גירושים
צילום: Pixabay

הזוג חי באלפיון העליון - המזונות רק 6,000 שקל

הזוג התחתן לפני כ-15 שנה, ובמהלך נישואיהם נולד להם בן, שכיום הוא בן 10. הם חיו ברמת חיים גבוהה, נהנו מבית מפואר, כלי רכב יוקרתיים ונכסים נוספים. האשה היתה מעורבת בעסקיו של הבעל, אך לא החזיקה בתפקיד רשמי או בשכר קבוע - וזה כנראה השפיע על קביעת גובה המזונות שלה ושל הילד המשותף

עוזי גרסטמן |

במקרה מעניין שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בני זוג מהאלפיון העליון, שנישואיהם עלו על שרטון, מצאו עצמם במחלוקת כלכלית מורכבת. הבעל, דמות מוכרת בעולם העסקים, והאשה, שהיתה שותפה מלאה להצלחותיו, נאלצו להתמודד עם שאלות נוקבות בנוגע לחלוקת המשאבים והמזונות.


הזוג התחתן לפני כ-15 שנה, ובמהלך נישואיהם נולד להם בן, שכיום הוא בן 10. הם חיו ברמת חיים גבוהה, נהנו מבית מפואר, כלי רכב יוקרתיים ונכסים נוספים. האשה היתה מעורבת בעסקיו של הבעל, אך לא החזיקה בתפקיד רשמי או בשכר קבוע. עם הזמן, היחסים בין בני הזוג הידרדרו, והם החלו לנהל חיים נפרדים תחת קורת גג אחת. הבעל המשיך לנהל את עסקיו, בעוד שהאשה התמקדה בגידול הבן ובניהול הבית. המצב הכלכלי המשותף נהפך למורכב, והאשה טענה כי אינה מקבלת תמיכה כספית מספקת מהבעל.


האשה פנתה לבית המשפט בבקשה למזונות עבורה ועבור בנם הקטין. היא טענה כי למרות רמת החיים הגבוהה שהיתה להם, היא נותרה ללא הכנסה מספקת לאחר הפרידה הכלכלית. הבעל, מצדו, טען כי סיפק לאשה ולבן את כל צורכיהם, וכי האשה מחזיקה בנכסים ובחסכונות משלה.


האשה טענה שהיתה שותפה מלאה להצלחה הכלכלית


האשה טענה כי במהלך הנישואים היא היתה שותפה מלאה להצלחתו הכלכלית של הבעל, אף שלא קיבלה שכר ישיר על כך. היא הדגישה את תרומתה לניהול הבית ולגידול הבן, שאפשרו לבעל להתמקד בעסקיו ולהצליח בהם. כעת, לאחר הפרידה הכלכלית, היא נותרה ללא הכנסה מספקת ולא יכולה לשמור על רמת החיים שלה הורגלה.


מנגד, הבעל טען, כאמור, כי הוא ממשיך לספק את כל צורכיהם של האשה והבן, וכי האשה מחזיקה בנכסים ובחסכונות משלה. הוא הדגיש כי האשה לא עבדה במהלך שנות נישואיהם ולא תרמה ישירות להכנסות המשפחה. לדבריו, סכום המזונות המבוקש על ידה אינו מוצדק ואינו משקף את הצרכים הממשיים שלה ושל הבן.


בית המשפט נדרש לאזן בין טיעוני הצדדים ולהגיע להחלטה צודקת והוגנת. השופט התחשב בכמה שיקולים מרכזיים:

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

רמת החיים במהלך הנישואים – השופט בחן את רמת החיים הגבוהה שלה הורגלה המשפחה במהלך הנישואים, כולל הבית המפואר, כלי הרכב היוקרתיים והנכסים הנוספים. הוא ציין כי יש לשאוף לשמור על רמת חיים דומה עבור האשה והבן לאחר הפרידה.

תרומת האשה להצלחת הבעל – השופט הכיר בתרומתה המשמעותית של האשה להצלחתו הכלכלית של הבעל, אף שלא קיבלה שכר ישיר על כך. הוא הדגיש את החשיבות של הכרה בתרומה הלא-ישירה של בן זוג להצלחת המשפחה.

קיראו עוד ב"משפט"

היכולת הכלכלית של הבעל – השופט בחן את יכולתו הכלכלית של הבעל, כולל הכנסותיו, נכסיו והוצאותיו. הוא הגיע למסקנה שהבעל מסוגל לספק מזונות בסכום המבוקש, מבלי לפגוע ברמת חייו.

הצרכים הממשיים של האשה והבן – השופט בחן את הצרכים הממשיים של האשה והבן, כולל הוצאות מחיה, חינוך, בריאות ופנאי. הוא הגיע למסקנה שסכום המזונות המבוקש משקף את הצרכים האלה.


לאחר כלל בחינת הראיות והעדויות, קבעה השופטת עפרה גיא כי הבעל ישלם לאשה מזונות בסכום כולל 6,000 שקל בחודש, הכוללים את מזונות הבן הקטין - כולל עבור התקופה שמרגע הגשת התביעה. כמו כן, הבעל גם יישא בכל הוצאות החינוך והוצאות רפואיות מיוחדות של הילד, שלא מכוסות על ידי הביטוח הרפואי. בית המשפט התבסס על העיקרון שהאשה זכאית לשמור על רמת החיים שלה הורגלה במהלך הנישואים, בייחוד לאור מעורבותה בעסקי הבעל. השופטת אף ציינה בהכרעת הדין שלה כי, "החובה לדאוג לצורכי הקטין מוטלת על שני ההורים, בהתאם ליכולתם הכלכלית". במקרה הזה, הבעל הוא בעל היכולת הכלכלית העיקרית, ולכן הוא חויב במזונות.


בית המשפט התחשב ביכולת כלכלית של הבעל


ההחלטה לחייב את הבעל במזונות בסכום כולל של 6,000 שקל בחודש מעוררת תהיות, בייחוד לאור רמת החיים הגבוהה של בני הזוג בעבר. סכום זה נראה נמוך ביחס להוצאות הצפויות לשמירה על אותה רמת חיים. עם זאת, יש לזכור כי בית המשפט מתחשב ביכולתו הכלכלית של החייב ובצרכים הממשיים של הזכאים למזונות. ייתכן כי בית המשפט העריך שהסכום הזה מספיק לצורכי האשה והבן, בהתחשב בנכסים ובחסכונות שברשותם.


ההחלטה הנ"ל מדגישה את החשיבות שבבחינת היכולות הכלכליות של שני בני הזוג בעת קביעת מזונות. גם במקרים של בני זוג מהאלפיון העליון, בית המשפט בוחן את הצרכים הממשיים של הצדדים ואת היכולת הכלכלית של כל אחד מהם. כמו כן, ההחלטה מראה כי מעורבות האשה בעסקי הבעל, גם אם לא היתה רשמית, נלקחת בחשבון בעת קביעת המזונות. בית המשפט הכיר בתרומתה של האשה להצלחת העסק המשפחתי, גם אם לא קיבלה שכר ישיר על כך.


האם חובת המזונות חלה גם כאשר בני הזוג עדיין מתגוררים יחד?

כן. בית המשפט הכיר בכך שבני הזוג מתנהלים כלכלית בנפרד, ולכן אף שהם חולקים את אותו בית, הבעל מחויב לשלם מזונות כדי לוודא שהאשה והבן מקבלים תמיכה כספית שוטפת.


האם פסק הדין ישפיע על חלוקת הרכוש בעתיד?

לא בהכרח. מזונות אשה וילדים לא קשורים ישירות לחלוקת הרכוש, שהיא נושא נפרד הנדון במסגרת הליכי גירושים. עם זאת, אם בעתיד תוכח לאשה בעלות על נכסים משמעותיים, ייתכן כי סכום המזונות ייבחן מחדש.


האם יש משמעות לכך שהאישה היתה מעורבת בעסקי הבעל?

כן. בית המשפט הכיר בתרומתה הכלכלית הלא-ישירה של האשה בכך שניהלה את הבית וגידלה את הילד - מה שאפשר לבעל להתמקד בעסקיו ולהצליח. עם זאת, העובדה שהיא לא קיבלה שכר פורמלי מהעסק כנראה השפיעה על קביעת הסכום הנמוך יחסית של המזונות.


במקרה אחר, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בנובמבר האחרון בתביעה שהגיש אב לשני ילדים שניסה להפחית את תשלום המזונות שהוטל עליו בהסכם גירושים. האיש טען כי מצבו הכלכלי הידרדר באופן חמור. אחת הנקודות הבולטות בפסק הדין היא החשיפה שבת זוגו הנוכחית של האיש, שאותה הוא תיאר כמי שאינה עובדת, היא למעשה מפיקה בכירה בתחום הטלוויזיה. התביעה הוגשה על ידי האיש, גרוש ואב לשני ילדים בגילאי 13 ו-8.5, שטען כי הוא לא מסוגל עוד להמשיך לשלם את דמי המזונות בסכום של 8,500 שקל בחודש, כפי שנקבע בהסכם הגירושים ב-2018. ההסכם, שאושר בבית הדין הרבני, כלל גם ויתורים מצד האם על נכסים ורכוש. לטענתו, קריסת החברה שבבעלותו, לצד חובות כבדים, אילצו אותו לעבור לגור עם משפחתו בבית חמותו בדירה קטנה. הוא הוסיף כי נישא מחדש וכי בת זוגו אינה עובדת - מה שמחמיר את מצבו הכלכלי. חקירת בית המשפט, שכללה דו"חות של חוקר פרטי ועדויות מפורטות, גילתה סיפור שונה לחלוטין מזה שהציג האב: מגורים מפוארים - במקום מגורים בבית חמותו, כפי שטען, התברר שהאב מתגורר בדירת יוקרה ברמת אביב, בעלות של 13 אלף שקל בחודש דמי שכירות; מצב כלכלי מופרך - האב הצהיר על הכנסה חודשית של 10,000 שקל בלבד, אך החקירה הוכיחה כי הכנסתו גבוהה בהרבה. בין היתר, נמצאו העברות כספים גדולות לחשבונו מעסקי מטבעות דיגיטליים; בת זוגו עובדת כמפיקה בכירה - אחת הטענות המרכזיות של האב היתה שבת זוגו לא עובדת, אך בית המשפט גילה שהיא משמשת מפיקה בכירה בתעשיית הטלוויזיה, ואף היתה מעורבת באחרונה בהפקת סרט שזכה להצלחה רבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפי

האם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?

פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"

עוזי גרסטמן |

בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.

בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.

מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.

בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים

המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?

פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.