איש קבע לשעבר רצה לפגוע בגרושתו עם תכנון מס - מה קבעה השופטת?
פנסיית גישור שאותה מקבל איש קבע לשעבר בצה"ל תמוסה כהכנסה ראשונה, באופן שייתן לגרושה שלו נתח גדול יותר בה. כך קבע בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, בפסק דין שפורסם באחרונה. האיש, כיום אזרח עובד צה"ל ומקבל שתי הכנסות – משכורת ופנסיה, טען כי הוא זכאי לבחור איזה מבין ההכנסות שלו תמוסה ראשונה ואיזה שנייה, אך השופטת ורד ריקנטי-רוסהר קבעה כי הוא מחויב לבחור בפנסיה שאותה הוא חולק עם אשתו לשעבר כהכנסה ראשונה.
בני הזוג לשעבר נישאו זה לזו בתחילת 2002, והביאו לעולם חמישה ילדים משותפים. במהלך נישואיהם, שירת הבעל בצבא קבע, בזמן שהאשה היתה עקרת בית ועסקה בגידול הילדים ובניהול משק הבית. בשלב מסוים עלו יחסיהם על שרטון, והדברים הגיעו לידי כך שבאוקטובר 2020 עזבה האשה עם הילדים את ביתם המשותף לבית אמה, בעוד שבעלה נותר לגור בבית.
שלושה חודשים לאחר מכן פרש הבעל מצה"ל והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל, המקבל כאמור שתי הכנסות: משכורת ופנסיה צבאית. בחלוף חצי שנה נוספת התגרשו בני הזוג באופן רשמי. במקביל, הם ניהלו משפט בנוגע לחלוקת הרכוש שלהם, שבמסגרתו מונה מומחה שקבע כי חלקה של האשה בפנסיה הוא 37.84%, וכי הוא ישולם לה כ"הכנסה ראשונה", באופן שתחושב בהתאם למדרגות המס הראשונות, וכן שיילקחו בחשבון נקודות זיכוי שיגדילו את סכום הנטו ממנה.
הבעל, שלא היה מרוצה מהקביעה, טען כי הוא רשאי לבצע תכנון מס כראות עיניו, ובכלל זה לבחור איזו מהכנסותיו תמוסה כהכנסה ראשונה ואיזו כשנייה. לדבריו, שעה שהוא הגורם המשלם את המס, ראוי שהזכות לבחירת מדרגת המס תהיה זכותו הבלעדית, כמי שעמל והרוויח את פרי עמלו.
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, טענה האשה שעמדת הגרוש, שלפיה היא לא צריכה ליהנות מהטבות המיסוי על ההכנסה הראשונה, היא חסרת תום לב. לטענתה, היא טיפלה לאורך כל החיים המשותפים שלהם בילדים המשותפים, כדי שהוא יתפתח מבחינה מקצועית, ולכן אין זה הוגן לפגוע כעת בחלקה בפנסיה, אם דרישתו תתקבל.
השופטת ריקנטי-רוסהר ציינה כי המקור של זכותה של האשה בפנסיה הצבאית של בעלה לשעבר נעוץ במשטר הרכושי החל על הצדדים, מכוח חוק יחסי ממון. לפי חוק זה, זכות הגרוש לפנסיה נוצרה וצמחה בתקופת הנישואים, כך שדינה להיכלל באיזון המשאבים בשיעור השיתוף שקבע המומחה. עוד הבהירה השופטת כי, "עריכת האיזון ומימוש הזכות לאיזון משאבים צריכים להיעשות בתום לב ובהוגנות", כאשר "פעולה חד צדדית של אחד מבני הזוג המוציאה מבסיס האיזון זכות ולמצער פוגעת בהיקפה, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יחסי ממון".
בכך הבחינה השופטת בין מישור היחסים שבין האיש לבין שלטונות המס, שבו זכאי הראשון לתכנן את המיסוי על הכנסותיו באופן שנראה לו נכון; לבין מישור היחסים שבינו לבין גרושתו, שבו זכותו לבצע תכנון מס כפופה לחובות הגינות ותום לב, ומחייבת שלא לפגוע סתם ככה בחלקה של האשה בפנסיה.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
השופטת שבה והדגישה כי הפעולה של הבעל, שפוגעת בזכות שנוצרה לגרושתו במהלך תקופת הנישואים, אינה לגיטימית, ומחייבת את ההתערבות של בית המשפט לאור שיקולי תום לב והוגנות. היא קבעה כי בחירת הנתבע למסות את הפנסיה שלו כהכנסה שנייה, שתספוג את שיעור המס הגבוה יותר ותביא לפגיעה בחלק הנטו של גרושתו, היא פעולה חסרת תום לב ולא הוגנת, שאף מצדיקה לערוך איזון לא שוויוני לטובת האשה לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. לפיכך השופטת אימצה את מסקנת המומחה, וקבעה כי הפנסיה הצבאית תמוסה כהכנסה ראשונה.
פנסיית גישור היא מעין פנסיה תקציבית, והיא ניתנת למי שפרשו פרישה מוקדמת עד גיל הגעה לגיל הפרישה. היא משולמת על ידי המעסיק לשעבר. לאחר הגעה לגיל הפרישה המוקדמת, משולמת הפנסיה על ידי קרן הפנסיה שבה מבוטח הפורש. המטרה שלה היא גישור על פני התקופה, עד ההגעה לגיל הפרישה הרשמי. בארגונים שבהם מקובלת פרישה מוקדמת נהוגה פנסיית גישור, כמו גם במקרים בהם ארגונים דואגים לפרישה מרצון.
מי שהתגייס לצה"ל מ-2004 והלאה לא יכול להצטרף לפנסיה התקציבית, והוא במסלול של פנסיה צוברת. מודל השירות בצה"ל קובע כי קצינים פורשים בגיל 43 בממוצע, ואילו נגדים פורשים בגיל 53 בממוצע. מכיוון שאין לפורשים זכאות לקצבה חודשית מקרן הפנסיה, נקבע בחוק כי הם יהיו זכאים לפנסיית גישור מתוך תקציב צה"ל, שלא גורעת מהחיסכון בפנסיה הצוברת. ב-2015 נכתב הסכם עקרונות בין משרד האוצר (בזמן כהונתו של משה כחלון כשר בו) ומשרד הביטחון (בזמן שמשה יעלון היה השר בו), אך התקנות שהיו אמורות להיקבע, לא נקבעו.
היועץ המשפטי לממשלה קבע ב-2018 שעד שיותקנו התקנות בהסכם שגובש ב-2015, ישולמו לפורשי צה"ל, הזכאים לפנסיית גישור, לפי הסכם כחלון-יעלון ועל פיה, הממוצע של קצבאות הגישור החודשיות לא יהיה גבוה מ-12 אלף שקל, על פי נתוני 2015. אך בהיעדר תקנות, ממשיך משרד הביטחון לשלם קצבאות לזכאי פנסיית גישור על פי החישובים של אנשיו, שלא מוסכמים על אנשי משרד האוצר.
- 6.דפקו את כל הישראלים 01/05/2024 11:27הגב לתגובה זובבתי הדין הרבנים "המקורים" ,בעידן לפני דיקטטורת בג"ץ בראשות השודד אהרון ברק היה לגברים הזדמנות הוגנת יחסית אבל כיום לאחר שבג"ץ בראשות האדמו"ר אהרון ברק סירסו את מערכת המשפט הרבנית אין לגברים דרך לצפות ליחס הוגן. הסיכוי היחידי שלנו הוא לרפורמה משפטית שבין השאר תתן עצמאות אמיתית לבתי הדין הרבניים כמו שהיה בקום המדינה
- 5.שי 29/04/2024 17:25הגב לתגובה זוהצחקתם אותי,תגיד תודה שלא עברת לגור עם ההורים ועדיין יש לך משכורת.וגם תגיד תודה אם לא תפרו לך תיק אלימות במשפחה
- 4.עוזר מרצון 28/04/2024 18:11הגב לתגובה זוואתה מנסה לחנוק אותה כלכלית? אני לא יודע אם הפסיקה נכונה מסויית, אבל זו פסיקה עם שכל ישר
- 3.נכה 28/04/2024 15:01הגב לתגובה זואם היא תתבע הגדלה בנטו בגלל הפטור ממס שלו כי הוא נהיה נכה . מה תגיד השופטת? נראה לי שהיא תגיד שהוא נהיה נכה בגלל האישה שאכלה לו את הראש שלושים שנה ולכן יש לה זכות בפטור בתור גורם מסייע
- 2.יוסי שוהם- רו"ח 28/04/2024 11:59הגב לתגובה זושופטת שאין לה מושג במיסוי . נקודות הזיכוי ובעיקר מדרגות המס הם זכות אישית של הגבר , זכות המתחדשת כל שנה . איזו עליבות .
- 1.אריק 28/04/2024 10:36הגב לתגובה זופורש צה"ל עובד מן הסתם בעבודה דומה עד זהה למה שעשה בשירות אבל מרוויח פעמיים על חשבוננו. זו הבעיה כאן!
- וחשבתי שרק אני שמתי לב לזה (ל"ת)28/04/2024 14:40הגב לתגובה זו
- פשוט התרגלנו לעושק (ל"ת)העורב 28/04/2024 16:39
- והוא לא היחיד (ל"ת)28/04/2024 14:37הגב לתגובה זו
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
