האירופאים מפסידים? היתרונות בבארד של גוגל לעומת ChatGPT
בסוף השבוע שעבר הודיעה גוגל GOOGLE כי צ'ט הבינה המלאכותית שפיתחה - בארד (Bard) יהיה זמין בכ-180 מדינות. בין המדינות שלא יוכלו לעשות שימוש בבארד נמצאות כל חברות האיחוד האירופי וכן קנדה. זאת ככל הנראה על רקע החשש מפני רגולציה, אשר מקודמת בימים אלה על ידי האיחוד. עם זאת, מי שכן יזכו להשתמש בצ'טבוט החדש (כולל בישראל), שעד כה זכה בעיקר לקיטונות של ביקורת כמעט בכל פלטפורמה אפשרית, יהנו משורה של חידושים ויתרונות ביחס למקבילה המוכרת ChatGPT של חברת OpenAI.
לקריאה נוספת
>> לא רק בינה מלאכותית: החזון האוטופי של סם אלטמן מנכ"ל OpenAI
>> מרוץ החימוש של הבינה המלאכותית: תמונת מצב
אולי ההבדל הבולט ביותר בין בארד, שהושק בחודש מרץ אך הפך זמין רק בשבוע שעבר, לבין ChatGPT מצוי בגישה שלו למידע. בעוד ChatGPT מסתמך על מאגר משנת 2021, בארד עושה שימוש בנתונים עדכניים ובכללם גם כאלה מהאינטרנט. מה שמאפשר לו לענות על שאלות עדכניות בצורה מקיפה ואינפורמטיבית. כך למשל, ניתן לבקש ממנו את החדשות המובילות של השעה האחרונה, או להביא מידע עדכני מהאינטרנט. עם זאת, שורה של גולשים עדכנו על תוצאות "רחוקות מלהיות מדויקות". הצ'טבוט אגב, מגיע עם אזהרה, לפיה הוא "עלול להציג מידע לא מדויק או פוגעני שאינו מייצג את הדעות של החברה".
אולי היתרון הגדול ביותר של בארד ביחס למתחרה קשור לנגישות שלו. בזמן ש-ChatGPT, לא מחזיק בפלטפורמה ייעודית לנייד, בגוגל עדכנו שבארד צפוי להשתלב באפליקציות של החברה, דבר שינגיש אותו גם לטלפונים החכמים. כמו כן, בעוד השימוש בבארד דורש כניסה לחשבון גוגל, ב-ChatGPT ישנו צורך ביצירת חשבון חדש ואף שימוש במנוע החיפוש בינג', הדורש התקנה, בכדי להנות מחלק מהתוספים וממידע עדכני יותר.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
 - ראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בכל הקשור ליכולות של הצ'טבוט, הרי שבפלטפורמה של גוגל תוכלו לקבל לא רק פלט טקסטואלי אלא גם תמונות בתגובה לקלט שתזינו. לצד זאת, משתמשים יוכלו לעשות שימוש בתמונות כהנחיות לפלטפורמה או לחלופין לסרוק תמונות דרך Google Lens. לדוגמה, משתמש שנתקע עם שורה של רכיבי מזון יוכל לצלם אותם ולבקש מהצ'אטבוט רעיונות למתכונים או לשימוש יצירתי בהם. בנוסף, יתאפשר שימוש בקול לצורך מתן הנחיות, מרכיב שאינו נמצא צל המתחרים.
בנוסף, מתחת לכל תגובה של הצ'ט, ישנם שלוה לחצנים: לייק, דיסלייק ושיתוף. באמצעות לחצן השיתוף ניתן לייצא את התשובה למסמכים (Docs) ולטיוטות ב-Gmail. בעתיד צפוי בארד להיות חלק אינגטרלי גם משירות הג'ימייל, הדואר האלקטרוני של גוגל, שנמצא בשימוש של מעל 2 מיליארד אנשים. כמו כן, יוכלו המשתמשים לבדוק את הפלט שקיבלו באמצעות חיפוש רגיל בגוגל.
- 3.מאור 20/05/2023 12:59הגב לתגובה זוChatGPT אתמול הוציאו גרסה לנייד בארצות הברית... וכן אפשר להרשם/להתחבר דרך גוגל.. וממש לא חייב להוריד bing בשביל להשתמש בפיצרים שלו, אז לא צריך לרשום סתם דברים בשביל שיהיה בשר לכתבה בכוח
 - 2.אני 16/05/2023 15:25הגב לתגובה זוקודם שבארד יעבוד כמו שצריך. אחר כך תתחילו להשוות אותו עם chatgpt.
 - 1.ירון 15/05/2023 16:53הגב לתגובה זובארד ישיר ומסודר יותר, אך עדיין לא חכם או אמין כמו בינג שמבוסס על Chat-GPT 4.
 
מוסטפה סולימאן מיקרוסופטראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות
 "חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.
סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.
מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי
בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.
ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
 - אמזון מוכיחה: ההימור על הבינה המלאכותית משתלם
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״
סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.
מוסטפה סולימאן מיקרוסופטראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות
 "חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.
סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.
מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי
בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.
ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
 - אמזון מוכיחה: ההימור על הבינה המלאכותית משתלם
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״
סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.
