זה התחיל באירוע לא שגרתי בקיץ שעבר, כששניאור זלמן גליס נכנס לישראל דרך נתב"ג ובמטען שלו נמצאו שעוני יד בשווי שעולה בהרבה על הסכום הפטור מהצהרה. כפי שקורה במקרים כאלה, העניין הועבר לטיפול של אגף המכס והמע"מ, וב-28 ביוני 2023 קבע הממונה על התפיסות כי גליס יחויב בקנס מינהלי בסכום כולל של 27,429 שקל. לאחר דין ודברים עם הרשות, הופחת הקנס ל-25,215 שקל. גליס לא ערער על עצם החיוב, שילם את הקנס ואף קיבל אישור במייל שלפיו התשלום נקלט. אלא שמכאן התחילה מסכת מתישה ומתסכלת מבחינתו - קבלת דרישות תשלום חוזרות ונשנות, עלאף שהתשלום כבר בוצע.

הפרשה לא התנהלה בצורה חלקה כבר משלב התשלום עצמו. גליס שילם את סכום הקנס באמצעות העברה בנקאית בינלאומית (SWIFT) ב-5 באוקטובר 2023, אך זמן קצר לאחר מכן קיבל הודעה מרשות המסים שלפיה ההעברה בוטלה. הוא נדרש לשלוח מחדש את האסמכתא, ורק ב-26 באוקטובר הוא קיבל אישור סופי במייל לפיו שהקנס שולם. בכתב ההגנה העלתה הרשות את האפשרות שהתקלה הראשונית גרמה לשיבושים המאוחרים יותר. מנגד, גליס טען כי לא בוצע שום ביטול בפועל, וכי האישור שהעביר נותר אותו מסמך לכל אורך הדרך.

אלא שגם לאחר שהנושא נסגר לשביעות רצונה של הרשות, גליס קיבל שלוש דרישות תשלום נוספות. הראשונה נשלחה ב-17 בינואר 2024 וכללה דרישה לשלם לא פחות מ-37,623 שקל - הסכום המקורי בתוספת פיגורים. גליס פנה מיד לרשות במייל ושאל: "קיבלתי מכם מכתב בדואר כאילו אני לא שילמתי את הקנס?". למחרת הוא קיבל תשובה כי מדובר בתקלה מערכתית, ואף הופנה לסעיף במכתב שבו נאמר במפורש: "אם שילמת הקנס, ראה הודעה זו כמבוטלת". גליס הודה על ההבהרה.

אחרי המכתב השלישי - הוא פנה לתביעות קטנות

ואולם בכך לא תמה הסאגה. מכתב שני הודפס ב-4 בפברואר 2024 ובו שוב נדרשה ממנו יתרת הקנס כאילו היא לא שולמה כבר, ובתוספת של אותה תוספת פיגורים. גם הפעם פנה גליס במייל וביקש הבהרה, ואף התלונן על חוסר הסנכרון במערכות - ואיים בהגשת תביעה. הרשות השיבה למחרת כי, "אני מטפלת מול הנהלת לביטול. כמו כן ראה סעיף 4 למכתב", אך למרות ההבטחות קיבל גליס גם מכתב שלישי - הפעם ב-2 במרץ - שבו צוין סכום שונה: 13,869 שקל בלבד, לאחר שהריבית שנוספה במכתבים הקודמים נהפכה לקרן ועליה חושבה ריבית נוספת. לאחר המכתב השלישי, החליט גליס לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות.

• יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
• חשד נגד בכירים להונאת משקיעים בעשרות מיליונים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתביעתו טען גליס כי עצם קבלת מכתבי הדרישה החוזרים גרמה לו נזקים נפשיים של ממש. "חוסר ודאות, חוסר מנוחה, טרחה מיותרת, והשפעה מתמשכת על איכות החיים ושלוותו של התובע", כתב בכתב התביעה. הוא אף ציין כי עד היום לא קיבל קבלה פורמלית על התשלום, אלא רק הודעת מייל - דבר שהגביר את תחושת חוסר הביטחון. לדבריו, הוא חשש כי ייעצר אם ינסה להיכנס שוב לישראל. עוד טען לרשלנות מנהלית, להפרת חובת ההגינות של רשות ציבורית ולעוולת רשלנות לפי פקודת הנזיקין.

רשות המסים מצדה, ביקשה לדחות את התביעה על הסף וטענה כי מדובר בהודעות טכניות שנשלחו בשוגג, שבכל אחת מהן צוין במפורש כי אם הקנס שולם ההודעה מבוטלת. הרשות הדגישה כי לא ננקטו נגד גליס שום צעדי גבייה, וכי פניותיו זכו למענה מהיר ומרגיע. לטענתה, האזהרות שהופיעו במכתבים הן חלק מנוסח סטנדרטי של דרישות תשלום ואינן בגדר איום.

בית המשפט בחן את הסוגיה לאור דיני הנזיקין, ולאחר סקירה עקרונית קבע כי אף שאין להטיל אחריות מוחלטת על המדינה בגין טעויות מערכתיות המתרחשות בתום לב, אין להעניק לה חסינות מוחלטת. השופט אריאל ארליך ציין בהכרעתו כי, "דין המדינה, לעניין אחריות בנזיקים, כדין כל גוף מואגד... אחראית היא על רשלנות שבמעשה". הוא הדגיש כי החובה המושגית של הרשויות היא שלא לשלוח הודעות גביית שווא, שכן מדובר בחריגה מסמכות העלולה לפגוע באזרחים שלא כדין. החובה הקונקרטית, הוסיף, מתחילה מרגע שהטעות מתבררת ומובאת לידיעת הרשות - ומאותו הרגע עליה לפעול כדי לוודא שהטעות לא תחזור.

• כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
• יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

על רשות שלטונית מוטלת חובה מוגברת

בהכרעתו הדגיש בית המשפט כי לא כל טעות מצריכה פיצוי, בייחוד אם מדובר באירוע חד-פעמי שאינו גורם נזק של ממש. עם זאת, במקרה של גליס נקבע כי מדובר ברצף טעויות חוזרות, גם לאחר שהרשות הוזהרה ונדרשה לטפל בנושא. "מרגע זה מוטל עליה לפעול כדי שהדבר לא ישנה וישלש", קבע השופט בפסק הדין שפורסם, ואף הוסיף כי כרשות שלטונית מוטלת עליה "חובה מוגברת".

השופט אף התייחס לחומרת הנזק. "הודעת קנס של רשות המסים בגובה עשרות אלפי שקלים נסבלת פחות, ופגיעתה רעה יותר", הוא כתב בהחלטתו. לדבריו, עצם קבלת מכתבי הדרישה שוב ושוב, ממוסד שלטוני שמוסמך להטיל קנסות בסכומים גבוהים, עלולה ליצור תחושת חוסר אונים אצל האזרח. העובדה שבפעם השלישית צוין סכום שונה חיזקה עוד יותר את תחושת חוסר הוודאות. לכך הצטרפה העובדה שגליס מעולם לא קיבל קבלה רשמית המאשרת את התשלום.

בסופו של דבר קבע השופט כי יש לפצות את גליס בסכום כולל של 300 שקל עבור כל אחת משלוש ההודעות השגויות, ובסך הכול 900 שקל. בנוסף, הוא חייב את רשות המסים לשלם הוצאות משפט בסכום כולל של 1,000 שקל. "בערב ילין בכי ולבוקר רינה", ציטט השופט מפסוקי תהילים, כשהוא מציין כי אמנם תשובות הרשות עשויות היו להרגיע במידה מסוימת, אך הישנות המכתבים פגעה באמון הציבורי ובשלוותו של התובע.

למה בכלל צריך לשלם קנס כשמכניסים שעונים יקרים לישראל?

כשמכניסים לישראל טובין שערכם גבוה מסכום הפטור ממכס, חייבים להצהיר עליהם ולשלם מסים. במקרה הזה, גליס לא הצהיר על השעונים ולכן הוטל עליו קנס מנהלי גבוה.

אם הוא שילם את הקנס, איך קרה שהוא קיבל עוד ועוד דרישות תשלום?

לפי מה שהוסבר בבית המשפט, ככל הנראה היתה תקלה במערכת של רשות המסים, שלא עודכנה שהתשלום התקבל. לכן המערכת המשיכה לשלוח מכתבי דרישה אוטומטיים, אף שהתשלום כבר הוסדר.

אבל במכתבים היה כתוב שאם הקנס שולם אפשר להתעלם מהם, אז למה בכלל לתבוע?

גליס טען שזה לא מספיק. עצם קבלת המכתבים גרמה לו לחץ ועוגמת נפש, בייחוד כשזה קרה שלוש פעמים ובסכומים גבוהים. הוא חשש שיהיו לו בעיות בכניסה לישראל בעתיד.

למה בית המשפט לא קבע פיצוי גבוה יותר?

בית המשפט קבע שהנזק שנגרם אמנם ממשי, אבל לא הגיע לרמה שמצדיקה פיצוי גדול מאוד. לכן נקבע סכום מתון - 300 שקל לכל מכתב. המטרה היא בעיקר להכיר בכך שנגרם נזק, ולא להעניש את הרשות.

האם רשות המסים ניסתה לגבות ממנו כסף בפועל?

לא. בית המשפט הדגיש שלא ננקטו נגדו צעדי גבייה ולא נשלחו מעקלים. כל מה שקרה זה שנשלחו המכתבים עצמם.

מה המשמעות של פסק הדין הזה לאזרחים אחרים?

פסק הדין מבהיר שגם כשמדובר ב"טעות טכנית" של רשות ציבורית, יש גבול. אם אזרח מקבל שוב ושוב הודעות שגויות, המדינה יכולה להיחשב רשלנית ולהיות מחויבת בתשלום פיצוי, בייחוד כשמדובר בסכומים גבוהים ובתחושת איום ממשית.

האם פסק הדין אומר שכל טעות קטנה מצד הרשות שווה פיצוי?

לא. השופט הסביר שרוב הטעויות קטנות מדי כדי להצדיק תביעה, ורק במקרים חמורים יותר, כמו כאן, עם שלוש הודעות חוזרות והסכומים הגבוהים - יש מקום לפסוק פיצוי.