הודה בגידול קנאביס בבסיס נטוש - וקיבל עונש קל מהשופט
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, גיל קרזבום, גזר באחרונה עונש קל יחסית על נאשם שהורשע בעבירה של ייצור והחזקת קנאביס. האיש נתפס ביחד עם אדם נוסף ב-2022 כששניהם עוסקים בריסוס שתילים של הצמח שהיו בבסיס תובלה ישן של צה"ל שממוקם ליד בית הכלא קישון. במסגרת ההליך, התבררו נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, שמגדל לבדו ילד עם צרכים מיוחדים. המאשימה דרשה כי יוטל עליו עונש של שלוש שנות מאסר, אך השופט החליט להסתפק בעבודות שירות.
לפי כתב האישום נגדו, הנאשם גידל ביחד עם אדם אחר קנאביס ללא רישיון בשטח מיוער שנמצא בבסיס תובלה ישן ונטוש בסמוך לכלא קישון. החלקה שבה גידלו השניים את הצמחים היתה מוקפת ומתוחמת בגדר תיל חדשה בגובה של 50 ס"מ, ומוחזקת ברשת לולים המשמשת למניעת כניסה של חזירים, פרות ומכרסמים.
לצורך גידול הסם, ציידו השניים את המקום בדודי דישון גדולים ממתכת, והתחברו באופן לא חוקי לקו מקורות מים שעובר בסמוך לאתר. באוקטובר 2022 הגיעה המשטרה למקום ותפסה 870 שתילי קנאביס במשקל כולל של 149.44 ק"ג נטו. באותו הזמן עסקו השניים בריסוס השתילים באמצעות מיכל בצבע לבן. השוטרים צעקו לעבר הנאשם והאדם הנוסף שהיה איתו "משטרה, עצור", אבל השניים לא נענו להוראות השוטרים וניסו להימלט מהמקום בריצה, שבמהלכה השליך הנאשם את המיכל הלבן, עד שבסופו של דבר הוא נעצר על ידי השוטרים.
הנאשם הודה בעובדות והורשע במסגרת הסדר טיעון שגובש, שלא כלל הסכמה על העונש שייגזר עליו. מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו, עלה כי הוא לקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה, וחווה את המעצר שלו וההליך המשפטי שמתנהל נגדו כגורם מרתיע. בהסדר גם צוין כי הוא שיתף פעולה באופן מלא עם התהליך הטיפולי שעבר, והביע מוטיבציה רבה להמשך של שילובו בהליך טיפולי נוסף. השירות המליץ על עבודות שירות.
- "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בטיעוניה לעונש, המדינה הדגישה את חומרת העבירות שבהן הורשע האיש. היא סקרה את תופעת גידול הקנאביס שצוברת תאוצה בשנים האחרונות בישראל, והמסר ההרתעתי החד משמעי שחייבים לשדר מבחינתה. בנוסף, נציגי המדינה גם ציינו כי העבירות הנ"ל נעשו אחרי תכנון מקיף, השקעה של כסף וזמן, וכי הנזק שהיה צפוי להיגרם אם הנאשם אכן היה מצליח להפיץ את הסמים שהוא רצה לייצר למכור אותם לציבור הרחב הוא משמעותי, לאור הכמויות הגדולות של הסמים שנתפסו. הם דרשו להטיל על הנאשם שלוש שנות מאסר בפועל.
מנגד, הסנגור של האיש הפנה להודאתו המיידית של הנאשם, להבעת החרטה שלו, ולחיסכון שנוצר בזמן שיפוטי יקר הודות לכך. הוא הדגיש את מצבו הכלכלי הקשה, את העובדה שאשתו של הנאשם עזבה אותו לפני כמה חודשים ובעקבות כך הוא מטפל בילדיו הקטנים לבדו, בהם גם בן עם צרכים מיוחדים. עוד ציין הסנגור כי שני אחיו של הנאשם נהרגו בתאונת דרכים. הסנגור הדגיש את רצונו של הנאשם לעשות שינוי של ממש בחייו ולהשתקם.
השופט קרזבום כתב בפסק הדין שפרסם כי, "אין להתעלם מהעובדה שמדובר בסם מסוג קנאביס שפגיעתו פחותה מסמים אחרים". מנגד, הוא הבהיר כי עונש המאסר המרבי במקרה של העבירות שנמצאות במרכז כתב האישום מגיע ל-20 שנה, והסביר כי הפגיעה בערכים המוגנים ביחס לעבירות שבהן הנאשם הורשע מצויה במקרה הזה ברף הענישה הבינוני.
- הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
- מה קורה לרוכשים בפרויקטים שלא מגיעים לקו הסיום?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה...
בעת קביעת העונש לקח השופט בחשבון את הנסיבות המקלות של הנאשם, בהן קבלת האחריות, הבעת החרטה, ההודאה בכתב האישום המתוקן, החיסכון בזמן שיפוטי, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות של הנאשם ותקופת המעצר של כחודשיים שהנאשם הספיק לרצות.
הוא גם כתב כי נוכח העובדה שהנאשם נמצא בהליכי שיקום מתקדמים, ויש סיכוי של ממש לשיקומו, הוא החליט לחרוג ממתחם העונש ההולם ולהימנע מהטלת מאסר בפועל בבית כלא. בסופו של דבר, השופט גזר על הנאשם תשעה חודשי מאסר בפועל, שאותם הוא ירצה בעבודות שירות. בנוסף, הוא הטיל עליו גם עונש של מאסר על תנאי, צו מבחן לשנה, פסילת רישיון נהיגה למשך 12 חודשים וקנס בסכום כולל של 10,000 שקל.
במקרה אחר, השופט ציון קאפח מבית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע בחודש שעבר במקרה שבו אדם ניסה לייבא לישראל 2.33 ק"ג של הסם קטמין. ברשותו של הנאשם נתפסו גם סמים נוספים. בכתב האישום המתוקן שבו הודה, צוין כי בסביבות נובמבר 2021 הזמין הנאשם מגרמניה סם מסוג קטמין במשקל של 2,331 גרם נטו. כדי להערים על רשויות האכיפה, הוא ביקש במהלך ביצוע ההזמנה לציין על החבילה שם של מישהי שהוא לא מכיר, ללא ידיעתה והסכמתה, והזין בהזמנה כתובת למשלוח ברמת השרון שבה אף אחד מן המעורבים לא גר. כארבעה חודשים לפני כן הוא פנה לצעיר שהיה במצוקה כלכלית, והציע לו לבצע עבורו משימות תמורת תשלום. הסמים נשלחו לישראל כשהם מוחבאים בבקבוקים של מוצרי טיפוח, וצורפה אליהם גם קבלה. בהמשך שלח הנאשם את אותו צעיר, כשהוא מצויד בצילום הדרכון של ה"נמענת", לאסוף עבורו את החבילה מסניף הדואר. ואולם מה שהוא לא ידע זה שהחבילה נעצרה כבר במכס של גרמניה והובאה לישראל על ידי שוטר, שהגיע במיוחד כדי לראות מי מקבל אותה. מלבד המשלוח, נתפסו ברשותו של הנאשם עוד 65 גרם של קטמין, 1.8 גרם קנאביס ובקבוקון של קריסטל מת'.

הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
עסקת מכר לבית פרטי במיתר נהפכה למאבק משפטי ממושך, כשמוכרת דרשה מאות אלפי שקלים בטענה להפרת הסכם. היא צדקה, אבל...
הסיפור הבא התחיל, כמו לא מעט עסקות נדל"ן בישראל, ברצון למכור בית ולהמשיך הלאה. בית מגורים במיתר, עסקה שנחתמה בינואר 2022, סכום של יותר מ-3 מיליון שקל, לוח תשלומים מדורג, והתחייבות ברורה מצד המוכרים להעביר נכס נקי מעיקולים. אלא שמאחורי החתימות והסעיפים המשפטיים הסתתרה מציאות מורכבת יותר: חובות עבר, הליכי הוצאה לפועל, ועיקולים שהוטלו בזה אחר זה. כשהקונים עצרו את התשלומים, והמוכרת פנתה לבית המשפט בדרישה לפיצויים מוסכמים ולדמי שכירות, נדרש השופט יניב בוקר, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, להכריע מי באמת הפר את ההסכם, ומתי.
בפסק דין מפורט, שניתן באחרונה, קבע בית המשפט כי המוכרת היא זו שהפרה את ההסכם באופן יסודי, כבר בשלב מוקדם, כשלא הסירה עיקול שהוטל על הנכס במועד שנקבע בהסכם. בעקבות כך, נקבע כי הקונים היו רשאים לעצור את התשלומים, ולא ניתן לחייבם בפיצויים או בדמי שכירות. התביעה נדחתה, וגם התביעה שכנגד של הקונים נדחתה, אך המוכרת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.
העובדות עצמן לא היו שנויות במחלוקת. הצדדים חתמו ב-11 בינואר 2022 על הסכם מכר למכירת בית המגורים במיתר. המוכרים היו בני זוג לשעבר, והקונים - זוג שרכש את הבית במחיר שנקבע על 3.075 מיליון שקל. ההסכם כלל חמש פעימות תשלום, חלקן ישירות לבנקים ולנושים, וחלקן למוכרים עצמם. כבר במעמד החתימה היה ידוע על עיקול אחד, בסכום של כ-484 אלף שקל, והקונים שילמו אותו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שנקבע בהסכם.
אלא שלאחר מכן, כך עלה מהראיות, הוטלו עיקולים נוספים על הנכס, בגין חובות של אחד המוכרים. כאן החל הסכסוך. המוכרת טענה כי הקונים חדלו לשלם את התמורה במשך כשנה, אף שתפסו בעלות על הבית והתגוררו בו, ולפיכך הפרו את ההסכם הפרה יסודית. היא דרשה פיצויים מוסכמים בסכום של יותר מ-300 אלף שקל, וכן דמי שכירות עבור תקופת המגורים בנכס.
- רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
- קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכניסה לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער נזקים
מנגד, הקונים טענו כי עצרו את התשלומים כדין, משום שהמוכרים הפרו את התחייבותם החוזית להסיר עיקולים בתוך פרק זמן קבוע. לדבריהם, ההסכם קבע במפורש כי אם יוטל עיקול על זכויות המוכרים בדירה, “הקונה יהא פטור מהמשך התשלומים על פי הסכם זה עד להסרתם”. עוד הם טענו כי כניסתם לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער את נזקיהם, לאחר שהמוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם.

הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
