כספתח לכתבה הקורא צריך להיכנס לאווירה המיוחדת של היהלום, ולצורך כך הקשיבו תחילה לשיר Diamonds Are Forever, ששרה הגדולה מכולן, שירלי באסי, בסרטו של

ג'יימס בונד.

כעת, אפשר לגשת בחזרה לוול סטריט. כששואלים משקיע ממוצע בוול סטריט, כיצד להשקיע ביהלומים, הסיכוי הגדול הוא שהתשובה תהיה, "קנה טיפאני (סימול: TIF)." האמת, שמכל אפשרויות ההשקעה, הישירות והעקיפות, מניותיה של רשת טיפאני הניבו את התשואה הגבוהה ביותר. אבל טיפאני אינה מייצגת נאמנה של תחום היהלומים. הרשת מובילה בנישה אחת, קטנה יחסית, של התעשייה - שיווק תכשיטים ומוצרי יוקרה, חלקם משובצים ביהלומים, כאשר אלה האחרונים הם גולת הכותרת שלה.

נתחיל עם התעשייה כולה (שלישראל מקום מרכזי בתוכה). ורטיקאלית מדובר בתעשייה של 6 שלבים. היא מתחילה בכריית יהלומים, שב-2012 (שנת הנתונים העדכנית ביותר) גלגלה 14.8 מיליארד דולרים. השלב השני הוא מכירות יהלומים בלתי מעובדים, גולמיים, שבאותה שנה הגיעו ל-15.2 מיליארד. השלב הבא הוא החיתוך וההברקה שגלגל 20.7 מיליארד, והשלב הרביעי, מכירה של יהלומים מלוטשים, גלגל 22.6 מיליארד. השלב החמישי, יהלומים לתעשייה, שב-2012 נמכרו ב-47.2 מיליארד דולרים והשלב האחרון, השישי, של קמעונות יהלומים, הגיע ב-2012 לסכום של 72.1 מיליארד.

ערך המחצב, בין כרייתו ועד הגעתו לצרכן, עולה פי חמישה. 63% מכל היהלומים שנכרים בעולם מגיעים מ-5 חברות: 27% מחברה הרוסית ALROSA (סימול: ALRS) במוסקבה. החברה פועלת בחמישה משישה השלבים, כרייה, מכירת יהלומים גולמיים, עיבוד, יהלומים מלוטשים ויהלומים לתעשייה. רוסיה היא יצרנית היהלומים הגדולה בעולם ו-ALROSA מספקת 97% מהכמות. לחברה מאגר הרזרבות הגדול בעולם, והמכרות שלה מצויים ברוסיה ובדרום אפריקה.

חברה נוספת הפועלת בתעשייה היא דה בירס שמספקת 22% מהיהלומים בעולם. מוצאה ועיקר פעילותה בדרום אפריקה, והיא נשלטת ע"י תאגיד המכרות הענק Anglo American plc (סימול: AAL.L) בלונדון. 11% מהכמות הגלובלית מגיעים מריו טינטו (סימול: RIO) הבריטית, כ-2% מהחברה הקנדית Dominion Diamond (סימול: DDC) ו-2% נוספים מגיעים מענקית המכרות האוסטרלית BHP Billiton (סימול: BHP). 38% מהיהלומים מגיעים ממספר גדול של חברות כרייה שרובן בארה"ב, קנדה, אפריקה ודרום אמריקה. שלושת מכרות היהלומים הגדולים בעולם נמצאים ברוסיה, ה-Jubilee, ה-Udachny וה-Mir. כולם במחוז Yakutia שבמדינת Sakha במזרח רוסיה. באוסטרליה ובאנגולה נמצאים שני מכרות, הרביעי והחמישי בגודלם בעולם, Argyle ו-Catoca.

• טיילור סוויפט והמכסים על הודו מרימים את מניות היהלומים
• 'יהלומים הם לנצח'? הסוף המר של יהלומי המעבדה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תעשיית היהלומים הישראלית פועלת החל מהשלב השני של המערך הוורטיקאלי של התעשייה, ונחשבת, בכל הקשור לליטוש ולמסחר, כאחת המובילות בעולם. המכון הישראלי ליהלומים מרכז את כל העוסקים בתחום בישראל. הוא מהווה לציר מרכזי בתעשיית היהלומים הגלובלית. תעשיית היהלומים הישראלית נהנית גם מההתפתחויות הטכנולוגיות בישראל, ונחשבת למתקדמת ביותר בעולם בתחום הליטוש והעיבוד. תרומת התעשייה לתוצר הלאומי הוא כמיליארד דולר לשנה. בשנת 2013 הסתכם ייצוא היהלומים לסוגיו (מלוטשים וגלם) ב-9.2 מיליארד דולרים, כאשר ייבוא היהלומים הסתכם ב-8.3 מיליארד - שיפור ניכר לעומת 2012, שהייתה שנה קשה. ארה"ב (25%), הונג קונג, שווייץ, בלגיה והודו היו היעדים המובילים. אין בישראל חברות ציבוריות שעיסוקן ביהלומים גרידא - הנושא כולו מאופיין בחשאיות, אבל שלושה ישראלים, לב לבייב, דן גרטלר ובני שטיינמץ, נמצאים בין עשרת עשירי היהלומים בעולם ומדורגים במקומות השביעי, השלישי והשני, בהתאמה.

ההשקעה ביהלומים

אחת הבעיות בהן נתקל המשקיע חסר הניסיון בבואו לבחון השקעה ב"יהלומים", שיש מעט מאוד מניות שמייצגות חברות שעוסקות ביהלומים נטו. התחום החשוב הזה אינו מופיע בנפרד, הוא חלק ממה שקרוי "תעשיית המכרות והמחצבים". לצד בעיה זו, המשקיע שמעוניין ביהלומים צריך להתמודד עם עוד 2 בעיות. הראשונה, המגמות ביהלומים אינן דומות למגמות המחצבים האחרים שכלולים ב"תעשיית המכרות והמחצבים". הבעיה השנייה, שגם בתוך מגזר היהלומים המגמות בשלבי הייצור השונים אינן שוות. בגדול, המגמה ביהלומים קשורה במצב הכלכלי ומניות חברות שקשורות בתחום. אלה האחרונות נעות בהתאם לציפיות המאקרו כלכליות וביצועי החברות.

מאז החלה ההתאוששות הגלובלית ב-2009-10, הולך וגדל הביקוש ליהלומים ב"אשמתן" של האוכלוסיות המתעשרות בסין ובהודו וחלקים אחרים של העולם שהחלו לצמוח. עם זאת, הביקוש האמריקני הוא עדיין המוביל הגדול. אפשר לומר, בהסתייגות, שתעשיית היהלומים דומה לתעשיית הזהב, הביקוש למוצרים בשתי התעשיות דומה, מתחלק בין ביקוש תעשייתי לצריכה פרטית. ההסתייגות קשורה ביחסה השונה של וול סטריט לשתי התעשיות ובהבדלים שבין הביקוש הצרכני. גישת זה האחרון ליהלומים קשוחה בהרבה מאשר בזהב. הביקוש הצרכני ליהלום מגיע בעיקר משכבות אוכלוסייה בהכנסה הגבוהה, ובדומה לביקוש למכוניות יוקרה, אומנות וכו', הוא אינו פגיע במיתון ועולה בהתאוששות, הזהב לא.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

בשנתיים האחרונות הביקוש ליהלומים, מכיוון השכבות המתעשרות החדשות של השוק האסיאתי, הודו וסין במיוחד, גואה, בעוד שמחירי סחורות (commodities) חלשים ונמצאים בירידה מתמשכת - המגמה זו פוגעת בסקטור המכרות והמחצבים. על פי כל התחזיות האחרונות, קיים פער בין הביקוש והיצע היהלומים (במיוחד בתחום הצריכה הפרטית), שייסגר רק לקראת התחלת העשור השלישי של המאה (לאחר 2020). יש לקחת בחשבון, שתחזיות אלו מביאות יותר ויותר משקיעים לתחום.

מה "המשקיע הקטן" יכול לעשות?

ישנן, כאמור, אופציות מעטות מפאת מיעוט החברות הציבוריות שעוסקות ביהלומים נטו. הבולטות שביניהן, החברות הבריטיות Petra Diamonds (סימול: PDL.L) ו-Gem Diamonds (סימול: GEMD.L), הקנדיות Dominion Diamond (סימול: DDC) ו-Lucara Diamond (סימול: LUC.TO). אלא שהשליטה האמיתית בתחום נמצאת בידיהן של ענקיות המכרות / מחצבים מהסוג של Anglo-American (סימול: AAL.L) הבריטית, ששולטת בענקית המכרות הדרום אפריקאית דה-בירס, חברת המכרות הרוסית הגדולה בעולם ALROSA (סימול: ALRS.ME) וכמובן ריו טנטו הבריטית (סימול: RIO). הבעיה עם הענקיות, כאמור, שהיהלומים הם חלק ממרכיביהן (ולא בהכרח החלק המוביל), לכן הן מושפעות יותר ממצב הקומודיטיז האחרים.

אם תשוו את התנהגות המניות המייצגות את ענקיות המכרות עם התנהגותן של מניות היהלומים, תראו שבשנתיים האחרונות נפרדו המגמות לחלוטין - מניות היהלומים עולות ומניות המכרות יורדות. ישנו מדד המכרות והמחצבים של מדד הפוטסי הבריטי (סימול: (^NMX1770, אבל השפעתן של ענקיות המכרות עליו היא שקובעת. גם רכישת יהלום בפועל אינה אופציה של "המשקיע הקטן" - הסכנה והמחיר גבוהים מדי.

אז מה עושים?

ההצעה שלנו, לאסוף מעט מארבע המניות PDL.L, GEMD.L, LUC.TO ו-DDC, ולייצר "פינת יהלום" בתיק. אפשרות נוספת היא לקנות קצת טיפאני (סימול: TIF), שתמיד מובילה בשוק. אגב, TIF נורא יקרה כרגע, אבל כך הייתה מאז ומעולם.

הארה

מה בעצם קורה למניות כמו BOSC, CRNT, TISA,MNDO ,RADA , MTSL, RITT, OTIV ועוד אלף ואחת זרות כמותן? הזעזועים במניות והגידול הפתאומי במחזורים מדהימים, כמו צונאמי שמגיע משום מקום ונעלם לאותו שום מקום לאחר שהטיס את המניות מעלה ומטה. שימו לב שאלו אינן מניות חלום שלפתע קבלו אישור FDA או עברו בהצלחה ניסוי קליני. מדובר בחברות וותיקות מאוד ומוכרות בנאסד"ק, כולן חברות שמוכרות ולעיתים אפילו מרוויחות. כולן מייצגות טכנולוגיות מובילות בתחומיהן ובגללן למעשה הצליחו להגיע לנאסד"ק מלכתחילה. לכולן יש עוד דבר משותף – הן טרם הצליחו, למרות הפוטנציאל, להתרומם במיין סטריט, וככל שהזמן עובר והפריצה לא מגיעה הן נזנחות בוול סטריט. אלא שמאז 2008, עם כניסת העברת האינפורמציה החכמה לשימוש המוני, החלה להתפשט תרבות הכותרות שמאות מיליוני עיניים עוקבות אחריה, ובין השאר הפכה את ה"החיפוש ואיתור" של מניות זנוחות שמייצגות פוטנציאל - ללהיט.

מיליוני "משקיעים" הפכו את הכותרות לפלטפורמת ההשקעה המועדפת. ישנם כאלה שעוקבים אחר כותרות החלום הרפואי, ביניהם מרחף חלום נוסף, 'חלום הצעת הרכש', שלוקח את ההובלה מיד לאחר שהחלום הראשון (אישור FDA) התבסס. קחו כדוגמא את OTIV. ב-1999 הונפקה המניה בגרמניה, ובסוף 2002 נכנסה להיסחר בנאסד"ק. החברה ללא ספק מחזיקה בטכנולוגיות על בתחום אפליקציות תשלום חכמות וכרטיסים חכמים למיניהם. היא התחילה למכור ב-2004, וב-2010 הגיעה לשיא מכירות של 53.6 מיליון דולרים. אבל מאז התדרדרו המכירות, ו-2013 נחתמה עם מכירות של 19.9 מיליון והפסד של 3 מיליון.

מאז OTIV התחילה למכור - היא מפסידה בכל שנה. שנת 2014 צפויה להסתיים עם מכירות של כ-26 מיליון דולר והפסד של למעלה מ-9 מיליון. זו, פחות או יותר, התמונה שהשתקפה לאורך השנים מכל החברות הנ"ל. המניה, בדומה למניותיהן של האחרות, התנהגה בהתאם. "ההנהלה לא מוצלחת, אינה מסוגלת לממש הפוטנציאל והחברה נשארת מאחור בתחרות הטכנולוגית", אמרו המשקיעים ונטשו. אך לפתע, בתוך חודש וחצי, עם מחזורים שמעולם לא היו בה, המניה עולה ב-90%. למה? כי בסוף יולי האחרון החברה סגרה עסקה של 6.2 מיליון דולר בארה"ב במכירת טכנולוגיית Near-field communication) NFC ) שלה לביצוע תשלומים, שמאוחר יותר הכותרות "גילו" שאפל (סימול: AAPL) משתמשת באותה טכנולוגיה לאייפון ולאייווטש החדשים שלה, ובום-טרח החלה נהירת המשקיעים פנימה והמניה טסה.

טרם ראינו הזמנה מאפל, אבל און-טראק כן הודיעה שתספק לאפל תוספות למכשירי ה-Iphone 4, 4s, 5, 5s ולאייפד. תבדקו בבקשה כל אחת מהמניות הנ"ל ואלף מניות נוספות, שאינן ישראליות, ועברו Cycle שכזה ותגלו שהסיפורים דומים - זה תמיד מתחיל עם אנשים שמבינים את ההודעה הראשונית מהסוג שהודיעה OTIV ביולי או RADA באוגוסט, קנו מניות (2 דולר ו-1.3 דולרים בהתאמה) ומכרו (ב-3.5 ו-6 דולר בהתאמה) לאלו שראו את הכותרות ולא הבינו כלום זמן קצר לאחר מכן. כיוון שהפוטנציאל ברוב המניות המוזכרות אמיתי ואינו תלוי בכותרות, אלא ביכולת ההנהלה לנגוס בנישה או לפתח נישה משלה, כדאי לעקוב מקרוב אחרי מה שקורה באמת בחברות, ולאחר מכן תתאמו את הרכישות והמכירות בהתאם.