רעיון להשקעה: מתכת נדירה יותר שיכולה להניב תשואה נאה!
שבוע המסחר בסחורות האחרון התאפיין בעיקר בירידות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-1.95%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-43.6% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-33.6% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר 2009.
הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחיר הסוכר, שירד ב-8.8% ל-17.0 סנט לפאונד, במחיר הגז הטבעי שירד ב-6.8% ל-3.93 דולר למיליון BTU ובמחיר רכז התפוזים שירד ב-6.4% ל-136.2 סנט לפאונד.
לעומתם עלה מחיר הפלדה בבורסת המתכות של לונדון בשבוע שעבר ב-12.2%ל-550 דולר לטון ומחיר הניקל, המשמש בעיקר לייצור פלדת אל-חלד, עלה ב-4.2% ל-23,650 דולר לטון. מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי ב-1.2% ל-80.0 דולר לחבית, מחיר הזהב ירד ב-0.3%ל-1,104.30 דולר לאונקיה ומחיר הפלטינה ירד ב-0.8% ל-1,596 דולר לאונקיה, אבל על הפלטינה בהמשך.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד ב-8.32% בשבוע שעבר ל-3,098 נקודות. המדד נמוך כעת ב-33.5% מהפסגה, 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009, אבל עדיין גבוה ב-43.2% מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009.
במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות בסיכום שבועי, אם כי מתונות. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-0.58% ל-1,166.59 נקודות ומדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-0.87% ל-2,395.13 נקודות. אלו מחירי הסגירה השבועיים הגבוהים ביותר של שני המדדים מאז ספטמבר 2008, החודש שבו קרסה חברת ליהמן ברדרס. מדד המניות העולמיMSCI World עלה בשבוע שעבר ב-0.22% ל-1,193.41 נקודות, המדד נמוך כיום ב-29.1% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-74.5% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.
הדולר התחזק ביחס לאירו בסיכום שבועי ב-0.89% ל-1.341 דולר לאירו, וב-2.15% ביחס לין היפני ל-92.49 דולר לין. ביחס לשקל התחזק הדולר בשבוע שעבר ב-0.43%, ושערו היציג האחרון היה 3.750 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
פלטינה
בריאיון ברשת הטלוויזיה הפיננסית האמריקאית CNBC ב-17 בחודש העריך גורו הסחורות הנודע, ג'ים רוג'רס, כי מחיר הזהב יגיע ליותר מ-2,000 דולר לאונקיה, אבל הוא סייג את הערכתו בטענה כי הדבר עשוי להימשך עד עשר שנים (אני מציע לבדוק את טענתו בעוד עשר שנים, ואז נראה).
מכל מקום, מי שמעוניין להשקיע חלק מהונו במתכות האצילות יגדיל את סיכוייו לתשואה עודפת אם ישקיע בפלטינה במקום בזהב. אחרי ככלות הכול, הפלטינה נדירה בהרבה מהזהב, ויש לה שימושים רבים יותר. בשנת 2009 הייתה כמות הזהב שהופקה ממכרות פי 13 מכמות הפלטינה שהופקה ממכרות, 2,394 טון זהב בהשוואה ל-185 טון פלטינה בלבד. נוסף על כך, 90% מכמות הפלטינה ממכרות בעולם מופקת בשתי מדינות בלבד, דרום אפריקה ורוסיה ודרום אפריקה, שהפיקה 76.5% מכמות הפלטינה העולמית בשנת 2009, סובלת ממחסור מתמשך בכושר ייצור החשמל, מחסור שיימשך לפחות עד סוף שנת 2013, דבר המגביל את כמות הפלטינה, הזהב ומחצבים אחרים שנכרים שם. רק לשם המחשה של נדירות הפלטינה: כל כמות הפלטינה שהופקה עד היום בעולם הייתה יכולה להיכנס לקובייה שאורך הצלע שלה 7.5 מטר בלבד.
מבחינת הצריכה, השימוש העיקרי בפלטינה הוא לממירים קטליטיים להפחתת פליטת גזים מזהמים מכלי רכב. תעשיית הרכב העולמית מתאוששת לאחר המיתון הקשה בשנה שעברה, סין עברה את ארצות הברית במספר כלי הרכב שהיא מייצרת בכל חודש, ושוק המכוניות גדל שם במהירות. לפי CMS Insight, חברת ייעוץ לשוק הרכב, בשנתיים הקרובות ייגדלו מכירות כלי הרכב הקלים ב-30% בעולם, ובסין אף בקצב גדול יותר כמו כן, הביקוש למשאיות גדל בסין ב-45% בשנה שעברה וצפוי לגדול עוד יותר. נוסף על כך, כיום במרבית המדינות נקבעות תקנות מחמירות ביותר למניעת זיהום אוויר, כך שהשימוש בפלטינה ובפלדיום לממירים הקטליטיים ייגדל עוד יותר.
הפלטינה עמידה מאוד בפני קורוזיה ובפני חומרים כימיים ואינה מתחמצנת אפילו בטמפרטורות גבוהות (נקודת ההתכה של פלטינה גבוהה מאוד, 1772 מעלות צלזיוס, לעומת 1064 מעלות של זהב). היא גם מוליכת חשמל מעולה. כל זאת והיכולת הקטליטית יוצאת הדופן שלה הביאו לשימושים תעשייתיים רבים, וזאת נוסף על ייצור התכשיטים. כ-32% מצריכת הפלטינה בשנת 2009 הייתה לייצור תכשיטים בהשוואה ל-57% מצריכת הזהב לאותה מטרה. לכן, בשל עליית מעמד הביניים בסין ובהודו צפויה צריכת הפלטינה והזהב לתכשיטים לגדול שם.
תעודת הסל החדשה לפלטינה ממשית, PPLT, שהושקה בבורסת ניו יורק ב-8 בינואר השנה, מגדילה גם היא את הביקוש לפלטינה. ככל שמשקיעים קונים את התעודה, החברה המנהלת רוכשת פלטינה ממשית ומאחסנת אותה ככיסוי לתעודת הסל.
בניגוד לזהב, שבו קיים עודף היצע על הביקוש, בפלטינה המצב הפוך, וכמעט בכל השנים האחרונות קיים עודף ביקוש על ההיצע, כפי שניתן ללמוד מהטבלה להלן.
מאזן הפלטינה העולמי שנים 2010-2003
איך משקיעים בפלטינה
תעודת סל לפלטינה ממשית, ETFS Physical Platinum Shares, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PPLT החל מ-8 בינואר השנה. החברה המנהלת היא ETF Securities, החברה המובילה בתעודות סל לסחורות הנסחרות באירופה, ודמי הניהול הם 0.63% לשנה.
תעודת סל לפלטינה, E-TRACS UBS Long Platinum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PTM, התעודה משקיעה בחוזים עתידיים לפלטינה. החברה המנהלת היא UBS Global Asset Management, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה.
תעודת סל שורט לפלטינה, E-TRACS UBS Short Platinum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PTD, החברה המנהלת היא UBS Global Asset Management, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במחיר הפלטינה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הפלטינה ירד.
ובהזדמנות זו ברצוני לברך את כל קוראי המדור בברכת חג שמח.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.