ייבא 2.33 ק"ג קטמין - וזה העונש הקל שנגזר עליו בבית המשפט

האיש הזמין את הסם מגרמניה, תוך שהוא מוחבא בבקבוקים של מוצרי טיפוח. הנאשם אף השתמש בשירותיו של צעיר שנקלע למצוקה כלכלית כדי שזה יגיע לאסוף החבילה מסניף הדואר 
עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה משפט סמים

השופט ציון קאפח מבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר באחרונה תשעה חודשי עבודות שירות וקנס בסכום של 55 אלף שקל על נאשם, שניסה לייבא לישראל 2.33 ק"ג של הסם קטמין. ברשותו של הנאשם נתפסו גם סמים נוספים.

במסגרת הסדר הטיעון שגובש במקרה, הורשע הנאשם בניסיון לייבא סם מסוכן ובהחזקה של סמים שלא לצריכה עצמית. בכתב האישום המתוקן שבו הודה, צוין כי בסביבות נובמבר 2021 הזמין הנאשם מגרמניה סם מסוג קטמין במשקל של 2,331 גרם נטו. כדי להערים על רשויות האכיפה, הוא ביקש במהלך ביצוע ההזמנה לציין על החבילה שם של מישהי שהוא לא מכיר, ללא ידיעתה והסכמתה, והזין בהזמנה כתובת למשלוח ברמת השרון שבה אף אחד מן המעורבים לא גר.

כארבעה חודשים לפני כן הוא פנה לצעיר שהיה במצוקה כלכלית, והציע לו לבצע עבורו משימות תמורת תשלום. הסמים נשלחו לישראל תוך שהם מוחבאים בתוך בקבוקים של מוצרי טיפוח, וצורפה אליהם גם קבלה. בהמשך שלח הנאשם את אותו צעיר, כשהוא מצויד בצילום הדרכון של ה"נמענת", לאסוף עבורו את החבילה מסניף הדואר.

ואולם מה שהוא לא ידע זה שהחבילה נעצרה כבר במכס של גרמניה והובאה לישראל על ידי שוטר, שהגיע במיוחד כדי לראות מי מקבל אותה. מלבד המשלוח, נתפסו ברשותו של הנאשם עוד 65 גרם של קטמין, 1.8 גרם קנאביס ובקבוקון של קריסטל מת'.

בהסדר הטיעון שגובש, הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה יוגש בעניינו של הנאשם תסקיר שירות מבחן שלא יחייב את המדינה. בנוסף, הוסכם כי הענישה שהוא יקבל תכלול קנס של 55 אלף שקל, שיקוזז מכספים שנתפסו ברשותו של הנאשם. בתסקיר שערך שירות המבחן, צוין כי הילדות המורכבת שחווה, לצד הנסיבות האישיות והרפואיות ומשבר כלכלי שאותם עבר, הם שגרמו לנאשם לבצע את המעשים האמורים בכתב האישום. בנסיבות אלה, הומלץ של ידי שירות המבחן על צו מבחן לשנה לצד מאסר שאותו ימירו לעבודות שירות.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

עו"ד פמלה בנימין, שייצגה את המדינה בפרשה, הדגישה בטיעוניה לעונש את סוג הסם שנתפס ומשקלו, את התכנון המוקדם שנלווה לעבירות שבוצעו, ואת העובדה שייבוא הסמים נכשל רק הודות לערנותו של המכס הגרמני. היא הוסיפה כי מתוכן התסקירים עולה כי הליך השיקום של הנאשם עדיין לא הבשיל, ולכן אין עילה לחרוג ממתחם הענישה הקבוע בחוק, ושלפי פסיקת בית המשפט העליון חייב לכלול מאסר בפועל. בנסיבות אלה, היא עתרה לקביעת מתחם שבין 24 ל-40 חודשי מאסר בפועל. 

מנגד, עו"ד מיכאל כרמל, שייצג את הנאשם, ציין את הנסיבות האישיות שלו, וביקש להעדיף לבחור בהליך של שיקום, בהתאם להמלצת שהגיש שירות המבחן. בדבריו לעונש הביע הנאשם תודה על ההזדמנות שניתנה לו לעבור טיפול ושיקום, וסיפר שהתיק הציל אותו מעולם הסמים.

קיראו עוד ב"משפט"

השופט קאפח, שמכהן כשופט עמית, ציין כי האישום מעיד על תוכנית עבריינית מורכבת ומתוכננת, תוך ניצול של צעיר שהיה שרוי במצוקה, שלמרבה המזל לא צלחה. הוא הוסיף כי אף שלא נגרם שום נזק בפועל לפני שהחבילה נתפסה, הנזק שעלול היה להיגרם מהגעתו של הסם המסוכן לציבור הוא משמעותי. לאחר שסקר את הפסיקה בנושא, הוא קבע כי מתחם העונש לעבירה נע בין שנה לשלוש שנות מאסר.

עם זאת, השופט קבע כי הנסיבות בתיק מצדיקות חריגה מהמתחם המקובל לעונש ולהקל. בין היתר, צוין כי הנאשם נטל אחריות על המעשים שבוצעו עקב משבר כלכלי חריף שהוא חווה, כי הוא עושה מאמצים להשתקם מהמקום האפל והתנקה מסמים – כולל מקנאביס רפואי שהיה לו ברישיון. בעקבות העבירות שביצע הוא גם היה עצור במשך כשלושה חודשים ולאחר מכן שהה במעצר בית, כך שהטלת מאסר כעת תביא לפגיעה קשה ומשמעותית בו. בסופו של דבר, הטיל השופט על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסכום של 55 אלף שקל, וגם צו מבחן לשנה.

בינואר האחרון סיכלה משטרת ישראל, בשיתוף עם עובדי אולם הנוסעים של המכס בנתב"ג, יבוא סמים מסוג קטמין בשווי כולל של 2.5 מיליון שקל. הסם שנתפס במשקל של כ-11 ק"ג, הידוע גם בכינויו 'סם האונס', הוסלק בדופן כפולה במזוודה. שני חשודים, תושבי נתיבות, נעצרו לחקירה על ידי יחידה המרכזית של מרחב הנגב במחוז הדרומי. הסם שנתפס מוערך כחומר גולמי בשווי של חצי מיליון שקל. על פי החשד, אם החשודים היו מצליחים להכין אותו למכירה לציבור, הם היו גורפים תמורתו כאמור סכום כולל של  כ-2.5 מיליון שקל. החקירה במשטרה נפתחה לאחר שבסוף דצמבר התקבל דיווח על ניסיון להבריח אל תוך תחומי הארץ סם מסוכן מסוג קטמין, שאותר על ידי בודקי אולם הנוסעים במכס נתב״ג בתוך מזוודה, במהלך בידוק כבודה של תושב נתיבות ששב לארץ מדובאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים

כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.

מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו

המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".

התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".

עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".

מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות

המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".

בית המשפט
צילום: Pixbay

רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה

לאורך השנים החייבת שילמה את חובותיה במסגרת תיק איחוד, והרשם איל רוזין קבע כי יש למחוק את ריביות הבסיס בתיקים שלה. ההחלטה נשענת על התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל מתחילת השנה, ועל נסיבות חייה הקשות, ובהן נכות קשה של 82% ומצבה הכלכלי הרעוע. בהחלטתו ציין הרשם כי אין הצדקה להחמיר עם החייבת ולראות בדירת המגורים עילה למימוש: "ריבית פיגורים עלולה לשמש ככלי עונשי נגד החייב על לא עוול בכפו"

עוזי גרסטמן |

באולם הצר של לשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, שבו התנהלו בשקט עשרות דיונים באותו יום, נרשמה החלטה יוצאת דופן. רשם ההוצאה לפועל איל רוזין נתן החלטה שמבשרת על שינוי כיוון מהותי בדרך שבה מערכת ההוצאה לפועל מתייחסת לחייבים ותיקים ובעלי מצוקות אישיות. ההחלטה נגעה לחייבת אחת, ילידת 1965, שחיה עם נכות קשה ומטפלת בבעלה הנכה ובבתה הצעירה, אך למעשה היא נוגעת לאלפי חייבים בישראל שנאנקים תחת ריביות פיגורים מצטברות.

החייבת מנהלת תיק איחוד מ-2007, שבו אוחדו חובותיה כלפי נושיה השונים. במשך 18 שנה היא שילמה מדי חודש את התשלומים שנקבעו לה, מבלי לפגר. "כך יוצא כי קרן החוב במרבית התיקים שולמה", קבע הרשם בהחלטתו, כשהוא מצביע על כך שעיקר החוב שנותר כלפי הזוכים אינו החוב המקורי, אלא ריביות שנצברו לאורך השנים. עוד צוין כי בתיק האיחוד כלולים חובות ישנים במיוחד, חלקם עוד מ-1991, אך מ-2009 לא נפתחו נגדה תיקים חדשים.

הבקשה למחיקת הריביות הוגשה לאחר שכבר ניתנה החלטה קודמת להפחית את דמי הפיגורים, ובעקבותיה הסתכם החוב בסכום של כ-400 אלף שקל. החייבת ביקשה להמשיך צעד אחד קדימה - להפחית גם את ריביות הבסיס שהצטברו. בדיון שנקבע, לא טרחו הנושים להתייצב או להביע התנגדות של ממש, ורק נושה אחד העלה בעבר טענה כי לחייבת נדל"ן בבעלותה.

הבסיס המשפטי להחלטה מצוי בסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל, שתוקן בתחילת השנה הנוכחית במסגרת רפורמה מקיפה בדיני הריבית וההצמדה. הסעיף קובע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי להפחית תוספות ריביות ודמי פיגורים, ואף להפחית את ריבית הבסיס "מטעמים מיוחדים שיירשמו". כפי שהסביר רוזין, המחוקק לא הגדיר רשימה סגורה של סיבות מיוחדות אלא הותיר לרשם שיקול דעת רחב, תוך התאמה לנסיבות המקרה.

בפסיקה קודמת הוכרו כטעמים מיוחדים מצבים של חוסר תום לב מצד הזוכים, שיהוי ניכר בהליכים או התייחסות לתיק כהשקעה ארוכת טווח. אלא שבשנים האחרונות התרחבה והלכה ההכרה בכך שגם נסיבות אישיות קשות של החייב מהוות עילה להפחתת ריביות. כך למשל, קבע השופט טל חבקין כי, "ריבית פיגורים עלולה לשמש ככלי עונשי נגד החייב על לא עוול בכפו", כשמדובר במחלה קשה או מניעה אובייקטיבית אחרת המונעת תשלום החוב.