דיוני התקציב: ארבע רגליים של המדיניות הממשלתית
המשבר הכלכלי שפוקד את העולם והגיע גם אלינו, בהיותינו משק קטן ופתוח, מציב אתגר גדול לממשלה החדשה שהחלה לקבל החלטות כלכליות ערב החג. עד כה ההחלטות היו פרוצדוראליות לכן קשה להעריך מה יהיה אופי המדיניות והתקציב לשנים 2009-2010. הציבור בארץ ובעולם וגם קובעי המדיניות ניצבים מול אי ודאות קיצונית הנובעת ממשבר המתרחש פעם ב-100 שנים ואופיו שונה ממה שהכרנו בעבר.
המודלים הכלכליים הקיימים קרסו, הם לא הצליחו לחזות את הסופה המתקרבת ובשלב זה אין מודל חדש שניתן להסתמך אליו. במצב זה אין יכולת לחזות את העתיד ומעצבי המדיניות מגששים באפלה, להחלטות כלכליות יש אופי של הימור ומכאן שהמשימה העיקרית של הממשלה היא להימנע משגיאות גדולות.
המשבר איננו מחזור עסקים רגיל ואינו דומה לתפניות לרעה שהתרחשו בכלכלת ישראל מאז ומעולם - לכן אין להסתמך על תכניות שהופעלו בעבר ונדרשת זהירות מרבית בעיצוב המדיניות. כאמור המשבר מיובא הוא לא נובע מבעיות פנימיות של כלכלת ישראל. היכולת לסייע בצעדי מדיניות מקומיים מוגבלת וטומנת בחובה סכנת יצירת עיוותים ארוכי טווח למשק. ניסיון להגדלת הצריכה הציבורית, כדי לפצות על ירידת הביקושים מחו"ל, עלול להטות את מבנה המשק לכיוון הפוך ליתרון היחסי ולפוטנציאל הצמיחה העתידי שלו, תוך פגיעה ארוכת טווח בכושר הצמיחה של המשק. המשבר ימשך פרק זמן לא ידוע, הוא אינו משבר של טווח קצר וימשך מעל לשנה.
השגיאה הגדולה ביותר שהממשלה עלולה לעשות היא הגדלה ארוכת טווח של הגירעון התקציבי שיביא לאובדן המשמעת והאמינות הפיסקאלית, שנרכשה במאמץ רב בשנים האחרונות, וכתוצאה מזו להתפתחות של תופעות משקיות שליליות ביותר אותן חווינו בעבר.
החלטת הממשלה לאחד את התקציבים של 2009-2010 תקשה על חישוב הגירעון של 2009 אך, על פי במגמות הנוכחיות, הוא מוערך בכ-5-6 אחוזים מהתוצר אומדן זה מהווה אומדן מינימום. ההסכמים הקואליציוניים וקיום ההבטחות של ערב הבחירות עלולים להגדיל את הגירעון במידה ניכרת. למרום החריגה הצפויה בגירעון הממשלתי ב-2009 אני מעריך שזה לא יערער את האמינות הפיסקאלית אותה רכשה הממשלה לעצמה בשנים האחרונות, זאת משום שגירעון זה נתפס כתופעה עולמית ולא כתופעה מקומית. זאת ועוד בהשוואה למדינות אחרות גירעון זה לא יהיה חריג ויהיה נמוך משמעותית ממדינות מובילות וארה"ב בראשם.
השאלה הבסיסית היא הגירעון ב-2010, שוב כאמור, לא יהיה פשוט לחישוב אבל המשימה העיקרית של הממשלה היא לשדר חזרה לשליטה על העניינים הפיסקאליים ובעיקר חזרה למגמת ירידה בחוב הציבורי יחסית לתוצר.
גירעון חריג גם ב-2010 עלול לפגוע באמינות הממשלה ועלול לעלות את כלכלת ישראל על תוואי של משבר פוטנציאלי שמאפייניו הם יציאה של משקיעים זרים ושל ישראלים לחו"ל, התפרצות אינפלציונית והרעה במאזן התשלומים.
המדיניות הממשלתית צריכה לעמוד על ארבע רגליים:
1. בתחום התקציב המשימה העיקרית היא חזרה למשמעת הפיסקאלית - מומלץ להמשיך להשתמש בהוצאה התקציבית כעוגן של המדיניות - יש לקבע את גידול ההוצאה הציבורית למשך הקדנציה של הממשלה החדשה ובכך ליצור מחויבות ושליטה פיסקאלית ארוכת טווח. לאור העובדה שמשקל ההוצאה הציבורית ירד והגיע למימדים סבירים, בהשוואה בינלאומית, אפשר להגדיל את שיעור גידול ההוצאה מעבר ל-1.7 אחוזים. מכיוון שאין שום יכולת לחזות את גביית המסים לשנה הבאה מומלץ לדחות את כל הפחתות המסים לתקופה עתידית כאשר אי הודאות תקטן.
2. השקעה בתשתיות: זה הזמן האידיאלי להכריז על פרויקט לאומי גדול שכותרתו הוא חיסול המושג פריפריה בישראל. בפרק זמן בין שנה לשלוש שנים פרויקט כזה ינצל את כושר הייצור הלא מנוצל בתקופת השפל וביקושים אלה יפוגו עם חלוף המשבר מבלי לעוות את מבנה המשק בטווח הארוך. הפרויקט יהיה מורכב מהשקעות גדולות בעיקר בתחבורה אך גם בתחומי המים, הביוב, החינוך, ביטחון פנים והגנת הערף ויתבצע בשיתוף ובמימון המגזר הפרטי תוך מעורבות ממשלתית מינימאלית.
3. שיפור מערך הסיוע למובטלים - העלאת דמי האבטלה והארכת תקופת הזכאות. הקמת מערך ארצי להסבה מקצועית תוך שיתוף פעולה של ארגוני העובדים, המעסיקים והגופים השונים להשכלה גבוהה. ההסבה המקצועית יכולה להוות תחליף או השלמה למערך הסיוע למובטלים.
4. מעורבות ממשלתית ישירה בהחזרת התפקוד התקין של מערכת האשראי. עיקר הסכנה הוא קריסה של עסקים קטנים בעלי פוטנציאל רווח בטווח הבינוני והארוך חייבים למצוא דרך לאפשר להם מימון ביניים במחיר סביר לתקופת המשבר. יש לשקול מסגרות חדשניות ולשקול חזרה על אלה שהופעלו בעבר (כמו פיקדונות למתן אשראי או ערבויות ממשלתיות) תוך תמחור נכון של עלות הסיכון לממשלה.
מאת: רפי מלניק - משנה לנשיא לעניינים אקדמיים, המרכז הבינתחומי הרצליה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
