משרדים אזור המרכז
צילום: איציק יצחקי

ענף המשרדים קפוא? לא ב-Class A: גל חדש של ביקושים

תפוסת המשרדים שנמצאים בפריים לוקיישן חצתה את רף ה-95%, ודמי השכירות עבורם עלו לכ-150 שקל למ"ר ואף צפונה מכך- עדות לכך שהדרג העליון בשוק משמש מנוע התעוררות אשר מכתיב את קצב ההתאוששות בענף כולו. כלל זה נכון לכל עניין אבל לכאן במיוחד; וגם - מה קורה מחוץ לאזורי הביקוש?

צלי אהרון | (4)


לאחרונה דובר רבות על ההאטה בשוק המשרדים, בין היתר בעקבות עודף היצע, סביבת ריבית גבוהה ועוד וגורמים נוספים. אבל, כך נראה לפחות - אנו כנראה צופים בחזרה של הענף אל המקום בו הוא היה בשיאו. משיחות עם יזמים וגורמים בענף ובשוק הנדל"ן בכלל, תפוסת משרדי ה-Class A בפריים לוקיישן חצתה 95%, ודמי השכירות כבר עברו את רמות ה-150 שקל למ"ר. מדובר על מסר מובהק לכך שהשכבה העליונה בשוק משמשת מנוע ראשי של התעוררות בענף כולו.

 “לאחר תקופה מאתגרת של ביקושי חסר, אנחנו רואים בחודשים האחרונים סימני התאוששות ברורים בשוק השכירות והמכירה של משרדים. חברות נדל"ן מזהות הזדמנות ורוכשות נכסים, ובמקביל גם לקוחות קצה בוחרים לרכוש משרדים לשימוש עצמי. בנוסף, חלה עלייה בעסקאות שכירות, הן באזורי הביקוש המרכזיים והן מחוצה להם. שוק המשרדים ככל הנראה לא יחזור לעוצמה של השנים 2021-2022 בן לילה, אך חזרת ההייטק וירידת הריבית צפויות להאיץ את ההתאוששות” - מסרה תום פיינגולד, אנליסטית הנדל"ן של בית ההשקעות ווליו בייס.


אזורי היוקרה המבוקשים


כמו בעסקי היוקרה, גם בענף הנדל"ן המשרדי ההתאוששות מגיעה קודם כל לדרגי הפרימיום: ובעיקר באזורי בעלי ביקוש גבוהה. למשל במרכז תל‑אביב: שד' רוטשילד, שרונה ו-TOHA. שם נרשמת עלייה חדה בתפוסה ובדמי השכירות. ענקיות הטק העולמיות, ובראשן אמאזון, גוגל ועוד. מובילות גל ראשון של חוזי שכירות חדשים, ומושכות אחריהן את יתר השחקנים בענף.

הנתונים מבהירים את המגמה: ההיצע הגדול שכולם דיברו עליו בשנים האחרונות הצטמצם משמעותית, ושיעור התפוסה כעת עומד על מספר גבוה מאוד. במקביל, דמי השכירות המבוקשים בפרויקטים החדשים עולים באופן עקבי, ונעים בין 150 שקל ל‑180 שקל למ"ר, בהתאם למיקום ולסטנדרט הבנייה.

מנועי הצמיחה הבאים מתמקדים בשלושה גורמים עיקריים: ראשית, חזרת ענף ההייטק לגיוס עובדים ופיתוח משרדים,לאחר מכן, שינוי במה שהיה עד לא מזמן הרוב המכריע:כ-90% מרוכשי המשרדים היו משקיעים קלאסיים: קנו נכס במטרה להשכירו ולקבל הכנסה פסיבית.

היום, לעומת זאת, רוב העסקאות מיועדות לשימוש תפעולי של הלקוח הקצה: חברות הייטק שמחפשות להקים את המשרד הראשי שלהן, משרדי עורכי דין שרוצים בסיס עבודה, יועצים ואנשי מקצוע חופשיים שקונים עבור משרד משלהם, במקום לשכור.

ודבר נוסף, התאמות מוצריות כמו חלוקת קומות לחצאי יחידות, פריסת תשלומים נוחה ואפשרויות מימון גמישות שמרחיבות את מאגר הקונים.


ומה קורה מעבר לאזורי הביקוש?


גם מחוץ לאזור המרכז ניכרת תזוזה: בהרצליה פיתוח ובחיפה עומדים דמי השכירות על כ-140 שקל למ"ר בממוצע ותפוסת המשרדים מתנודדת סביב כ-90%-92%. מה שמעיד על גל של התאוששות גם באזורים המשניים. פרויקטים נוספים, כגון מגדלי IBM בחיפה, פיתוח שרונה 2 ותכניות עתידיות בשרון, צפויים להיכנס לשוק עד לסוף השנה הבאה, ולהוסיף דלק למומנטום.

ההתאוששות בשוק המשרדים החלה מ‑Class A בפריים לוקיישן, והשילוב של ענקיות הטק, ביקושים מחודשים ותנאי מימון מותאמים מבשר על פרק חדש בענף.

בעוד חלק מהמשקיעים עדיין מתמתנים, הכוח החדש מגיע מלמעלה ומכתיב את קצב ההתעוררות לכל הענף. לפחות כך נראה כרגע.


הטריגר והתגובה המיידית בשוק 


לאחרונה, בעיקר סביב המלחמה, נוצר קיפאון כמעט מלא בענף המשרדים, אך ברגע שבו הסתיימה המערכה מול איראן נרשמה תזוזה דרמטית שממחישה את כוחו של “הטריגר” הגיאופוליטי. יזמים וגורמים מענף הנדל"ן אומרים כי בתוך פחות מיומיים לאחר שהסתיימה המערכה באיראן. התקבלו שלושה חוזי שכירות לבניין משרדים בן כ-20 אלף מ"ר. מדובר על נתון חסר תקדים אשר מגיע לאחר חודשים שבהם כמעט לא נכנסו לידיהם פניות חדשות.


הדינמיקה הזו תואמת מגמות דומות שהתרחשו בעבר: בזמן קורונה, ההודעה על תחילת ההקלות פתחה את השוק לרף ביקושים גבוה. הפעם, כשהאיום האיראני הוסר לכאורה, הרגישו השוכרים והמשקיעים שמשקל הסיכון השתנה, ומיד הבחינו במשרדים, ובמיוחד בדרגי הפרימיום. העובדה שחוזים נחתמו בתוך ימים אחדים ממחישה עד כמה הביקוש הקיים היה מוחבא מאחורי חומת אי וודאות, וכשהיא נפלה נפתח שוק שרעב לנכסים טובים במקומות מצוינים.


מעבר לנתון המספרי, ניתן לראות בתגובה זו משוואה ישירה בין עוצמת האירוע הביטחוני לבין רף הבטחון הכלכלי של השוק: ככל שהלחימה והחשש מצטמצמים, כך רמת הפעילות חוזרת במהירות. עבור יזמים ומשקיעים, האירוע שימש 'כפתור הפעלה' שגרם לעסקאות לצאת לפועל.



ואיך קשורה הריבית במשק?


אם וכאשר הריבית תירד עוד פעמיים עד סוף השנה ועוד פעם בחצי השנה הבאה, המימון לפרויקטים של משרדים יתייקר פחות. כלומר, הבנקים ייתנו סכומי הלוואות גבוהים יותר יחסית, ומשקיעים, כך נראה - ימצאו שיש להם אפשרות לשים כסף בשטחים אלו במקום להשאיר אותו בפיקדון.

גם מי שרוכש משרד לשימוש עצמי - חברות הייטק, משרדי עורכי דין ואנשי המקצועות החופשיים: יראו שיש אפשרויות שיגרמו להחזרים חודשיים נמוכים יותר ויבחרו לקנות במקום לשכור.

מהלך כזה צפוי להגביר את הביקושים במיוחד לנכסי Class A בפריים לוקיישן, ולתת דחיפה חזקה לגל ההתאוששות בענף.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 22/07/2025 08:26
    הגב לתגובה זו
    ירידה של 30% לפחות במשרדים שלא לדבר על מגורים.ישראל הראשונה עזבה את השחיתות של ישראל השנייהבהצלחה לביביסטים עם יותר המחיה
  • אלמונימי 22/07/2025 10:33
    הגב לתגובה זו
    מונופולים בנק ישראל הסתדרות יבואנים קקל כל אלו תמכו במחאה על מלא וכולם יודעים לאיזה צד של המפה הפוליטית הם שייכים ועדיין יש אנשים שמטפטפים שיוקר המחיה זה בגלל ביביסטים. אין עובדות אין הגיון אין מחשבה.
  • 2.
    עשרות אלפי קפלניסטים עוברים לחול. 22/07/2025 07:57
    הגב לתגובה זו
    וזה עוד ימשך חמש שנים.
  • 1.
    זהירות ברוכשים 22/07/2025 06:42
    הגב לתגובה זו
    ענבל אור מהדורה חוזרת... זימון לב מה קרה לרוכשים בפרוייקט אייטק עפולה... קבוצת רכישה ממולחת שהכפילה לרוכשים עלויות והיד עוד נטויה.
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה