הרבה אנשים שואלים אותנו "מה עושים היום? המניות בשיא, האגחי"ם בשיא, הנדל"ן בשיא, הזהב מפחיד, התיקון בטוח מתקרב, מה עושים?". תחשבו לרגע איזו מין שאלה זו? את התשובה הכי טובה שמענו ערב פקיעת הבועה של שנת 2000, "נכון, הכל יקר, הכל בשיא ותיקון מחייב", אמר אחד הברוקרים הוותיקים, " אבל עליך לדעת שני דברים. האחד, לעולם לא תצליח לנחש מתי התיקון האמיתי מתחיל או נגמר. השני, שיאים נשברים רק לגבי העבר, לא העתיד. בעתיד תמיד יהיו שיאים חדשים, כך שבסה"כ אין מה להיבהל, צריך סבלנות. ובכל זאת, אם אתה מאמין באמונה שלמה שתיקון מתקרב, הדבר הראשון שאתה צריך לעשות הוא למכור הכל ולהכין מזומנים, וכשיבוא תיקון, אמיתי או לא, תתרכז במניות כמו IBM, CAT, MMM, PM, CHX, UTX, DIS, KO , MAC ושכמותן, וביתרת הכסף רכוש דירה במנהטן ותחכה לשיא ולתיקון הבאים". חבל על הזמן שאתם מקדישים לנושא - אם אתם באמת חוששים מתיקון גדול, לכו עם הלב שלכם ואל תקשיבו לאיש. רק אל תשכחו לחזור למניות בשיאו של התיקון ממנו אתם חוששים. זה כמובן לא יקרה, הסטטיסטיקה מראה שהרוב שיוצאים בגלל הפחד מתיקון וחוזרים במחירים גבוהים משיצאו, אבל לפחות תרגישו שלמים עם עצמכם.

Companhia de Bebidas Das Americas - AMBEV - (סימול: ABV)

הנה אחת מהמניות שללא ספק היינו קונים בתיקון (וגם לא בתיקון). הכרנו אותה כשלהפתעתנו (חייבים להודות), ענקית הבירה האמריקנית, Anheuser-Busch נרכשה בקיץ 2008 ע"י חברה בלגית / ברזילאית בשם InBev. חברה שהיא עצמה נוצרה על מנת לרכוש את Anheuser-Busch (סימול: BUD) - מיזוג של שתי חברות לייצור בירה, Interbrew הבלגית ו-AmBev הברזילאית (שאינה ה-Ambev עליה אנחנו מדברים).

קבוצת Anheuser-Busch היא בעלת המניות הגדולה של החברה ומחזיקה ב-74.03% מהון המניות הרגילות ו-45.25% ממניות הבכורה. ממכירות של 20.7 מיליארד, רווח תפעולי של 7.3 מיליארד ורווח נקי של 5.2 מיליארד ב-2008, החברה הגיעה ב-2012 ל-32.2, 13.9 ו-10.64 בהתאמה. מדובר בעליות של 55.5%, 90.4% ו-104.6% בהתאמה. הרבעון הראשון של 2013 הראה מכירות של 7.8 מיליארד - 8.3% מעל לרבעון המקביל אשתקד. הערכת הקונצנזוס, שהחברה תעלה את המכירות השנה ב-2% לערך ובשנה שלאחריה בכ-14%. Ambev, מבשלת השיכר הגדולה ביותר באמריקה הלטינית. שווקיה המובילים הם ברזיל וארגנטינה. יצרנית ומשווקת בלעדית של 200 מוצרי Anheuser-Busch באמריקה הלטינית ובעלת מפעל הבירה המוביל בקנדה. לצד בירת Ambev, היא יצרנית וספקית המובילה של פפסי קולה באמריקה הלטינית ושורה ארוכה של משקאות מובילים אחרים. הדברים הללו, כפי שראינו מאז ומעולם, מושפעים מההאטה רק בשוליים ולעיתים ההפך, כמו הסיגריות (רק שנגד הבירה אין את העליהום הציבורי שישנו במקרה של סיגריות, ראה PM).

אם לוקחים את הפרספקטיבה ההיסטורית אז ABV (בשרשור מטה היא חלק מקבוצת ההחזקות הבלגית Interbrew, שמחזיקה ב-13% ממכירות הבירה בעולם, וחברת האם של Anheuser-Busch - בעלת המניות הגדולה של Ambev), שמאז ומעולם נחשבה כמובילה ברווחיות בין חברות הבירה והמשקאות החריפים, הניבה בטווח הארוך יותר מכל מתחרותיה בתחום. המתחרות הבולטות הן חברת האם Anheuser (סימול: BUD ), פומנטו אקונומיקו (סימול: FMX ) המקסיקנית, Molson Coors (סימול: TAP ) מקולרדו שמייצרת את המותג מילר, Boston Beer (סימול: SAM), דיאגאו (סימול: DEO) הבריטית שמפורסמת במשקאות חריפים ועוד.

מאז פברואר האחרון המניה מתדרדרת, בגלל תוצאות הרבעון הראשון הלא כ"כ מחמיאות ובעיקר בצל ההנחיות הפושרות ל-2013 שפירסמה ההנהלה. המניה ירדה בכ-19% מתחילת פברואר, ולדעתנו נכנסת לטריטוריית קניה. רוב האנליסטים מאמינים ש-2013 היא שנת התארגנות עבור החברה, וב-2014 תפרוץ, כך שהירידות באמת מסמנות מצב מעניין למשקיע.

בנוסף, החברה מחלקת דיבידנד נאה, 1.24 דולר, 3.3% תשואה, אותו היא נוהגת להעלות כמעט בכל שנה. קשה לנו להאמין (אלא אם התיקון המצופה יהפוך למשבר) שהמניה יכולה לרדת ל-30 דולרים, תשואת דיבידנד מעל 4%, כך שמחיר מניה של 34-5 נראה לנו תחתית. צריך גם לקחת בחשבון את המונדיאל והאולימפיאדה שיערכו בברזיל בשנים 2014 ו-2016 - מה שיתרום לכלכלת אמריקה הלטינית וברזיל במיוחד, וכמובן למכירות Ambev שמובילה ביבשת.

למה מלאנוקס (סימול: MLNX) באמת עוזבת את תל אביב?

בטוח לא בגלל כעס המוסדיים הישראלים על איל וולדמן, שאינו מקשיב לעצותיהם בעניין פיצול הסמכויות, בגלל שלהיסחר בבורסה אחת זול יותר או שלחץ הרגולציות בשתי בורסות קשה מנשוא. אם אלו היו הסיבות האמיתיות, מדוע המתין וולדמן עד הלום? לדעתנו איל וולדמן החליט לעזוב אך ורק אחרי שהבין שתשומת הלב הניהולית שהוא מקדיש לבורסות מתחילה להאפיל על תשומת הלב שהוא מקדיש לניהול עסקיה של מלאנוקס. הזכרנו זאת מספר פעמים בעבר - עת חברה הופכת ציבורית, מתחיל תהליך בו המעורבות של הבורסה (שוק ההון וכל נספחיו) הולכת וגדלה בתהליך קבלת ההחלטות הניהוליות של החברה, במיוחד כשמדובר בחברה מצליחה בעסקיה ואהובה על המשקיעים. כאשר מדובר בחברה אהובה שמאכזבת את שוק ההון, ההתערבות עולה פי כמה וכמה.

אין לנו ספק בכלל שמאז ספטמבר האחרון וולדמן מקדיש חלק גדול מזמנו לבורסה. וול סטריט גילתה את מלאנוקס מתישהוא בתחילת 2012, כשהמניה נסחרה בסביבות ה-30 דולרים, ובתוך 9 חודשים "העלתה" אותה פי 4 ל-120 דולרים. מניה כמובן לא עולה לבד, מדובר בתהליך בו וול סטריט מגיבה להצלחתה המסחרית של החברה, באמצעות אנליסטים וידועני תקשורת. מאותו רגע בו וול סטריט מעלה חברה (כל חברה) לקדמת הבמה, מתחיל התהליך שהזכרנו - תשומת לב המנהל לניהולה השוטף של החברה יורדת על חשבון שוק ההון. המעורבות של אנליסטים בכירים, מנהלי כספים גדולים ופרשנים גורמת לשני דברים. הראשון, ירידה, כאמור, בזמן שמוקדש לניהול החברה. והשני, נוצר לחץ פסיכולוגי שעלול לגרום לטעויות בניהול העסקי. איל וולדמן מבין שמאז הפכה מלאנוקס לחביבת וול סטריט, ובמיוחד מאז איבדה את אוהדיה מעבר לים, שוק ההון תופס יותר ויותר מזמנו. משפט המפתח בהסבריו ליציאה מהבורסה התל אביבית, "לאפשר התמקדות גדולה יותר של ההנהלה בביזנס של החברה", כל יתר ההסברים הם תפאורה.

אם דברים כמו רגולציה ועלות היו הסיבה, מדוע נרשם בת"א מלכתחילה? וולדמן, כמו רבים אחרים במצבו, לא חשב על הבעיה הזו עד שהלחץ החל לפעול. בטוח שלא חשב על ההשלכות שייגרמו לאור תנועת המניה בשנה האחרונה. אין לנו ספק שאם ולדמן היה יכול לעזוב את שוק ההון בשלב הנוכחי, היה עושה זאת. אבל כרגע, מסיבות שונות, זה לא בא בחשבון. האם המהלך יעזור למניה? בדרך כלל לא, כי הנאסד"ק תובעני מספיק גם בשביל הבורסה בת"א, ומלאנוקס עדיין באור הזרקורים כל זמן שהלחץ יימשך. מה שחשוב כעת, זו ההתמקדות של וולדמן בביזנס של החברה. אנחנו רואים בהודעה הזו מעין "התוודות" שלו על שהתעסק יותר מדי בשוק ההון ופחות בביזנס. כיוון שכבר הוכיח בעבר שהוא יכול לאבחן נכון התפתחויות ולנצל אותן לטובת מלאנוקס, אנחנו מקווים שיעשה שוב.

לאן ישראל מקוב מוביל את Sun Pharmaceutical Industries (סימול: SUNPHARMA ) בבומביי סימול: SUNP:IN) בבלומברג

סאן היא חברת התרופות החמישית בגודלה בהודו והראשונה מבחינת ערך השוק, עם שווי של מעל טריליון רופי (כ-19 מיליארד דולרים). היא הוקמה לפני 30 שנה ע"י Dilip Shanghvi, בעל המניות הגדול שלה (מחזיק ב-11% מהחברה). היא פועלת בתחום התרופות האתיות, התרכובות, חומרי הגלם לתעשיית הפרמקולוגיה ובתחום הגנרי. סאן מתרכזת בתחומי הסוכרת, מחלות לב, מחלות מרכז העצבים והפסיכיאטריה, מחלות עור ואלרגיה ומחלות קיבה ועיכול. להבדיל מרוב חברות התרופות ההודיות שמתרחבות באסיה, סאן מתרחבת גלובלית והפעילות שלה בארה"ב גדלה במהירות. סאן מוכרת לישראלים עוד מלפני שמקוב נטל את הפיקוד שם, מסיפור הרכישה של תארו (סימול: TARO), עליה השתלטה בשלבים. אגב, זו אותה דרך פעולה של סאן מאז ומעולם, וכך גם רכשה חברות אחרות.

בדיוק לפני שנה הודיעה החברה שמקוב נכנס לתפקיד היו"ר במקומו של Dilip Shanghvi. לדעתנו, כניסתו סימלה את הכיוון האסטרטגי שמועצת המנהלים החליטה לקחת (למעשה להמשיך). לאחרונה נודע שחברת התרופות השבדית, Meda AB (סימול: (MEDAA:SS (בבלומברג, נסחרת בשבדיה) מקבלת הצעות רכש מכיוונים שונים. החברה השבדית פועלת בארצות סקנדינביה בעיקר, ומתבססת על יבוא תרופות מותג שונות לשם. כמו גם היא מתמחה, מפתחת ומייצרת בעצמה בתחום העור והאלרגיות. מכירותיה בסביבות חצי מיליארד דולרים (כ-3.3 מיליארד קורונות). היא מרוויחה כ-52 מיליון דולרים, בעלת התואר חברת התרופות הציבורית הגדולה שם וצומחת מהר.

מי שהתחילה בניסיון לקנות את החברה הייתה החברה הקנדית Valeant Pharmaceuticals International (סימול: VRX), שהודיעה השבוע על רכישתה של ענקית הטיפול בעיניים, Bausch & Lomb ב-8.7 מיליארד דולרים. הוול סטריט ג'ורנאל מדווח שהחברה במגעים עם סאן שפועלת גם היא (בין השאר בגלל תארו) בתחומי ההתמחות של החברה השבדית. מי שקצת מכיר את ההיסטוריה של ישראל מקוב יסכים אתנו שהוא אסטרטג ממדרגה ראשונה. ניתנה לו, שוב, ההזדמנות להוביל חברה רפואית, בעלת פוטנציאל עצום בתחרות הגלובלית, הן מבחינת יכולות הפיתוח, הייצור והתמחור והן בשל התחומים "החמים" בהם היא פועלת. אין לנו ספק שמקוב ינווט נכון ויצליח, בגלל מיצובה של החברה, להובילה לגדולות. זו הסיבה ש-Dilip Shanghvi העביר לו את ההגה. מניית סאן עלתה מאז שפל 2008-9 פי 5. החל מראשית 2013 עלתה ביותר מ-40% ונסחרת במכפיל קונצנזוס של 27 ל-2013 - גבוה לטעמנו, אבל למי שמצפה לתיקון כדאי לעקוב.