יהודה ברוך
צילום: Bizportal

5 המניות החמות כעת בשוק ההון

עד כמה כדאי לצרף את אפל לתיק המניות והאם אחרי ירידה של 22% פייסבוק עוד תתאושש? דעתי על מניות ה-FAANG
יהודה ברוך | (13)

החברות החמות היום בשוק ההון הן אמזון, אפל, פייסבוק, גוגל ונטפליקס. אתחיל עם חברת גוגל שפרסמה דוח מפלצתי עם הכנסות של 32.6 מיליארד דולר בגידול של 26% משנה שעברה ועלתה ב-30% בשנה האחרונה ולדעתי כך תעשה גם בשנה הבאה. מאז פרסום הדוח המניה ירדה כמעט ב-5%.

לגבי אפל, באופן אישי איני מתרשם מהצמיחה שלה. לא הייתי מחזיק אותה בתיק לבטח לא עם צמיחה שנתית של 17% בהכנסות. הצפי לרבעון הבא הוא חיובי בו היא תשיק מספר מוצרים חדשים או משופרים.

חנות היישומים שלה הניבה רווח כפול מזה של גוגל בחצי השנה האחרונה והחברה עומדת לחצות את רף הביליון דולר שווי בעוד 5% עלייה בלבד. בכך תהיה אפל הראשונה שחוצה קו זה אבל ככל הנראה אמזון תעבור אותה תוך חצי שנה. אחרי הדוח, המניה רשמה זינוק מרשים.

על אמזון אני כותב מאז עמדה על שער של 794 דולר למניה. החברה הציגה גידול בהכנסות של 39% בשנה האחרונה לצד גידול של 1100% ברווח הנקי. מרווח נקי של 197 מיליון דולר לפני שנה זינקה המניה לרווח של 2.534 מיליארד דולר (מצורף התרשים). מאז הדוח ירדה החברה מעל ל-5%.

פייסבוק: אחרי ירידה של 22% עולה השאלה - איך יתכן שחברה שצמחה ב-42% בהכנסות בשנה האחרונה מסוגלת לאבד כ-120 מיליארד דולר מהשווי? כפי שאתם כבר יודעים, איני ממליץ אף פעם ואין בכוונתי לעשות זו גם כעת, אם כי אציין שקניתי מספר מניות בודדות של החברה ולו רק כדי לחזות בהתאוששות שלה לכשתגיע. 

אחרונה חביבה היא נטפליקס שהציגה צמיחה של 40% בהכנסות לצד גידול של 457% ברווח השנתי. אחרי הדוח המניה ירדה ב-22%. נטפליקס כבר אינו האולפן הגדול והמוביל בעולם והחברה כבר לא מצרפת מיליוני מנויים ברווח תפעולי של מעל ל-8 דולר בחודש למנוי. מדוע ירדה המניה? התשובה טמונה בכך שהחברה צירפה 670 אלף מנויים בארה"ב במקום לצפי כפול של 1.2 מיליון.

** לכותב הסקירה יש אחזקה בחלק מהמניות. החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    איילה לבנה 06/08/2018 11:05
    הגב לתגובה זו
    דוקא כתבה טובה ומענינת עם ראייה רחבה של התחום.המשך לכתוב ולעניין אותנו.
  • 11.
    נתי 06/08/2018 09:38
    הגב לתגובה זו
    כל הנתונים ידועים. שמח שאתה משתף אותנו בהשקעות שלך. העיתון שמח שמלאת טור. ואנחנו לא הבנו מה אתה רוצה להגיד....
  • 10.
    רועי 06/08/2018 04:57
    הגב לתגובה זו
    חברות זולות ואטרקטיביות הרבה יותר. זה שנתנו שם שהוא רשי תיבות של החברות האלה כמו שעשו עם מדינות הbric לא אומר שצריך להשקיע בהן. מיקרון למשל נסחרת במכפיל 4.5 , p/fcf של 5 ו- peg של 0.15! ויש עוד הרבה חברות ששוות השקעה . אין ספק שהמניות שמוזכרות עשו עליה יפה אבל שווה לעשות שיעורי בית ולמצוא מציאות חדשות..
  • איילה לבנה 06/08/2018 11:00
    הגב לתגובה זו
    מציאות חדשות קשה למצוא וכמובן הסיכון יותר גבוה.יש ערך עצום לראשוניות בשוק לאנשים מבריקים עד גאונים שמנהלים אותם ולהבנת תחום העתידנות זל הטכנולוגיה.ח
  • 9.
    הראל פ 05/08/2018 22:11
    הגב לתגובה זו
    יהודה הוא מנתח מעולה בעל וותק וניסיון זניכרים גם בכתבה הזו. מציע לשמור ולבדוק
  • 8.
    משה 05/08/2018 21:54
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי כלוםלקנות או למכור ????
  • 7.
    הראל 05/08/2018 21:44
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד יהודה מביא את הנסיון העצום שלו מציע לשמור ולבדוק...כל הכבוד
  • 6.
    רוב המניות טכנולוגיה במכפילים גבוהים מאוד ומנופחים (ל"ת)
    ניתוח ירוד ולא רציני 05/08/2018 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פרשן בשקל (ל"ת)
    טמיר 05/08/2018 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יגאל 05/08/2018 14:36
    הגב לתגובה זו
    איך אפשר לרשום על אפל שהיא צומחת בשיעור דו ספרתי ומנצחת את גוגל במכירת יישומים כחברה לא מעניינת בשעה שאת פייסבוק הוא קנה כמה מניות שלה, קצת עקביות לא תזיק למומחה המהולל. חוץ מקליק בייט אין במאמר הזה כלום
  • 3.
    טל 05/08/2018 14:36
    הגב לתגובה זו
    תנסה לנתח מניות מחוץ לארבע הגדולות הטכנולוגיות. מניות השורה השניה יותר מענינות.
  • 2.
    עינ 05/08/2018 11:54
    הגב לתגובה זו
    ליהודה שלום. מצטט משפט שכתבת על פייסבוק : אם כי אציין שקניתי מספר מניות בודדות של החברה ולו רק כדי לחזות בהתאוששות שלה לכשתגיע. כמה זה "בודדות" ?? 3 ? 5 ? 7 ? או "התפרעת" עם 9 ??? בהצלחה גדולה לך ולשאר המשקיעים.
  • 1.
    נדי 05/08/2018 11:11
    הגב לתגובה זו
    בלשון המעטה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.