באופן סופי, בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק הכריע כי הפרקליטים לא וכלו להשתתף בהפגנות כנגד הממשלה. השופטים מינץ, כבוב וכנפי שטייניץ דחו את עתירתו של עו"ד שאול כהן ומשמר הדמוקרטיה הישראלית  על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי עובדי הפרקליטות לא יוכלו להשתתף בהפגנות כנגד הממשלה על קידום החקיקה במסגרת הרפורמה המשפטית.

עו"ד כהן מועסק כפרקליט בפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) מזה 28 שנים ומייצג את המדינה בערכאות השונות. על רקע הפגנות המחאה המתקיימות ברחבי הארץ נגד תכנית הממשלה לשינויים במערכת המשפט הוא פנה לסמנכ"לית למינהל במשרד המשפטים, בבקשה לקבל אישור להשתתפותו בהפגנות. לאחר תשובתה כי הלשכה המשפטית בנציבות שירות המדינה, לא אישרה את בקשתו – , בהתאם להוראות תקנון שירות המדינה, התקשי"ר, האוסרת על השתתפות כלל עובדי השירות המשפטי בהפגנות בעלות אופי מדיני. הוא הגיש עתירה לבית הדין האזורי לעבודה שדחה את בקשתו.

בפסק הדין נקבע כי החלטת המשיבות שלא לאפשר לעותר להשתתף בהפגנות, המהווה החלטה מנהלית, אינה "לוקה בפגם של חוסר סבירות" המצדיק התערבות בה. נקודת המוצא לדיון הייתה הוראת סעיף 1 לחוק שירות המדינה והוראות התקשי"ר, האוסרות על עובדי השירות המשפטי, ובכללם העותר, להשתתף בהפגנות "בעלות אופי מדיני".

בית הדין האזורי נדרש לפרשנות ביטוי זה וקבע כי ההפגנות נגד תכנית הממשלה הן הפגנות בעלות אופי מדיני, שכן העניינים אותם מבקשות ההפגנות לקדם, או חלקם, מצויים במחלוקת פוליטית. כן נקבע כי השתתפות העותר בהפגנות אלה תפגע באמון הציבור בשירות הציבורי, ובפרקליטות בפרט, וזאת בניגוד לתכלית החקיקה שעניינה בשמירה על מעמדו הניטרלי של השירות הציבורי.

• קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
• ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחר מכן הגישו העותרים ערעור לבית הדין הארצי לעבודה וטענו כי בית הדין שגה בפרשנותו המרחיבה להפגנות האסורות בעלות אופי מדיני  וטענו כי ההפגנות נגד תכנית הממשלה אינן באות בגדריו של ביטוי זה.

 בית הדין הארצי דחה גם הוא  את ערעורם וקבע, בשונה מעמדת בית הדין האזורי, כי אין לבחון את החלטת המדינה שלא לאפשר לעותר להשתתף בהפגנות כהחלטה מנהלית, הנבחנת בכלים של המשפט המנהלי, אלא כהחלטה של המדינה בכובעה כמעסיקה. "בית הדין הארצי עמד על מעמדה הרם ועל חשיבותה של הזכות לחופש הביטוי, וכן על זכות ההפגנה כנגזרת של זכות זו, אך ציין כי זו עשויה ליסוג מפני זכויות, ערכים ואינטרסים חשובים אחרים, לרבות במישור יחסי העבודה.

בית הדין הארצי, קבע כי תכליתן של הוראות הדין הרלוונטיות לענייננו היא "להבטיח מראית עין של שירות ציבורי א-פוליטי, נטול פניות, הוגן ושוויוני" ולשמור על ממלכתיות השירות הציבורי כשירות ניטרלי ואובייקטיבי הפועל לטובת כלל האזרחים".

• האם הסכם ממון הוא גם הצוואה?
• האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

בנוסף נקבע בבית הדין כי השתתפותו של העותר בהפגנות אלה, כפרקליט המזוהה עם הפרקליטות, עלולה לפגוע בוודאות קרובה במראית העין הניטרלית של השירות המשפטי ובכך באמון הציבור בשירות הציבורי.

העותרים עתרו לבית המשפט העליון וטענו כי מדובר בסוגיה בעלת השלכות רוחב מרחיקות לכת על ציבור המשפטנים בשירות המדינה, ובשאלה משפטית המצויה בתחום מומחיותו של בית משפט זה.

השופטים מינץ, כבוב וכנפי שטייניץ הכריעו כי דינה של העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות.

השופטים ציינו כי "אין צריך לומר כי אין בפסיקתנו זו, כמו גם בפסיקתם של בתי הדין לעבודה, כדי להמעיט כמלוא הנימה מחשיבותו של חופש הביטוי, על נגזרותיו, בחברה דמוקרטית. בית הדין הארצי ייחס לכך משקל, אך איזן את הדברים מול ערכים חשובים אחרים של אמון הציבור בשירות הציבורי ושמירה על האובייקטיביות של עובדי השירות המשפטי הציבורי".

השופטים ציינו כי "הלכה היא עמנו כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי הדין לעבודה, וכי התערבות בהחלטות ערכאות אלה שמורה למקרים חריגים, בהם נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטות ושיקולי צדק מחייבים התערבות בנסיבות העניין.

"אמות המידה המחמירות החלות בכל המתייחס להתערבות בפסקי דין של בתי הדין לעבודה אינן מתקיימות בענייננו. טענות העותרים, כפי שנפרשו בעתירתם, הן טענות הנושאות אופי ערעורי הנסובות על פרשנות חוק הסיוג והוראות התקשי"ר. בית הדין הארצי נתן דעתו בהרחבה לטענות אלה, לרבות בהיבטים של הזכות לחופש הביטוי וחופש ההפגנה, ובפסק דין מפורט ומנומק יצק פרשנות להוראות הדין בזיקה לתכליתן וליחסי העבודה שבין הצדדים, בעניינם יש לבית הדין מומחיות מיוחדת כאמור. העותרים לא הצביעו על טעות משפטית מהותית שנפלה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה או על שיקולי צדק המחייבים התערבותו של בית משפט זה".