מניות ה-EV מאכזבות, אבל מכירות הרכבים עולות - הפער בין וול סטריט לשטח
זה נכון שהאימוץ של רכבים חשמליים מתקדם לאט מהצפוי. עד לפני בערך עשור התפיסה הייתה שהיום הרכבים החשמליים כבר ימלאו את הרחובות ויהוו את רוב המכירות בשטח. בפועל אנחנו עוד רחוקים משם, אבל המצב משתפר - ברבעון השלישי מכירות ה-EV בארה"ב שברו שיא נוסף כאשר הן קפצו ב-11% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו ב-346 אלף רכבים, אבל מה שאולי יותר משמעותי זו העובדה שרכבים חשמליים מהווים נכון לרבעון השלישי 8.9% משוק הרכב, זאת לעומת 7.8% בשנה שעברה, ונראה שהם בדרך הבטוחה להגיע לנקודת הציון של 10% משוק הרכב.
ועדיין, מניות הרכב החשמלי מאכזבות - מניית טסלה TESLA INC למשל עם ירידה של 12% מתחילת השנה שזו תשואת חסר של 35.5% לעומת מדד ה-S&P 500. אז ממה נובע הפער בין וול סטריט לבין השטח והאם הוא ייסגר?
מניית טסלה מתחילת השנה
לאט ובעקביות - הרכבים החשמליים הופכים לנפוצים יותר
למרות השאלות של המשקיעים בוול סטריט, התחושה מהשטח היא של גידול במכירות ובעניין הציבורי ברכבים חשמליים. באירוע שהתקיים לאחרונה בארה"ב, כנס ה-Electrify Expo, היו מעל ל-20,000 נסיעות מבחן ברכבים חשמליים שונים, מה שממחיש את העניין הרב של הקהל ברכבים ובטכנולוגיה. מגוון הדגמים הזמין לציבור רחב מאי פעם, ומותגים כמו טסלה, פורד וניסאן מציעים רכבים חשמליים המתאימים למגוון רחב של צרכים ותקציבים.
- הירידות נמשכות - החוזים על וול סטריט בירידה של עד 1.7%
- עוקפת את טסלה בסיבוב: הנהיגה האוטונומית עולה לכביש המהיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טסלה; קרדיט: טוויטר
בין הדגמים הבולטים הייתה הגרסה החשמלית של ניסאן, אריה, שזכתה לתגובות חיוביות מהקהל. אך עבור הצרכנים, הבחירה ברכב חשמלי קשורה לא רק בביצועים ובמראה - אלא בעיקר בשיקולים כלכליים. העלויות ההתחלתיות הגבוהות וזמינות עמדות הטעינה ממשיכים להוות חסם בפני אימוץ רחב יותר של רכבים חשמליים. זו למשל אחת הסיבות שטסלה מתקשה להתחרות מול היצרניות הסיניות שמוכרות את רכביהן במחירים של מתחת ל-20 אלף דולר לרכב, בעוד טסלה מתקשה לרדת מתחת ל-25 אלף דולר לרכב.
עם זאת, פורד למשל מציעה כיום הטבת התקנה של עמדת טעינה ביתית בחינם לרוכשי רכבים חשמליים במטרה לצמצם את החרדה הנוגעת לטווח הנסיעה.
למרות העלייה במכירות, היצרנים נאלצים להציע הנחות והטבות משמעותיות כדי לשמר את קצב הגידול במכירות. לפי KBB (קלי בלו בוק), ההנחות שניתנות כיום עבור רכבים חשמליים עומדות על ממוצע של 12%, בהשוואה לממוצע הכללי של 7% בתעשיית הרכב. נתח גדול מהמכירות הוא חוזי ליסינג עם תנאים מועדפים, שמסובסדים בחלקם על ידי הממשל הפדרלי בארה"ב.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
נכון לסוף הרבעון השלישי של 2024, שיעור הליסינג לרכבים חשמליים עמד על 42.7%, עלייה משמעותית ביחס לשיעור הליסינג שהיה בסוף 2022, אז עמד על כ-10% בלבד. הממשל בארה"ב מציע החזרי מס משמעותיים לרוכשי רכבים חשמליים בליסינג, שמאפשרים חיסכון משמעותי לצרכן.
אולי וול סטריט בכל זאת צודקת?
על אף העלייה במכירות, המשקיעים בוול סטריט סקפטיים. הסיבות לכך מגוונות, אך בראשן עומדת השאלה האם רכבים חשמליים יצליחו לשמור על קצב צמיחה מספק לנוכח העלויות הגבוהות של הייצור והטעינה. כך למשל, טסלה, המובילה את השוק האמריקאי עם נתח של 48% ממכירות הרכבים החשמליים, ממשיכה לראות ירידה בנתח השוק שלה, לאחר שנשארה מתחת ל-50% בשני הרבעונים האחרונים.
NIO; קרדיט: NIO
קשה להאשים את המשקיעים הסקפטיים. שווי השוק המצטבר של חברות ה-EV מהשורה השנייה נחתך ב-90% וחברות הרכב המסרותיות נוטשות את המיזמים החשמליים שלהן אחת אחרי השניה. פורד למשל כבר הפסידה 5 מיליארד דולר על חלום ה-EV שלה ב-2023, כאשר לפי הצפי היא הייתה צפויה להפסיד 5 מיליארד דולר נוספים השנה.
טויוטה, אחת החברות שלא נכנעה לטרנד וספגה על כך ביקורת רבה, פתאום נראית כמו החברה החכמה ביותר. טויוטה התעקשה לכל אורך הדרך שהלקוחות לא מעוניינים ברכבים חשמליים אלא ברכבים היברידים לכל היותר, ואכן מכירות הרכבים ההיברידיים של טויטה עלו ב-40% בשנתיים האחרונות, זאת לצד היעדר הפסדים מחלומות EV. אחד המבקרים החריפים ביותר של טויטה בעניין ה-EV, הפיננשייל טיימס של לונדון, כתב עליה: "אולי הם דווקא צדקו כל הזמן הזה".
ועדיין, המומחים בשוק הרכב מאמינים שההאטה הזמנית אינה משקפת ירידה כללית בטכנולוגיה. סביר להניח שככל שיתווספו דגמים נוספים וזולים יותר לשוק, כמו גם שיפור בתשתיות הטעינה, נתח השוק של הרכבים החשמליים ימשיך לגדול.
- 1.איל 15/10/2024 16:13הגב לתגובה זורכבים מסוכנים מסרטנים מתפוצצים ועוד
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
