ג'ים קריימר: "מניית פייסבוק לא יקרה, ממעיטים בערכו של צוקרברג"
כשפייסבוק בחרה לרכוש בשנת 2012 את אינסטגרם בסכום של כמיליארד דולר, רבים ביקרו אותה שמדובר בהחלטה לא נבונה. אותו הסיפור חזר על עצמו גם כשנתיים לאחר מכן כאשר פייסבוק רכשה בסכום עתק של 19 מיליארד דולר את 'WhatsApp', גם אז סברו המבקרים כי מדובר בסכום יקר מידי. נראה כי כעת בראייה לאחור ניתן לומר כי ההשקעות האלו היו הדבר הנכון מבחינת פייסבוק. 2 החברות מציגות גידול מרשים בכמות המשתמשים ונראה כי מאז הרכישה הם רק הוסיפו לערכן.
ג'ים קריימר, הפרשן הכלכלי המוביל של רשת CNBC התייחס למניית פייסבוק וציין כי לדעתו בוול סטריט ממעיטים בערכו של מארק צוקרברג וכי פייסבוק היא לא מניה יקרה כלל. "רכישת אינסטגרם התבררה כמדהימה, כך גם כולם אהבו לצחוק על רכישת WhatsApp שהולכת להביא כמה מיליארדים של משתמשים לפייסבוק ועדיין אנשים ממעטים בצוקרברג" הסביר קריימר.
ביום חמישי האחרון זינקה מניית פייסבוק ביותר מ-3% והתקרבה לשיא כל הזמנים שלה (82 דולר) כשבסך הכל ב-3 החודשים האחרונים המניה הוסיפה 7.3% לערכה. קריימר בתגובה סבור כי זוהי השעה של פייסבוק. "המניה בהחלט פרצה, הרבה אנשים חושבים שמדובר בשורט סקוויז אבל אני אומר שהמניה במקום הנכון בשבילה כי היה לחברה רבעון מצוין והמספרים אף פעם לא טועים."
הסיבה שהפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה
למרות העליות בשוקי המניות בחודש האחרון, פוזיציות הענק של הבנקים הגדולים ממשיכות להצביע כי הכלכלה האמריקנית תגלוש למיתון לקראת סוף 2019. בתוך כך, שוק החוב האמריקני חושף מדוע הפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה, למרות ההתבטאויות האחרונות
בחינה עמוקה יותר של הנתונים מצביעה כי הבנקים הגדולים מתרכזים בעיקר באגרות החוב הקצרות. האחזקה הממוצעת באגרות חוב לטווחים של פחות מ-3 שנים זינקה בחודשים האחרונים לרמה של 87.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא כל הזמנים שנרשם בדצמבר 2012. מדובר בעלייה חדה לעומת שאר אגרות החוב של ארה"ב, כפי שניתן לראות בגרף הבא.
מה גורם לזינוק?
האפשרות הראשונה שעשויה לגרום להסתערות של הבנקים הגדולים על החוב האמריקני היא שארה"ב מתקשה לבצע הנפקות חוב בחודשים האחרונים ברקע לירידה החדה ברכישות שמספקות סין ויפן בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ואותם בנקים גדולים נכנסים בצורה אגרסיבית לחוב האמריקני במטרה למנוע נפילה של אותן הנפקות חוב. חשוב לציין כי הסבירות לאפשרות זו נמוכה יחסית, בעיקר לנוכח הריצה של המשקיעים בחודשים האחרונים לאג"ח ממשלתי בכל העולם (לראייה, תשואות אג"ח גרמניה בשפל של 0.1% בלבד), אך לא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו.
האפשרות הסבירה יותר היא שאותם בנקים גדולים הגדילו משמעותית את אחזקותיהם באגרות החוב הקצרות מחשש להאטה כלכלית חריפה יותר בשנתיים הקרובות, שתגרום לירידה בתשואות, ואז יוכלו הבנקים לגרוף קופון נאה. בנוסף, צריך לזכור כי מדובר בנכס נזיל במיוחד, ולכן מדובר מבחינת הגופים הגדולים בגידור המשתלם ביותר בשוק. מי שחיפש אינדיקטור טוב "לציפיות של הכסף החכם בשווקים", הפוזיציות של ה- Primary Dealer עשויות לספק תובנות מעניינות.
מה יקרה במידה והפד' ישיק QE חדשה?
אחד המיתוסים הגדולים סביב ה-QE בעשור האחרון הוא שברגע שהפד' מבצע רכישות בשוקי האג"ח, התשואות יורדות. מבט זריז על תשואות החוב של ארה"ב בעשור האחרון מגלה שהמציאות הפוכה לגמרי. תשואות האג"חים הממשלתיות עלו בזמן שהפד' ביצע QE, והן ירדו כאשר הפד' הפסיק לתמוך בשווקים.
תיאורטית, אם הפד' יבצע כעת תוכנית רכישות חדשה ויצליח לשכנע את הגופים הגדולים כי הכלכלה האמריקנית תצא מהאטה המסתמנת בשנתיים הקרובות, ההתהפכות בפוזיציות של ה- Primary Dealers צפויה להזניק את תשואות האג"חים של ארה"ב לשיאים חדשים. נזכיר כי התהליך מתרחש במקביל לכך שהממשל האמריקני צפוי להתקרב לגירעון של טריליון דולר ב-2019, והוא צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. הדבר האחרון שהממשל האמריקני צריך כעת הוא שהריביות יחזרו לטפס.
בנוסף, נזכיר כי עליית תשואות תתורגם גם לשאר השווקים. במילים פשוטות: QE (שהיא לא במתכונת של הלאמת שוק האג"ח כמו ביפן) עשויה ליצור יותר נזק מתועלת בשלב הנוכחי.
נזכיר כי הריביות הגבוהות ב-2018 כבר גרמו לזינוק חד בהחזרי ההלוואות של הממשל האמריקני, כפי שניתן לראות בגרף הבא
