סיסקו השלימה את רכישת ספלאנק ב-28 מיליארד דולר - לאן מכאן?
סיסקו מערכות CISCO SYSTEMS השלימה מוקדם מהצפוי את רכישת ספלאנק, חברת אבטחת סייבר המסייעת לארגונים למזער את הסיכון לפריצות ולפתור בעיות טכניות. הרכישה התבצעה במזומן והייתה צפויה להיסגר רק בחודש ספטמבר.
סיסקו צופה כי הרכישה תגביר את שיעור הרווח הגולמי בשנת 2025 ותתחיל להשפיע לטובה על הרווח למניה ב-2026. העסקה צפויה גם להאיץ את צמיחת ההכנסות של סיסקו ולהוסיף 4 מיליארד דולר בהכנסות חוזרות שנתיות.
בתחזיתה האחרונה לרבעון אפריל, ראתה חברת התקשורת וטכנולוגיות המידע הכנסות של בין 12.1 ל-12.3 מיליארד דולר, ירידה של כ-16% לעומת השנה שעברה, עם רווח מתואם של 84-86 סנט למניה. עם זאת, התוצאות כעת יכללו כשישה שבועות של תוצאותיה של ספלאנק, שינוי שלא נכלל בתחזית הקודמת. התחזית הקודמת לשנה כולה צפתה הכנסות של 51.5-52.5 מיליארד דולר, ירידה של 9%, עם רווח מתואם של 3.68-3.74 דולר למניה. גם כאן לא נכללה תרומתה של ספלאנק, כאשר לפי סמנכ"ל הכספים של סיסקו, סקוט הרן, תחזית חדשה לשנה כולה תתקבל בדוחות הבאים של החברה בחודש מאי.
מימון הרכישה נעשה באמצעות מזומן, חוב לטווח קצר וסדרה של הנפקות חוב לטווח הארוך שהושלמו בשבועות האחרונים. סיסקו הנפיקה אג"ח בסך 13 מיליארד דולר, עם משך חיים של שלוש, חמש, שבע, 10, 30 ו-40 שנים. הריבית המשולבת על החוב עומדת על 5% בשנה, כאשר הוצאות הריבית השנתיות צפויות לעמוד על כ-5% ממחיר העסקה, כלומר 1.4 מיליארד דולר.
- סיסקו שומרת על זהירות: תחזית מתונה לצד קפיצה בהזמנות בינה מלאכותית
- סיסקו עולה אחרי הדוחות, אבל איזה נתון בכל זאת מדאיג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הרכישה על סיסקו
הרכישה של ספלאנק צפויה לאפשר לסיסקו להרחיב את פעילותה בסייבר ולהיכנס בין היתר גם לפלח ה-SIEM, או אבטחת מידע וניהול אירועים. נישה בה ספלאנק שולטת ב-63%. מדובר בעצם בתוכנה היודעת לקבל נתונים ממערכות, לנתח אותם, לזהות ולהגיב לאיומי אבטחה עוד לפני שהם פוגעים בחברות. מדובר באחד התחומים מהירי הצמיחה בתעשיית אבטחת המידע שספלאנק הצליחה להתבסס בראשו.
המומחיות של ספלאנק בניתוח ביג דאטה ו-SIEM, יכולה לשדרג משמעותית את פעילותה של סיסקו בסייבר ולאפשר לחברה להציע ללקוחותיה יכולות של זיהוי איומים, ניתוח ועיבוד מידע וכך לחזק את מעמדה כספקית פתרונות אבטחת סייבר. בנוסף, ספלאנק מחזיקה בכלי ניתוח נתונים חזקים שיכולים לספק לסיסקו תובנות מעמיקות לגבי ביצועי רשתות, התנהגות משתמשים ואיומי אבטחה וכך להגביר את יעילות החברה ולהפחית את העלויות התפעוליות.
הנזק ממתקפות סייבר, לפי הערכת ענקית הייעוץ מקינזי, יעלה, עד 2025, כ-10.5 טריליון דולר בשנה גלובלית ובסיסקו מאמינים שככל שהעולם הופך להיות תלוי יותר במערכות מחשב מקושרות יעדיפו חברות וממשלות חברה כמו סיסקו שתהיה מסוגלת לבנות תשתית "מקצה לקצה" ולא לחלק לקבלני משנה ומכאן הגיעה המטרה של החברה לפעול על מנת להרחיב את הפעילות בסייבר.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ככל וסיסקו ממשיכה להרחיב את פתרונות הענן שלה, שילוב יכולות ניתוח הנתונים והאבטחה של ספלאנק יכול גם לשפר משמעותית את היצע הענן של החברה. זה כולל שיפור האבטחה בענן, ניטור ביצועים ועוד, מה שיהפוך את פלטפורמת הענן של סיסקו לאטרקטיבית יותר עבור ארגונים.
גם בבינה מלאכותית צפויה השפעה. יכולות ה-AI ולמידת המכונה של ספלאנק מסוגלות לשדרג את יוזמות הבינה המלאכותית הקיימות של סיסקו ולעזור לה לייצר אוטומציות חדשות ולהציע יכולות אבטחה נוספות.
מי זאת סיסקו
החברה פועלת בתחום תשתיות הרשת ומגדירה עצמה כ"חברת תשתיות רשת מבוססת פרוטוקול אינטרנט ומוצרים אחרים הקשורים לתקשורת וטכנולוגיית המידע" היא פרושה לאורכה ולרוחבה של תעשיית הטכנולוגיה (ולא רק). בתקופת התפתחות הבועה הטכנולוגית, 1996-2000, הפכה החברה, בעקבות אימוץ פרוטוקול האינטרנט וההבנה בחשיבות התשתיות שלהן תזדקק תעשיית ה-IT, לחביבת המשקיעים ובמיוחד האנליסטים, "כל תעשיין טכנולוגיה יהיה תלוי בסיסקו" אמרו האנליסטים והמומחים ובשיא הבועה, ב-2000, הפכה החברה למוערכת ביותר בעולם, כ-600 מיליארד (83 דולר למניה), עוד לפני ג'נרל אלקטריק ומיקרוסופט. עם זאת, ככל שמהפכת הטכנולוגיה התקדמה, הסתבר שההנחה ש"כל תעשיין טכנולוגיה יהיה תלוי בסיסקו" אינה מדויקת.
ברבעון השני הפיסקאלי של החברה, סיסקו דיווחה על הכנסות של 12.8 מיליארד דולר, ירידה של 6% לעומת השנה שעברה, אך מעט מעל הקוצנזוס בוול סטריט של 12.7 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על 87 סנט, מעל צפי האנליסטים של 84 סנט למניה. בעוד החברה הציגה צמיחה במגזרי האבטחה ושיתופי הפעולה ברבעון, עסקי הליבה שלה - רשתות - ראו ירידה של 12% ל-7.08 מיליארד דולר. ההכנסות ממוצרים ירדו ב-9%, בעוד ההכנסות משירותים עלו ב-3.5%.
ההכנסות ירדו ב-4% ביבשת אמריקה, ב-7% ב-EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) וב-12% ב-APJC (אסיה, יפן וסין).
סיסקו ראתה ירידה של 12% בהזמנות מוצרים לעומת השנה שעברה. ברבעון הקודם החברה ציינה כי היא רואה באופק הזמנות בשווי של מיליארד דולר כתוצאה מעומס העבודה של הבינה המלאכותית . החברה הודיעה גם כי תגדיל את הדיבידנד ב-3% ל-40 סנט, לעומת 39 סנט קודם לכן. ברבעון האחרון החברה רכשה מניות של עצמה בשווי של 1.3 מיליארד דולר.
החברה נסחרת לפי שווי של 199.5 מיליארד דולר, זאת לאחר שמניית החברה ירדה ב-1.6% מתחילת השנה ועלתה ב-1.27% בשנה האחרונה כולה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
