מובילה בתחום
- גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלב 1- אתם יכולים להתחיל מיצירת תמונה חדשה לגמרי על ידי תיאור טקסט (למשל,אישה צעירה עומדת בכיכר עיר אירופאית עתיקה, לובשת שמלה לבנה ארוכה, מצלמה בזווית רחבה, תאורה רכה טבעית --ar 16:9), או לערוך תמונה קיימת שכבר העליתם.
