הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות

הדבר הבא: השקעות בתחומי נישה

ריביות אפסיות חשפו את המשקיעים לנישות חדשות כמו מכשור לביש, רחפנים, שעשויות לייצר תשואה עודפת; "הן יהיו חלק אינטגרלי מכל תיק נכסים"

רונן מנחם | (2)
נושאים בכתבה סייבר פרייבט אקוויטי ריבית תיק השקעות

שוויון מגדרי, פרייבט אקוויטי, תשתיות גלובאליות, אנרגיה חלופית, איכות חיים לגיל השלישי, צמחי רפואה, מכשור לביש, סייבר, מחשוב ענן, מדפסות תלת ממד, רחפנים, האינטרנט של הדברים - מה כבר יכול להיות הקשר בין כל אלו? מתברר שיש!

נושאים אלו ורבים אחרים מהווים נישות של השקעה - חלופות שחורגות מהשווקים הרגילים והמסורתיים שכולנו מכירים – מניות, איגרות חוב ממשלתיות, אג"ח חברות ואם תרצו גם נדל"ן ונכסים אחרים. אם תאמצו את זיכרונכם, סביר להניח שחלק מהן עלו אצלכם בשיחות הסלון של יום שישי. "שמעת על הדבר החדש?"

למעשה, אם נרצה לתת כותרת לשנת 2017 ההולכת ומסתיימת – שנת הנישות בהשקעה תהייה מועמדת מצוינת. זו גם השנה שבה החלו הנישות להיות מקובצות יותר: נישות כלכליות, לפי מגדר/גיל, חברתיות, טכנולוגיות, נישות בתחום האנרגיה, נישות בתחום התשלומים, המדיה ועוד כיד הדמיון.

הנהירה לנישות אפיינה בעבר רק משקיעים מתוחכמים, שהיו מוכנים להגדיל את הסיכון של תיקי ההשקעות שלהם, אך בשנה-שנתיים האחרונות, אנו עדים לכך שגם משקיעים מתוחכמים פחות מתבלים חלק גדל והולך מתיקי ההשקעות שלהם באפיקים הללו.

מה גרם לכך? בראש ובראשונה שנים של ריביות אפסיות, שגרמו לשוקי המניות לשבור שיאים וכן גרמו להתכווצות של המרווחים שמציעות איגרות החוב הקונצרניות על פני איגרות החוב הממשלתיות, לרמות שלא נראו זמן רב. האפיקים המסורתיים פשוט נעשו יקרים יותר והדרך להרוויח מהם כיום הינה "לאתר בפינצטה" את הניירות שנותרו "מתחת לרדאר". במקביל, היכולת להסתמך על מדדים ופיזור פוחתת.

מה מסייע לתהליך? התפתחות המכשירים שנקראים קרנות סל, או etf (ר"ת exchange-traded fund) בחו"ל. מדובר בנכסים סחירים לכל דבר ועניין, שתכליתם לעקוב אחר מדדים אובייקטיביים, כגון מדדי מניות, אג"ח, סחורות או קרנות.

המעקב יכול להתבצע על מדדים שלמים, או חלקי מדדים, שנבחרים לפי אמות מידה מוגדרות. נכון להיום נסחרות מעל 2,000 קרנות סל כאלו, כשרק בשנה האחרונה הצטרפו 200 חדשות. המכשיר אמנם כרוך בדמי ניהול, אך מספק נזילות ופיזור וכך מקנה למשקיעים יותר ביטחון בעצם הכניסה לנישות לא מוכרות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נכון להיום, 14 מתוך 15 הנכסים הסחירים ביותר בעולם הינן קרנות סל על מדדים מובילים בעולם. (המניה הבודדת ברשימה הינה אפל).

אני סבור כי הריביות בעולם המפותח תמשכנה להיות נמוכות לפחות בשנה-שנתיים הבאות ולכן הביקוש לחשיפה לנישות הללו ואחרות ילך ויגדל. עם הזמן, הן תהיינה פחות נישתיות ותהוונה חלק אינטגרלי לחלוטין מכל תיק נכסים.

לכן, חשוב מאוד שייעוץ ההשקעות יתמקצע בנישות הללו וחשוב לא פחות שהלקוחות, הנחשפים היום לסקירות מקיפות בכלי התקשורת השונים, יהיו מודעים ליתרונות ולחסרונות שלהן. בלי הנישות הללו, יהיה קשה מאוד להשיג תשואה עודפת בעולם ההשקעות המודרני; אם נתמהמה, עוד נגלה שחלק מהן כבר אינן נישות.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הכותב הוא רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מאיר 07/12/2017 20:56
    הגב לתגובה זו
    כנס לגוגל. חפש תעודות סל בארה"ב בנישה זו או אחרת ותעשה שיעורי בית.כך עשיתי לפני 5 חודשים. ונהנה מהתשואה היפהפיה(9.5%)
  • 1.
    רפי 07/12/2017 11:11
    הגב לתגובה זו
    האם תוכל לציין סלים בארץ ובחול סלים או קרנות שעוסקות ספציפית בתחומים הנל
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |
נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.​

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן