בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

יצליח למנוע את הבריחה? הכנסת אישרה את החוק לעידוד השקעה בהייטק

מליאת הכנסת אישרה אתמול את החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, המעניק בין היתר הטבות מס למשקיעים בחברות היי־טק; מטרת החוק היא לשמר את ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעה בחברות טכנולוגיה, בימים בהן נרשמת זליגה של חברות מחוץ לישראל בין היתר בשל המשבר הפוליטי
איתן גרסטנפלד | (9)

לאחר שאושר בוועדת הכספים, מליאת הכנסת אישרה אתמול את החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, המעניק הטבות מס למשקיעים בחברות היי־טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות. מטרת החוק היא לשמר את ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעה בחברות טכנולוגיה, כשברקע המשבר שעובר על תעשיית ההייטק העולמית ככלל, והישראלית בפרט על רקע המציאות הפוליטית בארץ.

בין ההטבות הכלולות בחוק, זיכוי במס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק הנמצאות בשלבים התחלתיים של פעילותן (שלבי ה-seed וה-pre-seed), בגובה של סכום ההשקעה המוכפל בשיעור מס רווח ההון שחל על המשקיע. בכך מבקשת המדינה לסייע לחברות צעירות, שלא הצליחו לגייס השקעות, על אף הגאות בשווקים, בשל הסיכון הרב הטמון בהם. הטבה נוספת בחוק מעניקה דחייה של תשלום המס בגין רווח הון שמופק ממכירה של חברה טכנולוגית, לבעלי מניות המשתמשים בחלק מהתמורה ממכירת החברה לצורך השקעה בחברת הזנק.

מטרת ההטבות הללו היא לעודד את ההשקעה בחברות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוניים, בפרט על ידי משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, אותו הם מביאים יחד עם השקעתם ואשר יכול לתמוך בצמיחת החברה, במיוחד בשלבים ההתחלתיים.

הטבה שלישית הכלולה בחוק קובעת כי חברה טכנולוגית גדולה שרוכשת את השליטה בחברה טכנולוגית אחרת תוכל לנכות את ההוצאה על רכישת המניות מחבות המס שלה, בשיעורים שנתיים שווים במשך 5 שנים מיום הרכישה. זאת בשונה מהמצב כיום שבו ההוצאה על רכישת המניות מותרת בניכוי רק בעת מכירת המניות, בדרך של הקטנת רווח ההון החייב במס בעת המכירה.

כמו כן, מעניק החוק למוסדות פיננסיים זרים פטור ממס על הכנסותיהם מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה בגין הלוואות שניתנו לחברות טכנולוגיה ישראליות. מטרת הפטור היא להוריד את העלויות המושתות על חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים, המתמחים במתן אשראי לחברות טכנולוגיות.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "ההייטק הישראלי מקבל היום תנופה אדירה עם חוק שמקדם בפועל את המשך ביסוס מעמדה של ישראל כאומת הסטרארטאפ. האקוסיסטם הישראלי מאפשר לזירת ההייטק הישראלי להמשיך בהפריה הדדית של המרכיבים השונים של ההייטק. ברקע המשבר העולמי כבר היום

ניתן לראות התאוששות בהשקעות בהייטק וממשלת ישראל עושה צעד חשוב ומשמעותי להמשך חיזוק ופיתוח ההייטק הישראלי וכשר האוצר אמשיך לעמוד לימין חברות הסטארטאפ הישראליות וההייטק הישראלי ולמצוא את המסילות והדרכים להמשך העצמת הזירה החשובה הזו. נמשיך לפתח את ההייטק הישראלי ולחזק את הכלכלה הישראלית למען כל אזרחי ישראל".

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    רפאל 28/07/2023 00:54
    הגב לתגובה זו
    שום הפחדה לא תצליח להבריח את הברכה של הכלכלה הישראלית. עכשיו יותר מתמיד הזמן להשקיע! זכינו בשר אוצר ברוך כישרונות.
  • 6.
    גיא 26/07/2023 11:09
    הגב לתגובה זו
    הענף משגשג-ולא רק ההייטק. אבל הגיע הזמן לייבש את תל אביב! צריך לפרוס את ההייטק בעיקר ביוקנעם, חריש, חדרה, אופקים, נתיבות. לייבש את תל אביב!! להתנות את ההשקעות בהייטק-רק בערים אלה!!
  • מרים 04/09/2023 16:01
    הגב לתגובה זו
    עם הימין בשלטון אין סיכוי שהפריפריות יצליחו.
  • 5.
    איש פשוט 26/07/2023 10:53
    הגב לתגובה זו
    סמוטריץ רואה התאוששות בהשקעות בהייטק. נפלא !!!!!. ובעזרת השם (כפי שמבטיח השר המכובד) זה מה שיקרה. השר מלמד לקח את כל האחרים שהם עוורים ולכן נדמה להם שכספים מחשבונות חברות הייטק יוצאים לחו"ל וכספים מחו"ל אינם מוצאים את הדרך לישראל.
  • 4.
    איזה "בריחה"? הכתב מהנדס תודעה? או מהונדס תודעה? :-)))) (ל"ת)
    CEO סייבר-סקיוריטי 26/07/2023 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חלמאים 26/07/2023 10:03
    הגב לתגובה זו
    כמה נזק עוד יביאו עלינו ועל הכלכלה פה, הכל יתפוצץ עלינו פה
  • שרית 26/07/2023 11:12
    הגב לתגובה זו
    אדם ריקני זה אדם שעושה רעש. המיעוט התל אביב השמאלני הוא אפסי וקטן ולא צריך להתייחס אליו. אין הפגנות בכל הארץ-מלבד בקפלן...(מצידי שיסגרו לעולמי עד את תל אביב
  • 2.
    הוא מבין בקלקלה החשוך הזה (ל"ת)
    דפנה 26/07/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חחח, הסוסים כבר לא באורווה... (ל"ת)
    טיפי 26/07/2023 09:44
    הגב לתגובה זו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?

על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת. 

צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם  הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים. 

מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך  TrueScontrol. 

הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון. 


אובדן אמון = אובדן הכנסות


מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממשעסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של  TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.