"80% מחברות ההייטק יאלצו לגייס במחצית הקרובה"
מחצית מחברות ההייטק ביצעו מהלכים של התייעלות או פיטורי עובדים בעקבות המלחמה, אחת מכל חמש חברות הוציאה חלק מהפעילות מחוץ לישראל ושיעור דומה של חברות מתקשות להשיג מימון - הסקר של רשות החדשנות מציג את מצב ההייטק הישראלי בעקבות המלחמה והציפיות של מנהלי
החברות להמשך
רשות החדשנות פרסמה את תוצאות הסקר שערכה בנושא מצב חברות ההייטק בישראל מאז פרוץ המלחמה. הסקר שבוצע בנובמבר 2024 נועד לבחון את השפעות המלחמה על התעשייה, האתגרים שעמם מתמודדות חברות ההייטק ואופן ההתמודדות שלהן. הסקר כלל לראשונה גם חברות הייטק שאינן סטארטאפים.
הסקר נערך בין ה-6 ל-27 בנובמבר 2024 ופנה למעלה מ-8,800 חברות הייטק בכל השלבים ותחומי ההייטק, התקבלו 664 מענים, למעלה מ-73% מהמשיבים היו מייסדי החברה.
האתגר המרכזי - גיוס הון
מהסקר עולה כי האתגר המרכזי
שעמו מתמודדות חברות ההייטק הוא גיוס הון, בייחוד על רקע המלחמה וחוסר הוודאות. 43% מהחברות דיווחו שזה האתגר המרכזי אתו התמודדו ב-2024, וכ-50% מהחברות הצהירו כי הכסף של החברה יאזל בתוך כ 6 חודשים (Runway) במידה ולא יבוצע גיוס הון חדש.
80% מהחברות הצהירו כי מיידית ועד עוד 6 חודשים יצטרכו לגייס הון - נתון דומה לשני הסקרים הקודמים. בנוסף, לפי הסקר, 62% מחברות ההייטק מסכימות במידה רבה או רבה מאד שהמצב הביטחוני גורם לאי עמידה ביעדי הפיתוח ו/או המכירות שלהן.
- 25 מיליון שקלים לקידום יזמות בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, 71% מהמשיבים סבורים שקרנות הון סיכון זרות מתנהלות בצורה שמרנית יותר בגלל המלחמה בישראל. ירידה בשווי בסבבי גיוס - 38% מהחברות מעריכות ששווי החברה יירד בסבב גיוס ההון שהן עורכות (Down-Round). נתון זה דומה לממצאי
פעימות הסקר הקודמות, כמו גם לערכים ההיסטוריים שנמדדו לפני המלחמה.
בשורה התחתונה, הסקר מצביע על כך שתעשיית ההייטק הישראלית מתמודדת עם אתגרים משמעותיים על רקע המלחמה המתמשכת, בעיקר כאלו שקשורים לגיוס הון ולתעסוקה. למרות זאת, החברות
מפגינות חוסן עסקי ויכולת הסתגלות, תוך ביצוע התאמות וחיפוש פתרונות שיאפשרו להן לצלוח את התקופה. ישנה חשיבות רבה ליצירת סביבה עסקית יציבה יותר, שתאפשר להייטק הישראלי להמשיך לצמוח ולהוביל. הגורמים המשמעותיים המשפיעים על חברות ההייטק הם צמצום מספר המגויסים למילואים,
פתיחת קווי התעופה לישראל ושיפור בתפיסה של ישראל בעולם בתקופה זו.
- "כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל...
"הממצאים בסקר הזה משקפים את המורכבות העצומה שעומדת בפני תעשיית ההייטק הישראלית בתקופה זו", מסר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. "אנחנו רואים חברות שנאבקות לא רק על גיוס הון ועל עמידה ביעדי פיתוח ומכירות, אלא גם על עצם יכולתן לתפקד בסביבה שנפגעה מהותית מהמצב הביטחוני, גיוסי מילואים מאסיביים, והגבלות תעופה שמקשות
על ניהול קשרים גלובליים. עם זאת, דווקא ברגעים הקשים האלו, מתגלה העוצמה של ההייטק הישראלי: התאמה מהירה למציאות חדשה, חיפוש פתרונות יצירתיים, ונכונות להתמודד עם אתגרים שלא נראו כמותם בעבר. המערכת כולה - ממשלה, משקיעים וחברות – חייבת להתגייס יחד כדי להבטיח את
עתיד התעשייה, שהיא לא רק מנוע צמיחה קריטי אלא גם סמל לחדשנות ולמובילות של ישראל בזירה הבינלאומית. זהו לא זמן לפשרות. עלינו לנצל את המשבר הזה כהזדמנות לבנות תשתיות איתנות יותר, לשפר את הסביבה העסקית ולהרחיב את ההשקעה בחברות שצומחות כאן, כדי להבטיח שההייטק הישראלי
יחזור לצמיחה מהירה ולשגשוג".
- 2.שיתחילו לפטר אנשים שעדיין חיים בבועה. לנרמל את השכר ולחנך צעירים לא לצפות מייד לפינוקים ויוגה. (ל"ת)סודי 20/01/2025 13:12הגב לתגובה זו
- 1.יצא האוויר מהבלון 19/01/2025 09:59הגב לתגובה זורק הסייבר וניהול הענן מחזיקות מעמד
ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.
ספר על החברה ומניין הרעיון?
כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.
אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.
- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים:
הוקמה 2023 אנחנו כמעט 60 עובדים בחברה, כאשר הפיתוח יושב בתל אביב והמטה בסיאטל.
ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.
ספר על החברה ומניין הרעיון?
כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.
אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.
- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים:
הוקמה 2023 אנחנו כמעט 60 עובדים בחברה, כאשר הפיתוח יושב בתל אביב והמטה בסיאטל.
