נייר חדרה
צילום: באדיבות מרכז המבקרים נייר חדרה

נייר חדרה תעלה עם קצת עזרה מאלת המזל?

לאחר שהרצף היורד נשבר לפני מספר ימים והחל רצף עולה, אייל גורביץ' מעריך שיחס הסיכוי סיכון על המניה עומד על 1 ל-1.7 
אייל גורביץ' | (7)

אפשר להתווכח על העסקה של נייר חדרה. היא רחוקה מלהיות קלאסית ובאמת שבמובנים מסוימים מדובר בהרפתקה. אבל מדי פעם עולה הצורך לערב בתהליך קבלת ההחלטות גם את פורטונה ואם היא תעזור קצת זו יכולה להיות עסקה מעניינת.

 

המגמות הארוכות אינן מגמות עלייה וזה כבר מטיל צל כבד, אבל מבט על הגרף הרבעוני והחודשי יחשוף מניה המצויה במצב עמוק של "מכירות יתר", כלומר התנהגות ממנה קיימת סבירות לעלייה. ובטווח הקצר, שם נבצע את העסקה, הסיכון אינו גבוה. אז יאללה.

 

בטווח הקצר, אפשר לראות את הרצף העולה האחרון שנשא את המניה משפל של 150.40 ש"ח למניה לשיא של 176.50 ש"ח למניה. מיד לאחר מכן יצא לדרך רצף יורד שהגיע בשיאו עד לתחתית האחרונה שם התקבלה תמיכה – כלומר, מסר מהקונים שהם מוכנים לרכוש כל כמות במחיר קבוע מראש.

 

במסגרת התיקון התרחשו מספר מרכיבים כאשר אתמול ניתן איתות קנייה, ראשית, הרצף היורד נשבר לפני מספר ימים והחל רצף עולה. שנית, המניה חצתה את הממוצע הנע ל-5 ימי מסחר ושיפועו כבר אינו שלילי.

הסיכון עומד על כ-5.8% והסיכוי על כ-10% מה שבעצם אומר שמדובר בעסקה עם יחס סיכוי סיכון של 1.7:1.

הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הר עמי 14/11/2019 13:19
    הגב לתגובה זו
    כמו כן כדאי לעיין בנרות יפניים ובמחזורים בתחתית ללא כיוון של גדילה או דעיכה. קו תמיכה של 15000 בערך חזק מאוד. המניה תיכנס לדישדוש עד שיהיה טריגר לעליות או ירידות. לאוהבי ריגושים, תקנו ב15600 עם סטופ ב14500 ולקיחת רווח ראשון אחרי איזון בין סטופ למחיר קניה. לקיחת רווח שני ב17400. החלק השלישי עוקב כל 1000 נקודות. למי שרוצה שורט, זה מסוכן עקב שבירת קו אלכסוני וכניסה לדשדוש. יש סיכוי לכשל פריצה מטה. זהירות!
  • 5.
    ברכה 13/11/2019 21:52
    הגב לתגובה זו
    אייל חשב מסלול מחדש .
  • 4.
    אלת המזל נפלה 4 אחוז (ל"ת)
    אבי 13/11/2019 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בן 13/11/2019 08:46
    הגב לתגובה זו
    צודק גורביץ בניתוח המגמה,למיטב ידיעתי חל שיפור רב ברווחיות החברה
  • 2.
    הסיכון הינו 5.9% ולא 5.8% ... הזוי הניתוחים הטכניים (ל"ת)
    גורביץ נו באמת... 12/11/2019 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סחרן 12/11/2019 10:23
    הגב לתגובה זו
    מה אתה מנתח את הגרפים כמו תבע ? תראה כמה הרווח שלהם ירד ברבעונים הראשונים של 2019 ירד המון ולכן הירידה במניה
  • דני 18/11/2019 10:02
    הגב לתגובה זו
    הנייר עושה לנו שחור.לפי כל המומלצים מקווים לטוב
חוות שרתים, קרדיט: גרוקחוות שרתים, קרדיט: גרוק

האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?

אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך? 

הדס ברטל |

את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.

לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.

היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."

 

אתגר תכנוני והיעדר אסדרה

חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.


עו