אושרה התכנית להרחבת בית החולים שמיר-אסף הרופא ב-150 דונם
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, החליטה לאשר את תכנית רשות מקרקעי ישראל להקמת קמפוס רפואי בסמוך לבית החולים אסף הרופא בבאר יעקב, בהתאם לתכנית שאושרה, שטח בית החולים יורחב בכ-150 דונם ל-413 דונם.
ההחלטה ליזום ולקדם את תכנונו של בית החולים, באה על רקע תכניות הפיתוח של מדינת ישראל שיוסיפו בעשורים הקרובים מאות אלפי יח"ד ברחבי הארץ. במסגרת פעלו ברשות מקרקעי ישראל ליזום תכניות מפורטות להרחבת בתי חולים קיימים ולהקמת בתי חולים חדשים. תכניות אלו מקודמות בהתאם לראייה כלל-ארצית, ומתוכננות בתיאום עם משרד הבריאות, מינהל התכנון וצוות תכנית המתאר הארצית למוסדות בריאות.
התכנית למרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא צופה פני עתיד ומבקשת להרחיב את בית החולים הקיים עבור היקף האוכלוסייה הצפוי באזור לאור פינוי שטחי מחנה צריפין הצפוי בשנת 2045.
התכנית מאפשרת ריכוז שירותי רפואה המפוזרים באזור על ידי יצירת קמפוס רפואי אחד, ובכך משפרת את איכות הטיפול הרפואי וכן מייעלת את השימוש במשאב הקרקע.
הקמפוס הרפואי המרוכז יכלול את בית החולים הכללי אסף הרופא, בית חולים גריאטרי, בית החולים לבריאות הנפש באר יעקב, המעבדות הלאומיות והמכון לרפואה משפטית (אבו-כביר).
- בית החולים התרשל - השופט פסק פיצויים של 9.5 מיליון שקל. איך הוא עשה את החישוב?
- אושרה תוכנית להקמת שכונת מוגרים של 3,500 דירות במזרח נתניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, התכנית כוללת את העתקת מנחת המסוקים הקיים למיקום חדש ועדכון מישורי הגבלות בניה לגובה לצורך בטיחות הטיסה.
להבטחת יישום התכנית צורפו לשטח בית החולים כ-150 דונם, כך שסך שטח הקמפוס הרפואי ישתרע על כ-413 דונם, כשהיקף הבנייה המקסימלי יהיה כ-1.1 מיליון מ"ר.
במסגרת הניתוח הפרוגרמטי נבחן הצורך למקם בבית החולים התמחות מיוחדת ברמה הארצית או האזורית. לפיכך הוחלט לתכנן את המרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא כמרכז כלל ארצי לחקר המוח.
כמו שאר התכניות למוסדות הבריאות, גם תכנית זו מתאפיינת בכך שהיא משאירה שיקול דעת וגמישות עתידית להנהלת בית החולים, לאור צרכים רפואיים דינאמיים ומשתנים. לאור זאת, הוקצה בתכנית שטחי רזרבה לשימושים רפואיים, מעבר לפרוגרמה הרפואית הנדרשת, כדי לאפשר פיתוח עתידי של המרכז הרפואי לטווח הרחוק, עד לשנת 2065.
לתכנית מצורפים נספחי בינוי שנועדו להנחות את הבניה העתידית בכפוף לרמת הגמישות שניתנה בתכנית, הקובעים עקרונות לפיהם יבוצע התכנון המפורט של המבנים הרפואיים.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
התכנית מתייחסת לכלל הנושאים הנדרשים מתכנית מפורטת על פי הנחיות מינהל התכנון, ובכלל זה, נגישות לתחבורה ציבורית ולמערכות הסעת המונים המתוכננות בסמוך לבית החולים, פיתוח שטחים ירוקים וניהול מי נגר, התאמת הבינוי למרקם העירוני הקיים והמתוכנן, שימור מבנים היסטוריים והתייחסות להיבטים סביבתיים.
הקמפוס נמצא במרחב המרושת בתחבורה ציבורית עתידית, אשר תאפשר נגישות מיטבית עם פיתוח ובניית המתקנים החדשים כביש 44 המשודרג עם נתיבי תחבורה ציבורית ממזרח, תחנה מטרו עתידית (תתל/101 א) מצפון לקמפוס הרפואי עם גישה מתוכננת למתחם, וקו תחבורה מערכת להסעה המונית (תת"ל /72 ב) אשר חוצה את הקמפוס.
- 3.חסוי 09/03/2021 06:38הגב לתגובה זואסף הרופא יהיה בית חולים כמו איראן
- 2.באר יעקב תיהיה עזה (ל"ת)חחח 02/11/2020 07:02הגב לתגובה זו
- 1.dw 01/11/2020 18:56הגב לתגובה זומתבקש להגביה את המבנים, כדי לנצל טוב יותר את הקרקע. כמו כן נדרש להקים בי"ח חדש גם בשדה דב ת"א, שכן איכילוב מפוצץ כבר היום ובאזור הזה מתוכננת תוספת דירות דומה לתוספת באזור ראשלצ. איפה הם יקבלו שירות? בעיה.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
