גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

איש קבע לשעבר רצה לפגוע בגרושתו עם תכנון מס - מה קבעה השופטת?

האיש ביקש שהכנסתו ממשכורת תמוסה כהנסה ראשונה, ואילו פנסיית הגישור שהוא מקבל ממשרד הביטחון תהיה ההכנסה השנייה, כדי אשאתו תקבל סכום נמוך יותר. השופטת דחתה את דרישתו, שלדבריה אינה לגיטימית
עוזי גרסטמן | (9)

פנסיית גישור שאותה מקבל איש קבע לשעבר בצה"ל תמוסה כהכנסה ראשונה, באופן שייתן לגרושה שלו נתח גדול יותר בה. כך קבע בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, בפסק דין שפורסם באחרונה. האיש, כיום אזרח עובד צה"ל ומקבל שתי הכנסות – משכורת ופנסיה, טען כי הוא זכאי לבחור איזה מבין ההכנסות שלו תמוסה ראשונה ואיזה שנייה, אך השופטת ורד ריקנטי-רוסהר קבעה כי הוא מחויב לבחור בפנסיה שאותה הוא חולק עם אשתו לשעבר כהכנסה ראשונה.

בני הזוג לשעבר נישאו זה לזו בתחילת 2002, והביאו לעולם חמישה ילדים משותפים. במהלך נישואיהם, שירת הבעל בצבא קבע, בזמן שהאשה היתה עקרת בית ועסקה בגידול הילדים ובניהול משק הבית. בשלב מסוים עלו יחסיהם על שרטון, והדברים הגיעו לידי כך שבאוקטובר 2020 עזבה האשה עם הילדים את ביתם המשותף לבית אמה, בעוד שבעלה נותר לגור בבית.

שלושה חודשים לאחר מכן פרש הבעל מצה"ל והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל, המקבל כאמור שתי הכנסות: משכורת ופנסיה צבאית. בחלוף חצי שנה נוספת התגרשו בני הזוג באופן רשמי. במקביל, הם ניהלו משפט בנוגע לחלוקת הרכוש שלהם, שבמסגרתו מונה מומחה שקבע כי חלקה של האשה בפנסיה הוא 37.84%, וכי הוא ישולם לה כ"הכנסה ראשונה", באופן שתחושב בהתאם למדרגות המס הראשונות, וכן שיילקחו בחשבון נקודות זיכוי שיגדילו את סכום הנטו ממנה.

הבעל, שלא היה מרוצה מהקביעה, טען כי הוא רשאי לבצע תכנון מס כראות עיניו, ובכלל זה לבחור איזו מהכנסותיו תמוסה כהכנסה ראשונה ואיזו כשנייה. לדבריו, שעה שהוא הגורם המשלם את המס, ראוי שהזכות לבחירת מדרגת המס תהיה זכותו הבלעדית, כמי שעמל והרוויח את פרי עמלו.

מנגד, טענה האשה שעמדת הגרוש, שלפיה היא לא צריכה ליהנות מהטבות המיסוי על ההכנסה הראשונה, היא חסרת תום לב. לטענתה, היא טיפלה לאורך כל החיים המשותפים שלהם בילדים המשותפים, כדי שהוא יתפתח מבחינה מקצועית, ולכן אין זה הוגן לפגוע כעת בחלקה בפנסיה, אם דרישתו תתקבל.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת ריקנטי-רוסהר ציינה כי המקור של זכותה של האשה בפנסיה הצבאית של בעלה לשעבר נעוץ במשטר הרכושי החל על הצדדים, מכוח חוק יחסי ממון. לפי חוק זה, זכות הגרוש לפנסיה נוצרה וצמחה בתקופת הנישואים, כך שדינה להיכלל באיזון המשאבים בשיעור השיתוף שקבע המומחה. עוד הבהירה השופטת כי, "עריכת האיזון ומימוש הזכות לאיזון משאבים צריכים להיעשות בתום לב ובהוגנות", כאשר "פעולה חד צדדית של אחד מבני הזוג המוציאה מבסיס האיזון זכות ולמצער פוגעת בהיקפה, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יחסי ממון".

בכך הבחינה השופטת בין מישור היחסים שבין האיש לבין שלטונות המס, שבו זכאי הראשון לתכנן את המיסוי על הכנסותיו באופן שנראה לו נכון; לבין מישור היחסים שבינו לבין גרושתו, שבו זכותו לבצע תכנון מס כפופה לחובות הגינות ותום לב, ומחייבת שלא לפגוע סתם ככה בחלקה של האשה בפנסיה.

קיראו עוד ב"משפט"

השופטת שבה והדגישה כי הפעולה של הבעל, שפוגעת בזכות שנוצרה לגרושתו במהלך תקופת הנישואים, אינה לגיטימית, ומחייבת את ההתערבות של בית המשפט לאור שיקולי תום לב והוגנות. היא קבעה כי בחירת הנתבע למסות את הפנסיה שלו כהכנסה שנייה, שתספוג את שיעור המס הגבוה יותר ותביא לפגיעה בחלק הנטו של גרושתו, היא פעולה חסרת תום לב ולא הוגנת, שאף מצדיקה לערוך איזון לא שוויוני לטובת האשה לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. לפיכך השופטת אימצה את מסקנת המומחה, וקבעה כי הפנסיה הצבאית תמוסה כהכנסה ראשונה.

פנסיית גישור היא מעין פנסיה תקציבית, והיא ניתנת למי שפרשו פרישה מוקדמת עד גיל הגעה לגיל הפרישה. היא משולמת על ידי המעסיק לשעבר. לאחר הגעה לגיל הפרישה המוקדמת, משולמת הפנסיה על ידי קרן הפנסיה שבה מבוטח הפורש. המטרה שלה היא גישור על פני התקופה, עד ההגעה לגיל הפרישה הרשמי. בארגונים שבהם מקובלת פרישה מוקדמת נהוגה פנסיית גישור, כמו גם במקרים בהם ארגונים דואגים לפרישה מרצון.

מי שהתגייס לצה"ל מ-2004 והלאה לא יכול להצטרף לפנסיה התקציבית, והוא במסלול של פנסיה צוברת. מודל השירות בצה"ל קובע כי קצינים פורשים בגיל 43 בממוצע, ואילו נגדים פורשים בגיל 53 בממוצע. מכיוון שאין לפורשים זכאות לקצבה חודשית מקרן הפנסיה, נקבע בחוק כי הם יהיו זכאים לפנסיית גישור מתוך תקציב צה"ל, שלא גורעת מהחיסכון בפנסיה הצוברת. ב-2015 נכתב הסכם עקרונות בין משרד האוצר (בזמן כהונתו של משה כחלון כשר בו) ומשרד הביטחון (בזמן שמשה יעלון היה השר בו), אך התקנות שהיו אמורות להיקבע, לא נקבעו.

היועץ המשפטי לממשלה קבע ב-2018 שעד שיותקנו התקנות בהסכם שגובש ב-2015, ישולמו לפורשי צה"ל, הזכאים לפנסיית גישור, לפי הסכם כחלון-יעלון ועל פיה, הממוצע של קצבאות הגישור החודשיות לא יהיה גבוה מ-12 אלף שקל, על פי נתוני 2015. אך בהיעדר תקנות, ממשיך משרד הביטחון לשלם קצבאות לזכאי פנסיית גישור על פי החישובים של אנשיו, שלא מוסכמים על אנשי משרד האוצר.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דפקו את כל הישראלים 01/05/2024 11:27
    הגב לתגובה זו
    בבתי הדין הרבנים "המקורים" ,בעידן לפני דיקטטורת בג"ץ בראשות השודד אהרון ברק היה לגברים הזדמנות הוגנת יחסית אבל כיום לאחר שבג"ץ בראשות האדמו"ר אהרון ברק סירסו את מערכת המשפט הרבנית אין לגברים דרך לצפות ליחס הוגן. הסיכוי היחידי שלנו הוא לרפורמה משפטית שבין השאר תתן עצמאות אמיתית לבתי הדין הרבניים כמו שהיה בקום המדינה
  • 5.
    שי 29/04/2024 17:25
    הגב לתגובה זו
    הצחקתם אותי,תגיד תודה שלא עברת לגור עם ההורים ועדיין יש לך משכורת.וגם תגיד תודה אם לא תפרו לך תיק אלימות במשפחה
  • 4.
    עוזר מרצון 28/04/2024 18:11
    הגב לתגובה זו
    ואתה מנסה לחנוק אותה כלכלית? אני לא יודע אם הפסיקה נכונה מסויית, אבל זו פסיקה עם שכל ישר
  • 3.
    נכה 28/04/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
    אם היא תתבע הגדלה בנטו בגלל הפטור ממס שלו כי הוא נהיה נכה . מה תגיד השופטת? נראה לי שהיא תגיד שהוא נהיה נכה בגלל האישה שאכלה לו את הראש שלושים שנה ולכן יש לה זכות בפטור בתור גורם מסייע
  • 2.
    יוסי שוהם- רו"ח 28/04/2024 11:59
    הגב לתגובה זו
    שופטת שאין לה מושג במיסוי . נקודות הזיכוי ובעיקר מדרגות המס הם זכות אישית של הגבר , זכות המתחדשת כל שנה . איזו עליבות .
  • 1.
    אריק 28/04/2024 10:36
    הגב לתגובה זו
    פורש צה"ל עובד מן הסתם בעבודה דומה עד זהה למה שעשה בשירות אבל מרוויח פעמיים על חשבוננו. זו הבעיה כאן!
  • וחשבתי שרק אני שמתי לב לזה (ל"ת)
    28/04/2024 14:40
    הגב לתגובה זו
  • פשוט התרגלנו לעושק (ל"ת)
    העורב 28/04/2024 16:39
  • והוא לא היחיד (ל"ת)
    28/04/2024 14:37
    הגב לתגובה זו
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.

עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים תפצה אדם שקיבל שלוש דרישות תשלום שגויות

תושב ירושלים שנקנס בעשרות אלפי שקלים לאחר שנתפס עם שעוני יוקרה בנתב"ג, שילם את הקנס המנהלי במלואו אך המשיך לקבל מכתבי דרישת תשלום - שלוש פעמים ברציפות, ואף שהוא יצר קשר כל פעם כדי לוודא שאין חוב. לדבריו, הדבר גרם לו לחשש תמידי מהרשויות ולעוגמת נפש משמעותית. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי יש לפצותו בסכום כולל של 900 שקל בגין הנזק הלא-ממוני שנגרם לו, והוסיף הוצאות משפט בסכום של 1,000 שקל

עוזי גרסטמן |

זה התחיל באירוע לא שגרתי בקיץ שעבר, כששניאור זלמן גליס נכנס לישראל דרך נתב"ג ובמטען שלו נמצאו שעוני יד בשווי שעולה בהרבה על הסכום הפטור מהצהרה. כפי שקורה במקרים כאלה, העניין הועבר לטיפול של אגף המכס והמע"מ, וב-28 ביוני 2023 קבע הממונה על התפיסות כי גליס יחויב בקנס מינהלי בסכום כולל של 27,429 שקל. לאחר דין ודברים עם הרשות, הופחת הקנס ל-25,215 שקל. גליס לא ערער על עצם החיוב, שילם את הקנס ואף קיבל אישור במייל שלפיו התשלום נקלט. אלא שמכאן התחילה מסכת מתישה ומתסכלת מבחינתו - קבלת דרישות תשלום חוזרות ונשנות, עלאף שהתשלום כבר בוצע.

הפרשה לא התנהלה בצורה חלקה כבר משלב התשלום עצמו. גליס שילם את סכום הקנס באמצעות העברה בנקאית בינלאומית (SWIFT) ב-5 באוקטובר 2023, אך זמן קצר לאחר מכן קיבל הודעה מרשות המסים שלפיה ההעברה בוטלה. הוא נדרש לשלוח מחדש את האסמכתא, ורק ב-26 באוקטובר הוא קיבל אישור סופי במייל לפיו שהקנס שולם. בכתב ההגנה העלתה הרשות את האפשרות שהתקלה הראשונית גרמה לשיבושים המאוחרים יותר. מנגד, גליס טען כי לא בוצע שום ביטול בפועל, וכי האישור שהעביר נותר אותו מסמך לכל אורך הדרך.

אלא שגם לאחר שהנושא נסגר לשביעות רצונה של הרשות, גליס קיבל שלוש דרישות תשלום נוספות. הראשונה נשלחה ב-17 בינואר 2024 וכללה דרישה לשלם לא פחות מ-37,623 שקל - הסכום המקורי בתוספת פיגורים. גליס פנה מיד לרשות במייל ושאל: "קיבלתי מכם מכתב בדואר כאילו אני לא שילמתי את הקנס?". למחרת הוא קיבל תשובה כי מדובר בתקלה מערכתית, ואף הופנה לסעיף במכתב שבו נאמר במפורש: "אם שילמת הקנס, ראה הודעה זו כמבוטלת". גליס הודה על ההבהרה.

אחרי המכתב השלישי - הוא פנה לתביעות קטנות

ואולם בכך לא תמה הסאגה. מכתב שני הודפס ב-4 בפברואר 2024 ובו שוב נדרשה ממנו יתרת הקנס כאילו היא לא שולמה כבר, ובתוספת של אותה תוספת פיגורים. גם הפעם פנה גליס במייל וביקש הבהרה, ואף התלונן על חוסר הסנכרון במערכות - ואיים בהגשת תביעה. הרשות השיבה למחרת כי, "אני מטפלת מול הנהלת לביטול. כמו כן ראה סעיף 4 למכתב", אך למרות ההבטחות קיבל גליס גם מכתב שלישי - הפעם ב-2 במרץ - שבו צוין סכום שונה: 13,869 שקל בלבד, לאחר שהריבית שנוספה במכתבים הקודמים נהפכה לקרן ועליה חושבה ריבית נוספת. לאחר המכתב השלישי, החליט גליס לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות.

בתביעתו טען גליס כי עצם קבלת מכתבי הדרישה החוזרים גרמה לו נזקים נפשיים של ממש. "חוסר ודאות, חוסר מנוחה, טרחה מיותרת, והשפעה מתמשכת על איכות החיים ושלוותו של התובע", כתב בכתב התביעה. הוא אף ציין כי עד היום לא קיבל קבלה פורמלית על התשלום, אלא רק הודעת מייל - דבר שהגביר את תחושת חוסר הביטחון. לדבריו, הוא חשש כי ייעצר אם ינסה להיכנס שוב לישראל. עוד טען לרשלנות מנהלית, להפרת חובת ההגינות של רשות ציבורית ולעוולת רשלנות לפי פקודת הנזיקין.