לאחר הדחת פרקש הכהן: שר האנרגיה שטייניץ ממנה יו"ר חדש לרשות החשמל

יומיים לאחר נאום הפרידה של אורית פרקש הכהן, השר שטייניץ ממנה את נח הקר ליו"ר רשות החשמל
גיא ארז | (2)
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, החליט למנות את נח הקר ליו"ר רשות החשמל החדשה במשרד האנרגיה. זאת, לאחר שקיים התייעצות עם שר האוצר משה כחלון כמתבקש על פי החוק. בכוונת השר להביא את המינוי לאישור הממשלה בהקדם, על מנת שיכנס לתפקידו בחודש ינואר 2016. נזכיר כי בקרוב צפויה רשות החשמל להתפרק, ולהתמזג למשרד האנרגיה.

יו"ר הרשות הקודמת, אורית פרקש-הכהן לא הסתירה את התנגדותה למתווה הגז המהתווה, ואף טענה  כי 'יש מקום לפתוח מחדש את הסכם הגז בין "תמר" לחברת החשמל' - למרות העובדה שההסכם אושר בזמנו בין היתר על-ידי רשות החשמל בראשותה. עונשה היה הדחתה מהתפקיד, על ידי חקיקת תיקון לחוק.

שטייניץ הדגיש את חשיבות מהלך הקמת הרשות החדשה (עליה יופקד הקר) וציין כי איחוד הרגולטורים השונים במשק החשמל תחת קורת גג אחת יבטיח את פעילותו השוטפת של המשק, יאפשר את קידומם המהיר של מהלכים להגדלת הביטחון האנרגטי של ישראל, וכן לשילובן המהיר של אנרגיות מתחדשות בתמהיל יצור החשמל ואת יישום מדיניות הממשלה במשק החשמל.  

נח הקר מכהן כסגן הממונה על התקציבים באוצר, וכאחראי על ענייני הביטחון, הוא עובד באגף התקציבים מזה שמונה שנים, ובעל תואר שני בהצטיינות יתרה במדע המדינה מהמכללה לביטחון לאומי,  וכן תואר ראשון בכלכלה ומדעי החברה מאוניברסיטת בר אילן. בתחילת דרכו באוצר ליווה הקר את תהליך הקמתה וגיבושה של רשות המים משנת 2007 ואילך,  ובכלל זה את תהליך הכללתם של גופים ממשרדי ממשלה שונים לתוך הרשות החדשה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יעקב 02/12/2015 11:56
    הגב לתגובה זו
    הנזקים של הרגולטורים רודפי הכותרות ושטופי האגו מסתכמים למדינה במיליארדים. צריך אחריות לאומית וראייה אמיתית של טובת הציבור. נאחל לנח הקר הצלחה בתפקידו.
  • 1.
    אנונימי 02/12/2015 11:15
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו על החשמל. גם פה יוכפלו ויושלשו המחירים . והאזרח הקטן ישלם ביוקר. אחלה ממשלה הדואגת לכלל אזרחיה.... שיחיו בזבל.

עסקת ענק לתעשייה האוירית בהודו: תספק מערכות הגנה בהיקף כולל של 630 מיליון דולר

נדב לוי |
נושאים בכתבה תעשייה
התעשייה האווירית הודיעה היום (א') כי חתמה על עסקה נוספת לאספקת מערכות 'LRSAM' (הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית 'ברק 8') בהיקף כולל של כ-630 מיליון דולר, עבור 4 ספינות של חיל הים ההודי. לראשונה, מבוצעת העסקה מול החברה הממשלתית ההודית 'BHARAT ELECTRONICS LIMITED' שתשמש קבלן ראשי בפרויקט כחלק ממדיניות "Make in India" של הממשל ההודי. טרם החתימה על העסקה, בוצע בהצלחה בשבוע שעבר בהודו, ניסוי יירוט מבצעי של המערכת מספינה נוספת של חיל הים ההודי, בו הוכחו שוב יכולותיה המבצעיות בתרחיש אתגרי מאוד מול מטרת אמת.   תרחיש הניסוי החל עם שיגור המטרה וכניסתה למסלול. מכ"ם המערכת MFSTAR המותקן על גבי ספינת חיל הים ההודי, זיהה את האיום ועקב אחריו במעופו. הנתונים הועברו אל מרכז השליטה של מערכת הנשק אשר שיגרה את הטיל המיירט למסלולו. הטיל שוגר כהלכה וניווט את עצמו אל עבר המטרה. במהלך מעופו קלט הטיל המיירט את המטרה בעזרת ראש הביות, כיוון עצמו אליה, פגע בה והשמידה. מערכת הנשק על כל רכיביה עמדה בהצלחה בכל היעדים שהוצבו לה.   יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית: "עסקה זו מצטרפת לשורת העסקאות שחתמה התעשייה האווירית בעשור האחרון מול זרועות הביטחון  בהודו, ומחזקת את מעמדה של החברה כמובילה עולמית בתחום מערכות ההגנה האווירית. שילובה בעסקה של החברה הממשלתית ההודית BEL,  מהווה קפיצת מדרגה ביחסינו עם התעשייה ההודית כחלק ממדיניות Make in India''. הפרויקט הייחודי מבטא שיתוף פעולה טכנולוגי הדוק בין ה-DRDO , התעשייה האווירית, וצבאות שתי המדינות ואנו נמשיך להובילו להמשך עבודה ועשייה משותפת".     בועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית, מנהל חטיבת טילים וחלל: "יחד עם שותפינו בהודו, אנו גאים בתוצאותיו של הניסוי שהתקיים לאחרונה בהודו ובחן פעם נוספת בתרחיש מבצעי את אמינות ואיכות המערכת, והוכיח את יכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות. התעשייה האווירית נמצאת בתהליך מואץ לאספקת המערכות השונות להודו ואנו נמשיך לעמוד לצד שותפינו המקומיים לקידום התעשיות והביטחון בשתי המדינות".   מערכת LRSAM  הינה מערכת הגנה אווירית, פרי פיתוח ייחודי של התעשייה האווירית בשיתוף משרד ההגנה ההודי בהובלת ה-DRDO  (רשות פיתוח אמצעי הלחימה ההודית). למערכת מספר רכיבי מפתח העומדים בחזית הטכנולוגיה: מכ"מ דיגיטלי מתקדם ביותר- MFSTAR, מערך שליטה ובקרה, משגרים, מיירטים בעלי ראש ביות מתקדם, תקשורת וקישוריות בין מערכית ורב מערכתית. המערכת נותנת מענה מפני מגוון רחב של  איומים אוויריים, ימים וקרקעיים. היא נמצאת בשימוש בחיל הים ההודי, בחיל האוויר ההודי ובחיל הים הישראלי ובעתיד הקרוב תהיה בשימוש גם בצבא ההודי. חלקים מהמערכת פותחו בשיתוף תעשיות מקומיות בהודו ביניהן חברת, BEL, L&T, BDL וחברות הודיות פרטיות נוספות, כמו גם, חברת הבת וחטיבה של התעשייה האווירית- אלתא וחברת רפאל הישראלית.