מסחר
צילום: SHUTTERSTOCK

"התחרות היום היא יותר בתחום הטכנולוגי, מאשר בתחרות על סוחרים"

לראשונה בהיסטוריה, סך הנכסים בארה"ב המנוהלים דרך השקעות פאסיביות עלה מעל  לנכסים שנוהלו בקרנות המתמקדות בבחירת ספציפית של נכסים. בלקרוק ממשיכה לבלוט מעל כולם
עמית נעם טל |

שינוי ביחסי הכוחות בענף קרנות המניות בארה"ב. לראשונה בהיסטוריה, סך הנכסים המנוהלים כעת בצורה פאסיבית בארה"ב, כלומר ע"י תעודות סל העוקבות אחר המדדים, עולים על הנכסים המנוהלים ע"י קרנות המתמקדות בבחירה ספציפית של מניות. 

לפי ניתוח של Morningstar, בחודש אוגוסט עלו הנכסים המנוהלים ע"י קרנות מחקות מדדים לרמה של 4.271 טריליון דולר, עלייה של 88.9 מיליארד דולר. בין החברות המנהלות המשווקות קרנות המחקות מדדים נציין את בלקרוק, ואנגארד, פידליטי ופימקו. לעומת זאת, סך הנכסים המנוהלים בקרנות המתמקדות בבחירה ספציפית של מניות ירד ב-124 מיליארד דולר לרמה של 4.246 מיליארד דולר בלבד. 

קרנות פאסיביות הופיעו לראשונה בשנות השבעים והפכו לפופולריות בשנות ה-90. לאחר המשבר הכלכלי של 2008 הפופולריות של קרנות אלו עלה בצורה דרמטית בשנים האחרונות. העובדה כי העמלות עבור שימוש כלי השקעה אלו נמוכים יחסית, מהווה תמריץ נוסף להשקעה בצורה זו.

עם זאת, הגורם העיקרי שמוביל את המשקיעים להשקעה בצורה פאסיבית היא ההתערבות החסרת תקדים של הבנקים המרכזיים בשנים האחרונות, התערבות שגרמה לכך שהביצועים הכלכליים של החברה הפכו לפחות משמעותיים להתנהגות המניה, לפיכך הצורך בניתוח מעמיק של מניה הפך לפחות רלוונטי. מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דיימון,  תיאר את הסיטואציה הנוכחית בצורה מושלמת אמש: "הקרב בשוק הפך להיות יותר עניין טכנולוגי מאשר התחרות על כלכלנים וסוחרים מבריקים".  

לגידול בהשקעות בצורה פאסיבית יש משמעותיות רבות לשוק. גורמים ייחודיים לחברות הופכים לפחות ופחות רלוונטיים, כאשר השקעה בתעודת סל מובילה לפיזור ההשקעות בסקטור כולו. הבעיה העיקרית בשימוש בתעודות הסל מתרחשת כאשר השווקים עוברים  לסיטואציה של ירידות שערים. בסיטואציה כזו, הנזילות בשוק נעלמת במהירות, דבר שמגביר את הירידות. 

מייקל ברי, משקיע שהפך למפורסם בקרב קהילת המשקיעים ברקע לספר שנכתב עליו והפך לרב מכר, טען בשבוע שעבר כי מדובר בבועה שמעוותת כיום את השווקים. ברי טען כי "הסוד המלוכלך של שוק תעודות הסל הוא ההתפלגות השווה בין ניירות הערך במדדים שהיא מחקה. במדד הראסל 2000 לדוגמא, ספרתי כ-1,049 מניות שנסחרות עם מחזור יומי של פחות מ-5 מיליון דולר, פחות מחצי מתוך מספר זה נסחר במחזור יומי של פחות ממיליון דולר. זאת לא נזילות טובה לגופים שמנהלים עשרות ומאות מיליארדים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

הסיבה שהפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה

למרות העליות בשוקי המניות בחודש האחרון, פוזיציות הענק של הבנקים הגדולים ממשיכות להצביע כי הכלכלה האמריקנית תגלוש למיתון לקראת סוף 2019. בתוך כך, שוק החוב האמריקני חושף מדוע הפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה, למרות ההתבטאויות האחרונות

עמית נעם טל |
החודשיים האחרונים היו מבלבלים במיוחד בשווקים. מחד גיסא, נתוני המאקרו בעולם ממשיכים להצביע על האטה חריפה בפעילות הכלכלית. מאידך גיסא, שינוי המדיניות החד מצד הבנקים המרכזיים בחודשיים האחרונים הציף שוב את השווקים ב"כסף זול", ובתקוות כי הבנקים המרכזיים יוכלו להציל את הסיטואציה גם הפעם. דוגמא לכך היא ההתבטאות ביום שישי האחרון של נשיאת הפד' בסאן פרנסיסקו, מרי דאלי, שהצליחה להקפיץ את השווקים לקראת סוף המסחר. דאלי טענה כי הפד' בוחן כעת "האם להשתמש במאזן הבנק באופן קבוע, או רק במקרה חירום". אך האם הפד' יכול כעת לבצע QE חדשה מבלי לגרום נזק משמעותי לשווקים? התשובה היא לא, ומיד נסביר. אחד הנתונים המעניינים שפורסמו לקראת הסופ"ש האחרון היה אחזקות ה- Primary Dealers בשוק החוב האמריקני. ה-Primary Dealers, הם אותם בנקים גדולים שרוכשים ישירות את אגרות החוב האמריקני בהנפקות, ומשווקים אותם בשוק המשני לשאר המשקיעים. נתוני הפד' האחרון מצביעים על כך שאותם גופים הגדילו בצורה די משמעותית את החשיפה שלהם לחוב האמריקני בחודשים האחרונים. פוזיציות ה- Primary Dealers: זינוק חד בחשיפה של לאגרות החוב האמריקני   בחינה עמוקה יותר של הנתונים מצביעה כי הבנקים הגדולים מתרכזים בעיקר באגרות החוב הקצרות. האחזקה הממוצעת באגרות חוב לטווחים של פחות מ-3 שנים זינקה בחודשים האחרונים לרמה של 87.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא כל הזמנים שנרשם בדצמבר 2012. מדובר בעלייה חדה לעומת שאר אגרות החוב של ארה"ב, כפי שניתן לראות בגרף הבא.   מה גורם לזינוק? האפשרות הראשונה שעשויה לגרום להסתערות של הבנקים הגדולים על החוב האמריקני היא שארה"ב מתקשה לבצע הנפקות חוב בחודשים האחרונים ברקע לירידה החדה ברכישות שמספקות סין ויפן בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ואותם בנקים גדולים נכנסים בצורה אגרסיבית לחוב האמריקני במטרה למנוע נפילה של אותן הנפקות חוב. חשוב לציין כי הסבירות לאפשרות זו נמוכה יחסית, בעיקר לנוכח הריצה של המשקיעים בחודשים האחרונים לאג"ח ממשלתי בכל העולם (לראייה, תשואות אג"ח גרמניה בשפל של 0.1% בלבד), אך לא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו. האפשרות הסבירה יותר היא שאותם בנקים גדולים הגדילו משמעותית את אחזקותיהם באגרות החוב הקצרות מחשש להאטה כלכלית חריפה יותר בשנתיים הקרובות, שתגרום לירידה בתשואות, ואז יוכלו הבנקים לגרוף קופון נאה. בנוסף, צריך לזכור כי מדובר בנכס נזיל במיוחד, ולכן מדובר מבחינת הגופים הגדולים בגידור המשתלם ביותר בשוק. מי שחיפש אינדיקטור טוב "לציפיות של הכסף החכם בשווקים", הפוזיציות של ה- Primary Dealer עשויות לספק תובנות מעניינות. מה יקרה במידה והפד' ישיק QE חדשה? אחד המיתוסים הגדולים סביב ה-QE בעשור האחרון הוא שברגע שהפד' מבצע רכישות בשוקי האג"ח, התשואות יורדות. מבט זריז על תשואות החוב של ארה"ב בעשור האחרון מגלה שהמציאות הפוכה לגמרי. תשואות האג"חים הממשלתיות עלו בזמן שהפד' ביצע QE, והן ירדו כאשר הפד' הפסיק לתמוך בשווקים.  תיאורטית, אם הפד' יבצע כעת תוכנית רכישות חדשה ויצליח לשכנע את הגופים הגדולים כי הכלכלה האמריקנית תצא מהאטה המסתמנת בשנתיים הקרובות, ההתהפכות בפוזיציות של ה- Primary Dealers צפויה להזניק את תשואות האג"חים של ארה"ב לשיאים חדשים. נזכיר כי התהליך מתרחש במקביל לכך שהממשל האמריקני צפוי להתקרב לגירעון של טריליון דולר ב-2019, והוא צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. הדבר האחרון שהממשל האמריקני צריך כעת הוא שהריביות יחזרו לטפס. בנוסף, נזכיר כי עליית תשואות תתורגם גם לשאר השווקים. במילים פשוטות: QE (שהיא לא במתכונת של הלאמת שוק האג"ח כמו ביפן) עשויה ליצור יותר נזק מתועלת בשלב הנוכחי. נזכיר כי הריביות הגבוהות ב-2018 כבר גרמו לזינוק חד בהחזרי ההלוואות של הממשל האמריקני, כפי שניתן לראות בגרף הבא   ההתבטאויות האחרונות של הפד' בסוגיית המאזן עובדות על ציפיות המשקיעים, שהתרגלו בעשור האחרון שהפד' יכול להציל את השווקים בכל רגע נתון, ובינתיים זה מצליח לבנק. אך ככל שעובר הזמן, ההאטה בפעילות האמריקנית צפויה להיות מורגשת יותר ויותר בדו"חות החברות, ולפד' יש כלים מעטים בלבד להתמודד כעת עם האטה כלכלית. הפד' לא יוכל להשיג את 2 המטרות במקביל: עידוד הכלכלה האמריקנית ע"י כסף זול,  ושמירה על יציבות החוב הממשלתי.