הודה בגידול קנאביס בבסיס נטוש - וקיבל עונש קל מהשופט
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, גיל קרזבום, גזר באחרונה עונש קל יחסית על נאשם שהורשע בעבירה של ייצור והחזקת קנאביס. האיש נתפס ביחד עם אדם נוסף ב-2022 כששניהם עוסקים בריסוס שתילים של הצמח שהיו בבסיס תובלה ישן של צה"ל שממוקם ליד בית הכלא קישון. במסגרת ההליך, התבררו נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, שמגדל לבדו ילד עם צרכים מיוחדים. המאשימה דרשה כי יוטל עליו עונש של שלוש שנות מאסר, אך השופט החליט להסתפק בעבודות שירות.
לפי כתב האישום נגדו, הנאשם גידל ביחד עם אדם אחר קנאביס ללא רישיון בשטח מיוער שנמצא בבסיס תובלה ישן ונטוש בסמוך לכלא קישון. החלקה שבה גידלו השניים את הצמחים היתה מוקפת ומתוחמת בגדר תיל חדשה בגובה של 50 ס"מ, ומוחזקת ברשת לולים המשמשת למניעת כניסה של חזירים, פרות ומכרסמים.
לצורך גידול הסם, ציידו השניים את המקום בדודי דישון גדולים ממתכת, והתחברו באופן לא חוקי לקו מקורות מים שעובר בסמוך לאתר. באוקטובר 2022 הגיעה המשטרה למקום ותפסה 870 שתילי קנאביס במשקל כולל של 149.44 ק"ג נטו. באותו הזמן עסקו השניים בריסוס השתילים באמצעות מיכל בצבע לבן. השוטרים צעקו לעבר הנאשם והאדם הנוסף שהיה איתו "משטרה, עצור", אבל השניים לא נענו להוראות השוטרים וניסו להימלט מהמקום בריצה, שבמהלכה השליך הנאשם את המיכל הלבן, עד שבסופו של דבר הוא נעצר על ידי השוטרים.
הנאשם הודה בעובדות והורשע במסגרת הסדר טיעון שגובש, שלא כלל הסכמה על העונש שייגזר עליו. מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו, עלה כי הוא לקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה, וחווה את המעצר שלו וההליך המשפטי שמתנהל נגדו כגורם מרתיע. בהסדר גם צוין כי הוא שיתף פעולה באופן מלא עם התהליך הטיפולי שעבר, והביע מוטיבציה רבה להמשך של שילובו בהליך טיפולי נוסף. השירות המליץ על עבודות שירות.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בטיעוניה לעונש, המדינה הדגישה את חומרת העבירות שבהן הורשע האיש. היא סקרה את תופעת גידול הקנאביס שצוברת תאוצה בשנים האחרונות בישראל, והמסר ההרתעתי החד משמעי שחייבים לשדר מבחינתה. בנוסף, נציגי המדינה גם ציינו כי העבירות הנ"ל נעשו אחרי תכנון מקיף, השקעה של כסף וזמן, וכי הנזק שהיה צפוי להיגרם אם הנאשם אכן היה מצליח להפיץ את הסמים שהוא רצה לייצר למכור אותם לציבור הרחב הוא משמעותי, לאור הכמויות הגדולות של הסמים שנתפסו. הם דרשו להטיל על הנאשם שלוש שנות מאסר בפועל.
מנגד, הסנגור של האיש הפנה להודאתו המיידית של הנאשם, להבעת החרטה שלו, ולחיסכון שנוצר בזמן שיפוטי יקר הודות לכך. הוא הדגיש את מצבו הכלכלי הקשה, את העובדה שאשתו של הנאשם עזבה אותו לפני כמה חודשים ובעקבות כך הוא מטפל בילדיו הקטנים לבדו, בהם גם בן עם צרכים מיוחדים. עוד ציין הסנגור כי שני אחיו של הנאשם נהרגו בתאונת דרכים. הסנגור הדגיש את רצונו של הנאשם לעשות שינוי של ממש בחייו ולהשתקם.
השופט קרזבום כתב בפסק הדין שפרסם כי, "אין להתעלם מהעובדה שמדובר בסם מסוג קנאביס שפגיעתו פחותה מסמים אחרים". מנגד, הוא הבהיר כי עונש המאסר המרבי במקרה של העבירות שנמצאות במרכז כתב האישום מגיע ל-20 שנה, והסביר כי הפגיעה בערכים המוגנים ביחס לעבירות שבהן הנאשם הורשע מצויה במקרה הזה ברף הענישה הבינוני.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בעת קביעת העונש לקח השופט בחשבון את הנסיבות המקלות של הנאשם, בהן קבלת האחריות, הבעת החרטה, ההודאה בכתב האישום המתוקן, החיסכון בזמן שיפוטי, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות של הנאשם ותקופת המעצר של כחודשיים שהנאשם הספיק לרצות.
הוא גם כתב כי נוכח העובדה שהנאשם נמצא בהליכי שיקום מתקדמים, ויש סיכוי של ממש לשיקומו, הוא החליט לחרוג ממתחם העונש ההולם ולהימנע מהטלת מאסר בפועל בבית כלא. בסופו של דבר, השופט גזר על הנאשם תשעה חודשי מאסר בפועל, שאותם הוא ירצה בעבודות שירות. בנוסף, הוא הטיל עליו גם עונש של מאסר על תנאי, צו מבחן לשנה, פסילת רישיון נהיגה למשך 12 חודשים וקנס בסכום כולל של 10,000 שקל.
במקרה אחר, השופט ציון קאפח מבית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע בחודש שעבר במקרה שבו אדם ניסה לייבא לישראל 2.33 ק"ג של הסם קטמין. ברשותו של הנאשם נתפסו גם סמים נוספים. בכתב האישום המתוקן שבו הודה, צוין כי בסביבות נובמבר 2021 הזמין הנאשם מגרמניה סם מסוג קטמין במשקל של 2,331 גרם נטו. כדי להערים על רשויות האכיפה, הוא ביקש במהלך ביצוע ההזמנה לציין על החבילה שם של מישהי שהוא לא מכיר, ללא ידיעתה והסכמתה, והזין בהזמנה כתובת למשלוח ברמת השרון שבה אף אחד מן המעורבים לא גר. כארבעה חודשים לפני כן הוא פנה לצעיר שהיה במצוקה כלכלית, והציע לו לבצע עבורו משימות תמורת תשלום. הסמים נשלחו לישראל כשהם מוחבאים בבקבוקים של מוצרי טיפוח, וצורפה אליהם גם קבלה. בהמשך שלח הנאשם את אותו צעיר, כשהוא מצויד בצילום הדרכון של ה"נמענת", לאסוף עבורו את החבילה מסניף הדואר. ואולם מה שהוא לא ידע זה שהחבילה נעצרה כבר במכס של גרמניה והובאה לישראל על ידי שוטר, שהגיע במיוחד כדי לראות מי מקבל אותה. מלבד המשלוח, נתפסו ברשותו של הנאשם עוד 65 גרם של קטמין, 1.8 גרם קנאביס ובקבוקון של קריסטל מת'.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
