המשקיע הזה עשה 78 מיליון דולר מהימור של 250 אלף דולר בלבד, אך עדיין כולם חושבים שהוא 'פספס' בגדול

לפני כמה שנים טובות, קרן הון הסיכון אנדרסון הורביץ מעמק הסיליקון השקיעה 250,000 דולר בסטראט-אפ שנקרא ברבן. ברבן לא הייתה הצלחה מסחררת, והמנכ"ל המייסד שלה, קווין סיסטרום, החליט שהחברה צריכה לעשות מוצר חדש. המוצר היה אפליקציה סלולרית שמאפשרת לחלוק תמונות, וגם היה לה שם חדש - אינסטגרם.

קרן ההון של אנדרסון הורביץ לא השקיעה יותר באינסטגרם לעולם - למעשה, היא בחרה שלא להשקיע בה יותר. לכן, כשפייסבוק קנתה את אינסטגרם בעבור 1 מיליארד דולר, ההשקעה הראשונית של הקרן בסך 250,000 הפכה להיות שווה 78,000,000 דולר.

זוהי תשואה יפה! אך אם אנדרסון הורביץ היה חוזר על אותה תבנית השקעה באינסטגרם כפי שהוא עושה עם חברות נוספות שהוא משקיע בהם בשלבים המוקדמים של הסטארט-אפ (מגדיל את אחזקותיו והפוזיציות שלו לקראת הצלחה), הוא היה יכול לעשות עוד כמה מאות מיליוני דולרים.

אז למה לכל הרוחות הוא לא עשה את זה, למה לא המשיך לקנות מניות של אינסטגרם כשהיא החלה להצליח? יזמי קרן הון הסיכון נדרשו בעת האחרונה לתת תשובות להרבה שאלות, גם הניו יורק טיימס רצה לדעת למה מתגוננים המשקיעים שעשו 31,200% תשואה תוך שנתיים. השותף השני בקרן הון הסיכון, בן הורביץ, הסביר השבוע בבלוג שלו את הלך הרוחות:

"כשאנשים מבקרים אותי על כך שהחזרתי את ההשקעה שלי רק פי 312 פעמים ממה ששמתי, אני אתן להגיון של ההצהרה שלהם לדבר בעד עצמו. אמנם, במקרה הזה, להשלכות של הכתבים היו צדדים לא יפים בנוגע ל-2 יזמים יוצאים מן הכלל - קווין ודלטון. השניים הוארו באור לא מחמיא, ברקע לבעיה אתית שהיינו צריכים להתמודד עמה. כתוצאה מכך, אני אבהיר מה קרה ולמה לא עשינו אפילו יותר כסף".

בן הורביץ רשם בבלוג שלו את רוב השתלשלות העניינים, בהשקעות שבוצעו בחברות דומות בראשית דרכן. החברה של קווין וגם החברה של דלטון, שניהם עסקו באפליקציות הקשורות בצילום. הורוביץ מסביר באופן מרתק את הבחירות שעשו בדרך בין 2 ההשקעות, ונותן מבט משלו על דילמה אתית בעולם של ידע ונכסים בלתי מוחשיים, שרק הולך ונהיה לוחמני ודורסני יותר ויותר. לפעמים על התקשורת לדעת מתי לחצות את הגבול ומתי לא, או מהי תחרות בריאה והשקעות נכונות ומתי להתערב בשיקולים עסקיים.

"הייתי רוצה להבהיר 2 דברים אשר אותם כתבים, במאמציהם למצוא פגמים בהשקעה שלנו, בלבלו לחלוטין והיו רחוקים מהמציאות: ראשית, קווין סיסטרום לא גנב בשום אופן את הרעיון של דלטון קולדוול - הוא העביר את כובד משקל מאמציו העסקיים לאינסטגרם בגלל ששם היו המשתמשים שלו נקודה, סוף פסוק. שנית, אנחנו (קרן הון הסיכון) משקיעים נלהבים בחברה של דלטון. כמה כתבים רמזו כי אנחנו מתחרטים על השקעתנו בחברה שלו, כי היא לא נמכרה במיליארד דולר כעבור שנתיים. והנה מבזק חדשות לעולם: בד"כ לוקח יותר משנתיים ליצור ערך של מיליארד דולר! מה שקווין סיסטרום והצוות שלו עשו היה מיוחד ומעניין. אנחנו מצפים לדברים טובים בהמשך הדרך מהחברה של דלטון, ומתרגשים תמיד מרעיונותיו החדשים".

קודי ווילארד, כלכלן במרקט ווצ' כתב כי "כשמישהו תוקף אותך על הפיכת 250 אלף דולר ל-78 מיליון דולר 'בלבד', אנחנו נמצאים בתוך בועה ענקית". ווילארד אומר כי בועת ה-WEB 2.0 מתרחשת כאשר עיתונאים, פרשנים ואנשים אחרים, שלעולם לא רשמו צ'ק ענק לטובת סטארט-אפ וראו את הכסף מתאדה לאחר פחות משנה, מבקרים משקיע שכן עשה זאת. הם חושבים שהעתיד תמיד יראה כמו ההווה, רק הרבה יותר טוב. זה אומר שכולם מסתכלים הרבה יותר קדימה, והבועה כבר במצב היפר-אינפלציוני.

"במקום לרדוף אחר מניות של חברות אפליקציה, אשר לא ינפיקו עצמן לציבור הרחב עד שהכסף הקל והחם כבר התקרר, רידפו אחר החברות שתומכות בבועה" אומר ווילארד. "אני קניתי את המניות של הספקיות של אפל (סימול: AAPL), לא רק בגלל שהן מוכרות לחברה עם יותר מ-110 מיליארד דולר בבנק, אלא גם בגלל שהן מאחורי מהפיכות האפליקציות והענן גם כן".