מסחר
צילום: SHUTTERSTOCK

"התחרות היום היא יותר בתחום הטכנולוגי, מאשר בתחרות על סוחרים"

לראשונה בהיסטוריה, סך הנכסים בארה"ב המנוהלים דרך השקעות פאסיביות עלה מעל  לנכסים שנוהלו בקרנות המתמקדות בבחירת ספציפית של נכסים. בלקרוק ממשיכה לבלוט מעל כולם
עמית נעם טל |

שינוי ביחסי הכוחות בענף קרנות המניות בארה"ב. לראשונה בהיסטוריה, סך הנכסים המנוהלים כעת בצורה פאסיבית בארה"ב, כלומר ע"י תעודות סל העוקבות אחר המדדים, עולים על הנכסים המנוהלים ע"י קרנות המתמקדות בבחירה ספציפית של מניות. 

לפי ניתוח של Morningstar, בחודש אוגוסט עלו הנכסים המנוהלים ע"י קרנות מחקות מדדים לרמה של 4.271 טריליון דולר, עלייה של 88.9 מיליארד דולר. בין החברות המנהלות המשווקות קרנות המחקות מדדים נציין את בלקרוק, ואנגארד, פידליטי ופימקו. לעומת זאת, סך הנכסים המנוהלים בקרנות המתמקדות בבחירה ספציפית של מניות ירד ב-124 מיליארד דולר לרמה של 4.246 מיליארד דולר בלבד. 

קרנות פאסיביות הופיעו לראשונה בשנות השבעים והפכו לפופולריות בשנות ה-90. לאחר המשבר הכלכלי של 2008 הפופולריות של קרנות אלו עלה בצורה דרמטית בשנים האחרונות. העובדה כי העמלות עבור שימוש כלי השקעה אלו נמוכים יחסית, מהווה תמריץ נוסף להשקעה בצורה זו.

עם זאת, הגורם העיקרי שמוביל את המשקיעים להשקעה בצורה פאסיבית היא ההתערבות החסרת תקדים של הבנקים המרכזיים בשנים האחרונות, התערבות שגרמה לכך שהביצועים הכלכליים של החברה הפכו לפחות משמעותיים להתנהגות המניה, לפיכך הצורך בניתוח מעמיק של מניה הפך לפחות רלוונטי. מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דיימון,  תיאר את הסיטואציה הנוכחית בצורה מושלמת אמש: "הקרב בשוק הפך להיות יותר עניין טכנולוגי מאשר התחרות על כלכלנים וסוחרים מבריקים".  

לגידול בהשקעות בצורה פאסיבית יש משמעותיות רבות לשוק. גורמים ייחודיים לחברות הופכים לפחות ופחות רלוונטיים, כאשר השקעה בתעודת סל מובילה לפיזור ההשקעות בסקטור כולו. הבעיה העיקרית בשימוש בתעודות הסל מתרחשת כאשר השווקים עוברים  לסיטואציה של ירידות שערים. בסיטואציה כזו, הנזילות בשוק נעלמת במהירות, דבר שמגביר את הירידות. 

מייקל ברי, משקיע שהפך למפורסם בקרב קהילת המשקיעים ברקע לספר שנכתב עליו והפך לרב מכר, טען בשבוע שעבר כי מדובר בבועה שמעוותת כיום את השווקים. ברי טען כי "הסוד המלוכלך של שוק תעודות הסל הוא ההתפלגות השווה בין ניירות הערך במדדים שהיא מחקה. במדד הראסל 2000 לדוגמא, ספרתי כ-1,049 מניות שנסחרות עם מחזור יומי של פחות מ-5 מיליון דולר, פחות מחצי מתוך מספר זה נסחר במחזור יומי של פחות ממיליון דולר. זאת לא נזילות טובה לגופים שמנהלים עשרות ומאות מיליארדים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: istock

"החור השחור" שקיים כעת בשוקי הכסף בארה"ב

15 מיליארד דולר בשבוע, זהו הסכום כסף שיורד מבסיס הכסף בעקבות המתרחש כעת בשוק המימון בארה"ב. מדובר בקצב גבוה בהרבה מהירידה שהתרחשה בכמות הכסף במהלך תהליך צמצום המאזן של הפד', וזה עוד לפני הגיוסים שצפויים החל מהשבוע הבא. מתי הפד' יתעורר? 
עמית נעם טל |
בתחילת החודש האחרון הודיע הפד' על הפסקה מיידית של תהליך צמצום מאזן הבנק, תהליך שגרם לירידה של בערך 700 מיליארד דולר בבסיס הכסף השוק בשנה וחצי האחרונות. למרות הודעת הפד', כמות הכסף בשווקים ממשיכה לרדת גם היום בקצב של 15 מיליארד דולר, וזאת בעקבות המתרחש בשוקי המימון. מדובר בקצב גבוה יותר מאשר התרחש בשיאו של תהליך צמצום המאזן.  על מנת להבין את המנגנון שגורם כעת לכמות הכסף בשוק לרדת בצורה חדה, צריך להבין קודם כיצד הפד' שולט על הריביות בשוק. בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 החל הפד' לקבוע את שערי הריבית בארה"ב באופן שונה. הגבול העליון של קרנות הפד' היה עד לחודשים האחרונים ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית המשולמת לגופים פיננסים (זרים/מארה"ב).  מבולבלים? הסרטון הבא של הוול סטריט ג'ורנל מ-2015 עשוי לעזור להבנה
בעקבות ההתרחשויות האחרונות בשוקי האג"ח, הריבית  (RRP) שמציע הפד' לגופים הפיננסים גבוהה יותר מהתשואות שמעניקות אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של 3 חודשים עד 30 שנה. בסיטואציה כזו, כמובן שעדיף לגופים הפיננסים לבצע ביצוע Reverse Repo עם הפד'הריביות בארה"ב מול הטווח התחתון של קרנות הריבית של הפד': לגופים הפיננסים כדאי כעת להשאיר את הכסף אצל הפד' ותנחשו מה? זה בדיוק מה שקורה בחודשים האחרונים, כאשר הבנקים הזרים הגדילו ביותר מ-120 מיליארד דולר את העסקאות עם הפד', דבר שמוריד בפועל את בסיס הדולרים בשוק. כאשר עקומת האג"ח האמריקנית התהפכה לפני כשבועיים לראשונה, טענו כי "מדובר בגורם שמייצר את המיתון, ולא רק אינדיקטור" וזאת כיוון הבנקים מקטינים את כמות האשראי לשוק (לכתבה המלאה). הירידה החדה בכמות הכסף בעקבות הרצון של הבנקים לשים את הכסף בחשבון הפד' היא גורם נוסף שצפוי להעיב באופן משמעותי על הצמיחה בשוק בחודשים הקרובים. התהליך הנ"ל משפיע כמובן גם על הביקוש לאגרות החוב של ארה"ב, כפי שבא ליידי ביטוי באזהרה שפרסם ג'יי פי מורגן בשבוע שעבר (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, כפי שציינו מוקדם יותר החודש, תקנות באזל האחרונות למעשה גורמות לתשואות האג"חים לרדת בצורה חדה ומהירה יותר, מה שמגביר את הרצון של הבנקים לבצע עסקאות עם הפד' ולא לשחרר כסף לשוק.  "לולאת הבלהות" שמתרחשת בשוק האג"ח כעת איך הפד' יכול פתור בעיה זו? הדרך הראשונה היא להגביל את הסכום שהבנקים יכולים להעניק לו. הדרך השנייה היא חיתוך מהיר של הריביות בארה"ב, חיתוך שיגרום לריבית שהפד' מהעניק לבנקים להיות שוב מתחת לריבית שמעניקות אגרות החוב הממשלתיות. אך יש לציין כי חיתוך כזה עשוי לייצר בעיה נוספת לפד', והפעם בשוק האג"ח מגובה משכנתאות (MBS).  ולסיכום, כל עוד הפד' לא משנה את עקומת האג"ח האמריקנית, כמות הכסף בשוק צפויה לרדת בעקבות מבנה העקומת האג"ח האמריקנית. מדובר כעת ב"חור שחור" ששואב עוד ועוד דולרים מהשוק, ווזאת עוד לפני הצפי לגיוסי הענק של הממשל החל מיום שני הקרוב (לכתבה המלאה). הפד' כמובן שמבין זאת, אך משום מה ממשיך להתעכב בפעולותיו. הדברים החריגים שטען אמש נשיא הפד' לשעבר בניו יורק מסבירים חלקית את ההתמהמהות של הבנק בתגובה לסיטואציה בשוק (לכתבה המלאה).