השוק מתקרר: ירידה של 16% בנטילת משכנתאות בנוב' - ההגבלות משפיעות?
האטה משמעותית בשוק המשכנתאות - לפי נתוני בנק ישראל שפורסמו היום, בחודש נומבר הסתכם היקף המשכנתאות שנטל הציבור בכ-3.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-16% בהשוואה לנתוני חודש אוקטובר שהסתכמו בכ-4.4 מיליארד שקל.
בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד נרשמה ירידה של כ-9.8% בהיקף המשכנתאות מרמה של 4.1 מיליארד שקל. היקף המשכנתאות הגבוהה ביותר ב-12 החודשים האחרונים היה בחודש מאי, עת הסתכם היקף המשכנתאות בכ-5.6 מיליארד שקל, ירידה של 34%.
נזכיר כי בנק ישראל
ערן כרמל, מנכ"ל טאבו ישיר משכנתאות מקבוצת קו מנחה, אומר: "בחודשים האחרונים מתחזקת התחושה של הזוגות הצעירים שמחירי הדירות עשויים לרדת, כחלק מהאימרות של שר הבינוי והשיכון שבשנת 2014 נתחיל לראות את ירידת המחירים. עם זאת, חודשי ספטמבר עד אפריל מאופיינים בירידה בהיקף העסקאות והמשכנתאות בכל שנה. תוספת לכך היא המגבלה האחרונה של בנק ישראל המקשה על זוגות צעירים ליטול משכנתאות משתי סיבות עיקריות: ההחזר החודשי גדל והגבלה של המרכיבים המחושבים לצורך יחס החזר המשמשים לאישור הבקשה."
- לראשונה בישראל יוסדר מקצוע ייעוץ המשכנתאות
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 6.חנן 11/12/2013 20:52הגב לתגובה זולא ניתן לבנקים להפסיד עלינו כסף רוחיות הבנקים מעל הכל!!!
- 5.עופר 11/12/2013 17:12הגב לתגובה זומשהו שנמצא בלב העניינים ומבין דבר אחד או שתיים בחיים....
- בן נביא 11/12/2013 18:09הגב לתגובה זוכולנו נמתין ונצפה שהכל יקרוס לאט לאט ואז זה יתגלש במהירות... אבל אי אפשר לדעת האם בכלל ומתי ואיך ובכמה ירד... בשורות טובות!!!
- 4.מומחה נדל"ן 11/12/2013 15:36הגב לתגובה זואם נשווה לשנת 2010 בה כל החגים התרכזו בספטמבר, (כמו השנה) נראה שיש דווקא עליה של 10% במספר המשכנתאות ובסכום המשכנתאות בין אוקטובר לנובמבר. לכן אם יש ירידה של 16% זה בעצם ירידת ביקושים של 26%. אם תשוו לשנים אחרות הירידה אפילו יותר משמעותית. המסקנה- הביקוש לא כזה קשיח כפי שטענו הקבלנים והבנקאים, והוא בהחלט תלוי ביכולת לקבל מינוף מהבנק. רק בדצמבר נראה את מלוא ההשפעה של ההגבלות האחרונות כך שאולי הירידה בביקוש טיפה יותר גדולה מ 26%. אני ממליץ ליזמי הנדל"ן להפסיק להציע מחירים מטורפים על קרקע. הם צריכים להתכונן למציאות שבה הדירות נמכרות במחיר נמוך יותר. יש גם השפעות של מס שבח הלינארי שנכנס תיכף, ושל השיווקים של משרד השיכון, שניהם לוחצים בכיוון של ירידת מחירים.
- 3.מישל 11/12/2013 15:30הגב לתגובה זוההיזר, אבל עכשיו צריך לבוא התיקן של הקלות בנקודות זיכוי לחסרי דיור הרוכשים דירה. אי אפשר רק לקחת ולקחת ולקחת, מישהו צקיך להזכיק לממשלה שהיא נבחרה בשביל לתת ולא רק לקחת.
- 2.אנשים מתחילים להבין שהסיכוי להחזיר את המשכנתא הוא נמוך (ל"ת)ועלולים לאבד את הבית 11/12/2013 13:34הגב לתגובה זו
- 1.צביקה דורון 11/12/2013 13:11הגב לתגובה זושעליהם לשמור לעצמם כסף לזקנה ולהפסיק לשפוך מאות אלפי שקלים על הון עצמי לילדים. הסיבה העיקרית לעליית מחירי הדירות בישראל היא הסיוע של ההורים ולא הריבית. כל בחורה בת 27 שקונה עם בעלה דירה ב 1.5 מיליון בפתח תקווה, לא קונה מחסכונות שלה. אפילו את מיליון השקלים משכנתא ההורים עוזרים להחזיר בכל חודש. המדינה השתגעה לגמרי.
- עידן 11/12/2013 13:47הגב לתגובה זו"הסיבה העיקרית לעליית מחירי הדירות בישראל היא הסיוע של ההורים". טעות!! (חמורה..) עליית מחירי הדירות היא מגמה עולמית!. יש מדדי מחירי דיור והמגמה תימשך שכן היצע הקרקע העולמי מוגבל, האוכלוסיה מנגד לא מוגבלת. בתשובתי אני מתעלם משחיקת ערך הכסף, עלייה ברמת החיים, שינוי במבנה המשפחה, מגמה עולמית של מעבר מדירות בבעלות לשכירות, ריבית נמוכה, בירוקרטיה, חוסר יעילות. ד"א, להורים יש פנסיה טובה לעומת הדור הצעיר פי כמה אז אל תדאג להורים (קרן פנסיה ותיקה- "זכויות" ולאקרן פנסיה חדשה- "צבירה").
- עידן ...עידן 11/12/2013 14:04העיקר שתמשיך לשכנע את עצמך :)

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
