פלוס500 פרסמה דוח תוצאות כספיות לרבעון – עליה של 11% בהכנסות
פלטפורמת זירות המסחר פלוס500 פלוס500 פרסמה דוח תוצאות כספיות מקדמי לרבעון השלישי של 2024: נרשמה עליה של 11% בהכנסות ועליה של 2% ברווח התפעולי התזרימי.
הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה הסתכמו ב–187.2 מיליון דולר, עליה של 11% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז הכניסה החברה 168 מיליון דולר.
שיפור ניכר בסעיפים המשמעותיים. בתמונה: מטה החברה בלונדון
הכנסות החברה מתחלקות להכנסות ממסחר והכנסות ריבית – הכנסות החברה ממסחר הסתכמו ב–173 מיליון דולר; הכנסות מריבית הסתכמו בכ–14 מיליון דולר.
פלוס500 היא חברה הרשומה בישראל ונסחרת בבורסת לונדון. החברה מפעילה זירות מסחר וירטואליות – באתר האינטרנט ובאפליקציה. בזירות אלה ניתן לסחור בחוזי הפרשים (CFD) וחוזים עתידיים. בארה״ב ניתן גם לסחור במניות דרך הפלטפורמה. פלוס500 פועלת בין היתר בישראל, ארה״ב ויפן, ומפעילה שירותים צרכניים (B2C) ושירותים עסקיים (B2B) גם יחד.
הכנסות של לקוחות החברה הסתכמו בכ–166 מיליון דולר, ורווחי החברה ממסחר של לקוחות הסתכמו ב–6.9 מיליון דולר ברבעון השלישי. רווחי חברה ממסחר הלקוחות ברבעון המקביל בשנה שעברה הסכמו על סכום זעום יחסית של 0.1 מיליון דולר.
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פלוס500 היא תמיד הצד השני של כל עסקה שנעשית בה, כך שהחברה היא המוכרת כשלקוח קונה חוזה, והחברה היא הקונה כשלקוח מוכר חוזה. כך הרוויחה החברה 6.9 מיליון דולר מהפסדים של לקוחות.
הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) של פלוס500 הסתכם ב–82 מיליון דולר ברבעון השלישי השנה, לעומת 80 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה, מה שמשקף עלייה ברווח התפעולי התזרימי של 2%, ושיעור רווח תפעולי תזרימי של 44% מתוך ההכנסות, לעומת שיעור של 48% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.
מעורבות הלקוחות של פלוס500 בפלטפורמות שלה גדלה במהלך הרבעון. סך מחזור המסחר הסתכם ב–14.5 מיליון דולר ברבעון, לעומת 10.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, מה שמשקף עליה של 43% במחזור המסחר בין התקופות.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- הביקוש לזיכרון דחף את לאם ריסרץ’ לשיא כל הזמנים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
החברה הצליחה לצרף כ–25 אלף לקוחות חדשים במהלך הרבעון. ברבעון המקביל בשנה שעברה גייסה החברה כ–20.6 אלף לקוחות חדשים, מה שמשקף עליה בשיעור של 21% בגיוס הלקוחות. סך כל הלקוחות הפעילים לסוף הרבעון השלישי השנה עומד על 120,968. זאת לעומת כ–118 אלף ברבעון המקביל אשתקד.
בממוצע תרם כל לקוח 1,548 דולר להכנסות החברה, ועלה 1,527 דולר בכדי לגייס כל לקוח חדש, בממוצע.
ההפקדה הממוצעת ללקוח עמדה ברבעון השלישי על 6,150 דולר, עליה בשיעור של 17% לעומת 5,250 דולר ברבעון המקביל אשתקד. בחמש השנים האחרונות עלה ממוצע הפקדות בשיעור של 146%, וברבעון השלישי של 2019 עמד הממוצע על 2,500 דולר.
החברה לא ציינה את סכום הרווח הכולל שלה לתקופה.
במהלך הרבעון רכשה פלוס500 כ–1.7 מיליון מניות במחיר ממוצע של כ–24 ליש״ט למניה. סך הכל הוציאה החברה כ–54 מיליון דולר עבור תוכנית הרכישה העצמית שלה.
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
שבביםבנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.
לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.
ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.
שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר
התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.
.jpg)