
"הרב והמרוקאית": 18 חודשי מאסר למיסטיקנית שהסתירה מיליונים בחשבונות חברים
בית המשפט המחוזי מרכז גזר עונש חמור על קוראת בקפה שהעלימה הכנסות של מעל 2 מיליון שקל במשך 7 שנים - והמשיכה לטעון בבית המשפט על העברות כספים לדמויות שלא קיימות
"חלק מהכספים הועברו למיני דמויות עלומות כמו 'הרב' ו'המרוקאית'" - כך ניסתה שמחה אברזל, קוראת בקפה ובקלפים, להסביר לבית המשפט המחוזי מרכז לאן נעלמו מיליוני השקלים שגבתה מלקוחותיה. אלא שהשופטת דנה מרשק מרום לא קנתה את הסיפור המפותל, וראתה בטענות אלו "ניסיון נוסף להטעיה" במסגרת מסכת הונאה שנמשכה שבע שנים.
גזר הדין החריף שניתן השבוע חושף פרשה של הונאת מס בהיקף משמעותי: אברזל, שעסקה במתן שירותי מיסטיקה, קריאה בקפה ובקלפים ומכירת קמעות, הצליחה להעלים מרשויות המס הכנסות של 2,018,396 שקל בין השנים 2009-2016. הכספים הופקדו בארבעה חשבונות בנק שלא היו על שמה - שניים על שם חברתה הקרובה אורנה בן-יהודה, ושניים נוספים על שם ידידה אהרן ליס.
שיטת ההונאה: שיקים פתוחים ומצג שווא
מה שהפך את המקרה לחמור במיוחד היה התחכום והשיטתיות בביצוע העבירות. "הנאשמת הורתה ללקוחותיה להותיר שיקים פתוחים, מבלי שנרשם מוטב, ולאחר מכן מילאה אותם בעצמה, בהתאם לחשבונות הבנק של מקורביה בהם השתמשה", פירט התובע אפיק דוד בטיעוניו.
אברזל לא הסתפקה בכך - היא גם "הציגה מצג שווא ללקוחותיה לפיו הכספים עוברים לנותני הקמעות, ומטרתה הייתה לוודא שהעבירות אינן ניתנות לגילוי". התביעה הדגישה כי אופן קבלת התשלומים מוביל למסקנה אחת בלבד: מטרת הנאשמת הייתה לרמות את שלטונות המס.
- בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לחשבונות הבנק של בן-יהודה לבדם הופקד סכום של 1,924,096 שקל, בעוד שלחשבונות של ליס הופקדו 94,300 שקל נוספים. במקביל, אברזל לא דיווחה לפקיד השומה על תחילת עיסוקה, לא ניהלה פנקסים ורשומות, ולא הגישה דוחות תקופתיים למנהל מע"מ.
"מה שהתובע אמר זה לא נכון"
בדבריה האחרונים לבית המשפט, ניסתה אברזל נואשות להכחיש: "מה שהתובע אמר זה לא נכון, יש חשבונית על כל דבר. יש לי הורים, ילדות, לכל אחד יש תחליף בחיים, ההורים שלי אפילו לא יודעים שאני במשפטים האלה". היא הוסיפה: "מעולם לא לקחתי שקל ממה שהם טוענים. אין לי איך להצדיק את זה".
אך השופטת מרשק מרום לא השתכנעה כלל. בגזר דין נוקב היא קבעה: "אין מדובר במעשה רגעי ויחיד, אלא בהתנהלות ממושכת, שחזרה על עצמה בשיטתיות ובתחכום, על מנת להסתיר סכומי כסף גדולים שהיוו הכנסה מלקוחות שהגיעו אליה בשעת משבר".
- רשות המסים תפצה אדם שקיבל שלוש דרישות תשלום שגויות
- רופא שיניים ישלם 150 אלף שקל פיצויים למטופלת
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
השופטת הוסיפה: "בבית-המשפט המשיכה אברזל בדפוס זה וטענה שחלק מהכספים הועברו למיני דמויות עלומות כמו 'הרב' ו'המרוקאית'".
הפסיקה: "גנב מן העולם התחתון וגרוע ממנו"
בגזר הדין צוטטה פסיקה תקדימית המדגישה את החומרה שבה רואים בתי המשפט עבירות מס: "גונבי קופת הציבור באי תשלום המס, גם אם מחופשים הם לאנשים נורמטיביים, משיפשטו בגדיהם יתגלה גנב ככל גנב מן העולם התחתון וגרוע ממנו, כי בין הבריות מהלכים הם כמי שהם שומרי חוק ככל האדם מן היישוב".
השופטת ציינה כי "העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש".
סך המס שהושמט הגיע ל-334,724 שקל מס ערך מוסף בלבד, בנוסף למס ההכנסה שלא שולם. "בנוסף, הנאשמת לא ניהלה ספרי חשבונות, לא הוציאה חשבוניות ולא הגישה דיווחים למס הכנסה", ציינה התביעה. "עבירות המס בוצעו בשיטתיות, תוך תכנון, במשך תקופה ארוכה".
ניסיונות ההגנה: "אבא שלי, מה שצריך לתת אני אתן"
עורך הדין אייל בסרגליק ניסה לצייר תמונה שונה לחלוטין. לטענתו, "ברקע רצון הנאשמת לסייע להוריה אשר קרסו כלכלית בשל 'עוקץ' על-ידי אחר. הנאשמת הודתה שהשתמשה בחשבונות בנק של אחרים, שכן רצתה לקיים את משפחתה מבחינה כלכלית ולפדות את דירתה".
ההגנה הציגה עדים רבים שהעידו על אופייה הטוב של אברזל, על העזרה שהעניקה לאחרים ולחיות מחמד, ועל פעילותה למען חיילים לאחר אירועי 7 באוקטובר. "יש כל כך הרבה אנשים שצריכים אותי", טענה אברזל בדבריה לבית המשפט. "נתתי לבחורה את הדירה שלי כדי שהיא לא תהיה ברחוב. יש אנשים שצריכים אותי והכי חשוב זה אבא שלי. מה שצריך לתת אני אתן".
הסנגור גם ניסה לטעון למצב רפואי קשה, כולל חשש מגידול סרטני, מיגרנות וכאבי צוואר בשל בלטים בדיסק. אך השופטת דחתה את הטענות: "מהמסמכים הרפואיים שהוגשו בוודאי לא עולה מצב רפואי חריג המצדיק סטייה ממתחם העונש". היא הוסיפה כי "הנחת היסוד היא, כי גורמי הרפואה בשב"ס ערוכים לטפל במצבים רפואיים שונים".
"לא ביטאה מילה של חרטה"
השופטת הדגישה נקודה קריטית: "הנאשמת לא שיתפה פעולה באופן אמיתי עם חוקריה, לא אמרה אמת בבית-המשפט, לא הסירה את מחדליה, ולא הביעה חרטה על מעשיה". היא הוסיפה: "בדבריה האחרונים לבית-המשפט לא ביטאה מילה של חרטה אלא של חוסר תובנה והכחשה למצבה".
עוד ציינה השופטת כי "הנאשמת לא פעלה עד היום להסרת המחדל, כנתון המחייב לשקול באופן ממשי את הצורך להרתעה".
גזר הדין: מסר ברור לעברייני מס
בית המשפט גזר על אברזל: 18 חודשי מאסר בפועל; 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים; קנס של 100,000 שקל או 4 חודשי מאסר תמורתו.
השופטת הבהירה: "על-פי ההלכה הפסוקה, בענישה על עבירות מס יש ליתן משקל רב לשיקולי הרתעה ומשקל מופחת לנסיבות האישיות. זאת, בכדי ליידע עבריינים פוטנציאליים כי 'הסיכון גובר על הסיכוי' בפרט לנוכח הקלות בביצוע העבירות והקושי הרב בחשיפתן".
היא הוסיפה: "המגמה המסתמנת בפסיקתו של בית משפט זה היא בכיוון של החמרה והכבדת היד על אותם עבריינים, אשר שולחים את ידם בקופה הציבורית ופוגעים קשות בעקרון השוויון בנשיאה בנטל המס".
אברזל תתייצב לריצוי עונשה בבית סוהר נווה תרצה ב-20 באוקטובר 2025. זכות הערעור לבית המשפט העליון עומדת לה למשך 45 ימים.
המקרה של אברזל נועד לשדר מסר חזק: גם מי שנראים כ"אנשים נורמטיביים" ומנסים להציג עצמם כמי שעוזרים לאחרים, לא יזכו להקלה כאשר הם שולחים יד בקופה הציבורית ומשתמשים בתחבולות מתוחכמות להעלמת הכנסות.
- 4.שיטת הלמען יראו וייראו לשחורים עי שופטי האוסטיודן מקום המדינה .. (ל"ת)איציק 14/09/2025 14:13הגב לתגובה זו
- 3.בארהב היתה חוטפת לפחות 10 שנים בפנים !!! (ל"ת)יצאה בזול 14/09/2025 13:51הגב לתגובה זו
- 2.מי העורך דין 14/09/2025 13:37הגב לתגובה זווסרקליך העורך דין השמנמןלא מפתיע בכלל.מפה שימחה המרוקאית ישר לפריימריז של המפלגה המרוקאית ביותר בעולם
- 1.האצולה 14/09/2025 13:30הגב לתגובה זושיחקו אותה פעם נוספת

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.