רמת-גן עולה לגובה: אושרה תוכנית פינוי בינוי ברחוב ז'בוטינסקי - כמה דירות ייבנו?

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב אישרה בניית שני מגדלים בגובה של עד 30 קומות במתחם הביטוח הלאומי
אבי שאולי | (6)

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב, בראשות הממונה על המחוז במשרד הפנים, גילה אורון, החליטה לאשר למתן תוקף את תכנית רג/1351/א להתחדשות עירונית-פינוי בינוי של מתחם הביטוח הלאומי ברמת גן המוסיפה כ-200 יחידות דיור למתחם.

מדובר בתכנית להתחדשות עירונית במרכז העיר רמת-גן, בין הרחובות הרצל וז'בוטינסקי. המתחם כולל 11 חלקות בשטח כולל של 7.3 דונם. על החלקות קיימים מבנים ישנים למגורים מסחר ומלונאות ובהם כ-96 יחידות דיור, התוכנית כוללת כ-310 יחידות דיור בחמישה מגדלי מגורים, כך שיתווספו כ-200 יחידות דיור במתחם.

התכנית מציעה פינוי המבנים הקיימים והקמת 2 מגדלי מגורים בני עד 30 קומות שיכללו יחידות דיור בשטח עיקרי של 18,000 מ"ר ברחוב ז'בוטינסקי מעל חזית מסחרית, והקמת שלושה בנייני מגורים בני 7 קומות מעל קומה מסחרית עם 90 יח"ד ,בשטח עיקרי של 7,200 מ"ר לאורך רחוב הרצל.

הוועדה קבעה בהחלטתה כי לכל אחד מהמבנים ברחוב הרצל עומדת האפשרות לפנות למסלול של תמ"א/38 ובמקרה שכזה התכנית לא תחול עליהם.

בפינת הרחובות הרצל וז'בוטינסקי קיים מבנה בסגנון הבינ"ל (מלון עדן) והתכנית מציעה לשמר מבנה זה באופן שלא יותרו בו כל תוספות בנייה ולייעד מבנה זה למלונאות. בין שני מגדלי המגורים המוצעים קיים נתיב מדרגות המוביל מרחוב ז'בוטינסקי לרחוב שרת ולגן ציבורי בלב המתחם, והתכנית מציעה לשמר גם את שביל המדרגות . הוועדה קבעה בהחלטתה כי 20% מתוך יח"ד יהיו דירות קטנות ששטחם לא יעלה על 75 מ"ר על מנת לתת מענה לדיור בר השגה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בלי התייחסות לכבישים, סותמים את העיר, העיקר כסף..... (ל"ת)
    אסי 12/02/2015 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    א.מ 10/02/2015 10:57
    הגב לתגובה זו
    את העיר הזו הם מאפשרים בניה פרועה צפופה ומחניקה.על כל חצי דונם מחורבן מרימים בניין מינימום 8 קומות.איפה חניה?איפה בתי"ס?איפה קצת ירוק?מה עם התשתיות?למושחתים הפתרונים.
  • 3.
    יניב 08/02/2015 18:20
    הגב לתגובה זו
    וכל האזור שסובב את התחנה המרכזית
  • 2.
    מני 08/02/2015 17:03
    הגב לתגובה זו
    רמת עמידר צריכה להיהרס מהיסוד עם כביש יציאה ל 471 ו19 מגדלים של 35 קומות ומרכז מסחרי כמו בברלין
  • 1.
    יעקב 08/02/2015 15:36
    הגב לתגובה זו
    זמנה היגיע לפני כולם . מאות דונמים מבוזבזים על הזנחה , חוסר תיכנון וסלמס . יושבת על האזור הכי נגיש עם הפוטנציאל הכי גבוה להיטיב עם התושבים ולהיטיב עם העיר .
  • אחד שיודע 11/02/2015 19:18
    הגב לתגובה זו
    אין תשתית לעומס התחבורה שיווצר
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?