קמפוס אסף הרופא
צילום: חברת האדריכלים קשת

אושרה התכנית להרחבת בית החולים שמיר-אסף הרופא ב-150 דונם

התכנית למרכז הרפואי תרחיב את בית החולים הקיים לשטח של כ-413 דונם, עבור היקף האוכלוסייה הצפוי באזור לאור פינוי שטחי מחנה צריפין
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה אסף הרופא

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, החליטה לאשר את תכנית רשות מקרקעי ישראל להקמת קמפוס רפואי בסמוך לבית החולים אסף הרופא בבאר יעקב, בהתאם לתכנית שאושרה, שטח בית החולים יורחב בכ-150 דונם ל-413 דונם.

 

ההחלטה ליזום ולקדם את תכנונו של בית החולים, באה על רקע תכניות הפיתוח של מדינת ישראל שיוסיפו בעשורים הקרובים מאות אלפי יח"ד ברחבי הארץ. במסגרת פעלו ברשות מקרקעי ישראל ליזום תכניות מפורטות להרחבת בתי חולים קיימים ולהקמת בתי חולים חדשים. תכניות אלו מקודמות בהתאם לראייה כלל-ארצית, ומתוכננות בתיאום עם משרד הבריאות, מינהל התכנון וצוות תכנית המתאר הארצית למוסדות בריאות.

 

התכנית למרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא צופה פני עתיד ומבקשת להרחיב את בית החולים הקיים עבור היקף האוכלוסייה הצפוי באזור לאור פינוי שטחי מחנה צריפין הצפוי בשנת 2045.

 

התכנית מאפשרת ריכוז שירותי רפואה המפוזרים באזור על ידי יצירת קמפוס רפואי אחד, ובכך משפרת את איכות הטיפול הרפואי וכן מייעלת את השימוש במשאב הקרקע.

 

הקמפוס הרפואי המרוכז יכלול את בית החולים הכללי אסף הרופא, בית חולים גריאטרי, בית החולים לבריאות הנפש באר יעקב, המעבדות הלאומיות והמכון לרפואה משפטית (אבו-כביר).

כמו כן, התכנית כוללת את העתקת מנחת המסוקים הקיים למיקום חדש ועדכון מישורי הגבלות בניה לגובה לצורך בטיחות הטיסה.

 

להבטחת יישום התכנית צורפו לשטח בית החולים כ-150 דונם, כך שסך שטח הקמפוס הרפואי ישתרע על כ-413 דונם, כשהיקף הבנייה המקסימלי יהיה כ-1.1 מיליון מ"ר.

 

במסגרת הניתוח הפרוגרמטי נבחן הצורך למקם בבית החולים התמחות מיוחדת ברמה הארצית או האזורית. לפיכך הוחלט לתכנן את המרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא כמרכז כלל ארצי לחקר המוח.

 

כמו שאר התכניות למוסדות הבריאות, גם תכנית זו מתאפיינת בכך שהיא משאירה שיקול דעת וגמישות עתידית להנהלת בית החולים, לאור צרכים רפואיים דינאמיים ומשתנים. לאור זאת, הוקצה בתכנית שטחי רזרבה לשימושים רפואיים, מעבר לפרוגרמה הרפואית הנדרשת, כדי לאפשר פיתוח עתידי של המרכז הרפואי לטווח הרחוק, עד לשנת 2065.

 

לתכנית מצורפים נספחי בינוי שנועדו להנחות את הבניה העתידית בכפוף לרמת הגמישות שניתנה בתכנית, הקובעים עקרונות לפיהם יבוצע התכנון המפורט של המבנים הרפואיים. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

התכנית מתייחסת לכלל הנושאים הנדרשים מתכנית מפורטת על פי הנחיות מינהל התכנון, ובכלל זה, נגישות לתחבורה ציבורית ולמערכות הסעת המונים המתוכננות בסמוך לבית החולים, פיתוח שטחים ירוקים וניהול מי נגר, התאמת הבינוי למרקם העירוני הקיים והמתוכנן, שימור מבנים היסטוריים והתייחסות להיבטים סביבתיים.

 

הקמפוס נמצא במרחב המרושת בתחבורה ציבורית עתידית, אשר תאפשר נגישות מיטבית עם פיתוח ובניית המתקנים החדשים כביש 44 המשודרג עם נתיבי תחבורה ציבורית ממזרח, תחנה מטרו עתידית (תתל/101 א) מצפון לקמפוס הרפואי עם גישה מתוכננת למתחם, וקו תחבורה מערכת להסעה המונית (תת"ל /72 ב) אשר חוצה את הקמפוס.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חסוי 09/03/2021 06:38
    הגב לתגובה זו
    אסף הרופא יהיה בית חולים כמו איראן
  • 2.
    באר יעקב תיהיה עזה (ל"ת)
    חחח 02/11/2020 07:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    dw 01/11/2020 18:56
    הגב לתגובה זו
    מתבקש להגביה את המבנים, כדי לנצל טוב יותר את הקרקע. כמו כן נדרש להקים בי"ח חדש גם בשדה דב ת"א, שכן איכילוב מפוצץ כבר היום ובאזור הזה מתוכננת תוספת דירות דומה לתוספת באזור ראשלצ. איפה הם יקבלו שירות? בעיה.
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.