זיו סגל
צילום: תמר מצפי
בלוגסטריט

איך העולם יצא מעבדות לחירות?

בין מחשבות על סוף העולם לבין אלו על עולם חדש, יעיל, מתחשב בסביבה ומתמקד במה שחשוב, אנחנו בוחרים באפשרות השנייה; ננסה לאסוף את החלקים של תמונת העולם שאחרי. בינתיים אספנו רפואה וחיים מקוונים, מציאות מדומה וגם רחפן או שניים...

זיו סגל | (6)

הימים עוברים עלינו בין הכלת שגרת השהיה בבית, מנותקים מהרגלי החיים, לבין מחשבות על היום שאחרי. זה יהיה גם הטון של בלוגסטריט היום. 

> לקריאת הטורים הקודמים של זיו סגל

נתחיל עם עדכון לגבי S&P500

בשבוע שעבר צוינה כאן רמת ה-2450 כרמת תמיכה ומבחן ל-S&P500. תחזית זו התממשה בדיוק ובהרחבה (מספר ימים) ולכן עכשיו המספר הזה, 2450, הופך להיות מהשערה טכנית למבחן  טכני. אם ה-S&P500 ירד מתחת לרמה הזו, נדע כי גל ירידות נוסף מתחיל ונצטרך להמתין עם קניות עד שנזהה את נקודת שיווי המשקל הטכנית הבאה. 

 

אם השתמשנו בתמיכה ב-2450 להקטנת הגנות / קניות אזי המבחן שלנו עכשיו הוא לראות שהתמיכה מחזיקה מעמד והמדד מתחיל לעלות ולפרוץ רמות התנגדות. ולא חסרות כאלו. ציינתי כאן שלוש (ראו תרשים מצורף) ומשם נמשיך.

הראשונה היא פער המחיר היורד המסומן בעיגול. הוא נוצר לפני שלושה ימי מסחר. אתם רואים את הקפיצה למטה ביום רביעי בתצורת נר שחור קטן. אם פער המחיר היורד (נקרא חלון בגרסת הנרות היפניים) יסגר למעלה (מהלך מעל 2580) נקבל סימן לכך שיש קונים בזירה.

רמת ההתנגדות השניה היא באזור ה-2640. מהלך מעל הרמה הזו יהיה סימן חיובי נוסף. סימנים חיובים משמעותם הגדלת פוזיציית רכש ומיקום פקודת הגנה מתחת לרמת ההתנגדות שנפרצה למעלה (הבטחתי שנתחיל כאן גם בשעורי מסחר טכניים אז משלב...).

המבחן השלישי מצוי באינדיקטורים כמו RSI. צירפתי אותו כאן לגרף ואתם רואים את קו האמצע: קו ה-50. אתם רואים שגם הוא משמש סוג של תמיכה / התנגדות ועכשיו הוא רמת התנגדות. סנטימנט המשקיעים נמצא מתחתיו. אם קו התנגדות כזה, המצוי בעוד אינדיקטורים, ייפרץ כלפי מעלה, נקבל סימן כי הלך הרוח בשווקים משתנה לשורי – חיובי.

איזה עולם נגלה כשנצא מהבידוד?

בחשיבה על היום שאחרי איעזר כאן בכתבה ששלח אלי חברי הטוב אלון גל. אזכיר בהקשר זה שהעבודה שלי מבוססת על שילוב בין מידענות פיננסית (שכן אני לא מתיימר ולא מסוגל להיות מומחה בכל נושא) שמשמעותה איסוף מידע ותובנות והצלבתם, ניתוח טכני ומיומנויות מנטאליות.

בכתבה שאלון שלח לי, מציגים מומחים מתחומים שונים את תחזיותיהם ביחס לעולם ביום שאחרי. אני אישית יותר אדם של מעקב ולמידה תוך כדי תנועה אבל מכיוון שהשקעות מחייבות סוג של תחזיות אל תוך העתיד, אני כאמור שמח להיעזר במומחים, לרבות אלון גל עצמו. אז הנה כמה ״תובנות וסימבולים״.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

נישאר מקוונים

הרבה מחסומים מנטאליים ורגולטוריים נפרצו ונפרצים בימים אלו על מנת שנמשיך בשגרת חיינו. רפואה מקוונת, לימודים מקוונים, עבודה מקוונת. ההנחה היא שאחרי שהבנו את היתרונות שלהם, בזמן ובכסף, לא נרצה לחזור להתנהלות המסורבלת והבזבזנית שהתנהלנו בה.

למה להיות שלוש שעות ביום בפקקים בדרך לעבודה וממנה ולצרוך נדל״ן משרדי יקר? הרבה מהעתידנים מתמקדים בסקטורים שירוויחו. אפשר להתחיל לחשוב גם עם על הסקטורים שינזקו: נדל״ן משרדי ומסחרי, רכב, תעופה עסקית, אנרגיה. טוב ליחסינו עם כדור הארץ. מנית חברת Slac שהסימבול שלה WORK היא אחת הנהנות מהמומנטום התעסוקתי המתהווה. בשבוע שעבר הזכרתי את מניית חברת המסחר המקוון שוואב  SCHW וכמובן שיש עוד הרבה חברות רלבנטיות לעניין, ותיקות וחדשות יותר.

 

שגשוג ענף המציאות המדומה - VR

הנה משהו שלא חשבתי עליו. חברת סוני SNE שהומלצה זה מכבר גם על ידי אופנהיימר היא אפשרות השקעה שמוזכרת בעניין הזה. כמניות קשורות מוזכרות במדיה עוד חברות מוכרות, שרלבנטיות גם מטעמים אחרים (לרבות ה״עולם המקוון״ ומחשוב ענן אליו התייחסתי בשבוע שעבר) אז אפשר לראות במציאות המדומה ״בונוס״. החברות הן: MSFT, GOOG, AMZN, FB, BABA, TCEHY, INTS, QCOM.  

 

רפואה מקוונת

תוצר מובהק של המשבר. אנחנו מבינים שהרבה משרותי הרפואה ניתן וכדאי לקבל בבית ובקהילה. קוראים לזה Telemedicine. רוב האפשרויות בתחום הן עדיין חברות פרטיות (שמן הסתם נראה הנפקות שלהן כשהשוק יחזור לתפקד). אפשרות נסחרת ומוכרת היא חברת Teladoc – TDOC. המניה הכפילה את עצמה בתקופה האחרונה כמו מניות אחרות שמשקפות את רוח התקופה. אפשר אולי לחכות לה בתיקון. ANTM היא אפשרות ״נוחה״ יותר מבחינה טכנית ומבחינת המכפיל. גם UNH פועלת בתחום  וגם HUM. אז הנה הרכבנו רשימת מניות בריאות להתחיל לעבוד איתה.

 

ברשימת ההתפתחויות העולמיות היו עוד הרבה, פוליטיות וחברתיות. בין היתר צוינה הבנת הנזק שבצריכה מוגזמת (על השלכותיה הסביבתיות) והתחזקותן של רשתות מקומיות. כאמור, צריך לקחת את זה בחשבון ברשימות הלונג – שורט שלנו.

 

רוצים רחפנים?

רעיון נוסף לאפשרות השקעה הוא בתחום הרחפנים. השימושים בהם מגוונים. אחת האפשרויות היא קרן הסל IFLY. התעודה מחזיקה מספר מגוון של חברות בתחום כך שהיא גם סוג של רשימת אפשרויות למחקר ואיתור רעיונות למניות ספציפיות. מדובר בתעודת סל עם שווי שוק קטן יחסית אז אם אתם מהקוראים שנרתעים מ״פינות השוק״ תתעלמו ממנה.

אני אוהב רעיונות מקוריים וחושב שאחת הפריבילגיות של משקיעים ביתיים הוא האפשרות להשקיע במניות / קרנות פחות סחירות, מניות שנסחרות מתחת ל-5 דולר ובקיצור, מתחת לראדאר (כמו רחפנים אם תרצו...). 

אני מודע לכך שיש פה מגיבים שישר קופצים עם התנגדויות לאפשרויות האלו. תזכרו שעולם ההשקעות הוא גם בית ספר להכרות עצמית עם שעורים מאוד אינטנסיביים. מי שמכיר אותי מזהה את מקורות החיפוש שלי אחר המיוחד, הקצה, ההרפתקני, שנמצא מתחת לרדאר וקורא תיגר. מי שישר מתנגד לכל רעיון משולי רחובותיה, הריקים עכשיו, של וול סטריט יכול לשאול עת עצמו: למה? מה כל כך מקפיץ אותי? הדברים שמקפיצים אותנו הם מורים טובים שלנו. 

בכל מקרה, בכל הקשור לקרנות סל, הגודל פחות קובע כי יש חברה שמנהלת את הקרן. זה כמו קרן נאמנות קטנה. יכול להיות שמרווחי הקניה / מכירה יהיו קצת יותר גבוהים כך שהקרן לא מתאימה למסחר אבל ממילא אנחנו מדברים כאן על השקעה. הקרנות האלו, כמו IFLY, וגם BLOK אליה התייחסתי כאן בעבר, מאפשרות לנו להשקיע בסל חברות ייחודי, פעמים רב לאומי, שאין לנו דרך אחרת להתמקצע ולהרכיב כמותו.

מצורף כאן גרף של IFLY. תוכלו להבחין בסממנים דומים לאלו של ה-S&P500 שדברנו עליהם בתחילת הפוסט. הוספתי כאן ממוצע ל-21 יום שמלווה יפה את הירידה. פריצה שלו כלפי מעלה תצטרף לאינדיקטורים החיוביים במקביל לניתוח רמות התנגדות.

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לא מצליח למצוא את IFLY (ל"ת)
    מאיר 16/04/2020 21:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 09/04/2020 10:07
    הגב לתגובה זו
    תנודתיות מוגברת עושה כסף מי שמבין בשוק ההון ע"י stock picking למרות שיש גםנפילות כמו lk
  • 2.
    השמאל והמשותפת 07/04/2020 12:48
    הגב לתגובה זו
    גל עליות אין סופי לפנינו? עוד עשור מטורף של חגיגה??
  • לרון 09/04/2020 09:52
    הגב לתגובה זו
    שבע השנים הרעות,בלשוןההגדה,ושל תנודתיות מוגברת בלשון הבורסה
  • 1.
    לרון 06/04/2020 17:54
    הגב לתגובה זו
    כמו היום עקוב ועשה רשימה של מניות שעולות יותר 8%,דומא ba,אלה המניות עם הפוטנציאל העדיף בעתיד!
  • נכון 10/04/2020 18:17
    הגב לתגובה זו
    פשוט,ולא מסתבך....lk???????iq???????
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.