מטוס לוקהיד מרטין
צילום: לוקהיד מרטין

מרוץ החימוש האירופי מעלה הילוך והאמריקאים מאיצים תהליכי אישור

לאחר ההודעה על הגדלת תקציבי הביטחון מתחילות הרכישות בפועל כשמטוסי קרב, רחפנים, מערכות הגנה מפני רחפנים וטילים נגד מטוסים ונגד טנקים נמצאים ברשימת הקניות והאמריקאים עושים מאמצים לזרז תהליכים; האם כיפת הברזל הישראלית תגן על ברלין?
גיא טל | (6)

תופעת לוואי של המלחמה באוקראינה שכבר כתבנו עליה (כאן וכאן) היא מרוץ החימוש האירופי, כשמדינות אירופה מפנימות שעדיין לא הגענו לשלום העולמי המיוחל והן תצטרכנה לפחות בטווח הנראה לעין להמשיך לחיות על חרבן, או כדברי הסופר הרומאי וגטיוס "הרוצה בשלום יכון למלחמה". אל גרמניה, דנמרק ואוסטריה שכבר הודיעו רשמית על הגדלת תקציבי הביטחון מצטרפת כעת שבדיה שהודיעה כי תגדיל את תקציב הבטחון ל-2% תוצר, כדרישה הבסיסית של מדינות ברית נאט"ו, למרות ששבדיה אינה חלק מהברית. 

מדינות אירופה כבר מכינות רשימות קניה, ומתחילות לפנות ל"סופר" הביטחוני הגדול בעולם - ארצות הברית. ברשימה נמצאים מטוסי קרב, רחפנים, מערכות הגנה מפני רחפנים, טילים, מערכות הגנה מטילים, ויתכן שאפילו כיפת הברזל הישראלית. 

זרוז תהליכים מצד ארצות הברית

כיון שמכירת נשק אמריקאי למדינות זרות דורשת אישור מיוחד, נערכות פגישות שבועיות בין נציגי הפנטגון ומדינות אירופה כדי לבחון בקשות ספציפיות הקשורות למשבר באוקראינה. בדרך כלל תהליכי רכישה של נשק אמריקאי אורכים שנים, שכן תחילה המדינות מגדירות את הצרכים שלהן, ולאחר מכן נדרשים האישורים ואז מתחיל היצור הייעודי. כעת מנסים לזרז את התהליכים, כדי שלפחות חלק מהרכישות יתבצעו עוד השנה. לצורך כך הפנטגון הקים צוות מיוחד שמטפל בבקשות בצורה מזורת ומנסה לשפר את היעילות במתן מענה לביקוש המתגבר. 

לפחות חלק מהרכישות מיועדות לעבור לאוקראינה עצמה דרך מדינות שלישיות, ולהתבצע באופן מיידי כדי לסייע כבר עכשיו במערכה הרוסית. חלק אחר נועד לחזק את הצבאות האירופאיים לקראת איומים עתידיים שכפי הנראה טרם פסו מן העולם. "כחלק מהמאמצים המתמשכים של משרד ההגנה להקל על שרשרת האספקה של כלי נשק, המחלקה מפתחת יכולת ייצור תעשייתית של פריטים קריטיים לבטחון הלאומי שלנו ושל בנות בריתנו ושותפנו. המאמץ מתמקד בזיהוי צווארי בקבוק מרכזיים ופעולות הקלה כדי לשפר את היכולת" אמר פקיד במשרד ההגנה. יחד עם זאת פקיד אמריקאי נוסף אמר שהם מזהים מקרים בהם המצב באוקראינה נועד לייצר מנוף לחץ על האמריקאים כדי לאשר "דברים שהם היו רצו עוד לפני הקונפליקט" והוסיף ששרשראות האספקה עדיין לחוצות עקב הקורונה כך שהדרישות הללו לא יענו באופן מיידי.

לרויטרס נודע ממקור במשרד ההגנה שישנה בקשה דחופה לאישור מכירה של מערכות ליירוט רחפנים בשם C-sUAS שיכולות להיות מוכנות למשלוח תוך 120 יום או אפילו פחות (בתקווה שאוקראינה תחזיק מעמד עד אז). "לאור המשבר המתמשך באירופה ממשלת ארצות הברית ממשיכה במאמציה למצוא פתרונות יעילים שיעזרו לאוקראינה" אמר המקור. לדבריו אחד הפוקוסים של המשרד הוא אותן מערכות לא מאוישות שנועדו לפגוע ברחפנים.  

רשימת הקניות של גרמניה

הראשונה שהתייצבה בראש הטרנד החדש היא גרמניה. לאחר שהודיעה על הגדלת תקציב הביטחון למאה מיליארד יורו ו-2% תוצר בהמשך, פנתה כבר גרמניה לארצות הברית לרכישת 35 ממטוסי הקרב מהמתקדמים בעולם ה-F-35 המיוצרים על ידי לוקהיד מרטין LOCKHEED MARTIN CORP במטרה להחליף את הטורנדו המתיישנים שלה, ברכישה שאולי תפצה על צמצום ההזמנה האמריקאית של המטוס. "לאחר שבדקנו בקפידה את כל האופציות הזמינות" אמרה שרת ההגנה הגרמנית קריסטין לאמרכט , "החלטתי ליזום רכישת F-35 בכדי להחליף את הטורנדו בתפקיד המטוס הגרעיני שלנו". עד כה הטורנדו הוא המטוס היחידי שבידי גרמניה שהוא בעל יכולת נשיאת פצצות אטומיות אמריקאיות שמאוחסנות במדינה. המטוס נמצא בשימוש מאז שנות ה-80 וגרמניה מתכננת את הוצאתו משרות בין שנים 2025 ל-2030. 

ההחלטה המסתמנת לרכוש את המטוס האמריקאי תפגע בחברות אירופאיות רבות כגון Dassault Aviation או Airbus המעורבות בפרויקט FCAS לייצור מטוס הקרב האירופאי הבא, פרויקט המקודם על ידי גרמניה, צרפת וספרד. ההחלטה המסתמנת כבר עוררה את זעמה של צרפת. מאוכזבת נוספת היא חברת בואינג BOEING , שמטוס ה-F-18 שלה לא נבחר על ידי הגרמנים, על אף שהיה המועדף על ידי שר ההגנה הקודם. יחד עם זאת, גרמניה לא נוטשת לחלוטין את מטוסי הקרב האירופאיים כשהיא מתככנת רכישת 15 Eurofighter המפותחים על ידי אירבוס.

קיראו עוד ב"גלובל"

בנוסף למטוסים, בוחנת גרמניה את האפשרות לרכישת מערכות הגנה מטילים כגון טרמינל (THAAD), אך אין זה דווקא המועמד המוביל. מקורות מוסרים ששמה של כיפת הברזל הישראלית-אמריקאית אף היא הועלתה כמועמדת מובילה לתוכנית ההגנה מפני טילים להגנת ברלין. רכישה נוספת שנשקלת על ידי גרמניה היא של מסוק סער ותובלה, בעסקה שמוערכת ב-4 מיליארד דולר ונועדה להחליף את הצי הקיים. המועמדים לרכישה הם הסטליון של חברת לוקהיד או הצ'ינוק של בואינג. 

פולין

פולין מצטרפת אף היא למרוץ החימוש כשהיא מבקשת לרכוש בדחיפות את הרחפנים המתוחכמים Reaper מארצות הברית, שמיוצרים על ידי החברה הפרטית General Atomics, תחת אישור מואץ, זאת בנוסף לרכישות נוספות בעתיד. פולין מקווה לקבל את המערכות הראשונות עוד לפני סוף השנה. "אנו מתכננים להשיג בדחיפות את מערכת הריפייר MK-9 " אמר דובר משרד הבטחון הפולני. זאת בנוסף למערכות נוספות מסוג Zefir. "אנו במשא ומתן לרכישת מספר מערכות נוספות בסיכום כללי" אמר. פולין הייתה חברת נאטו הראשונה שקנתה רחפנים טורקיים, אלו שמשמשים כעת את אוקראינה בהצלחה במלחמתה ברוסים. 

אוקראינה ומזרח אירופה

מדינות מזרח אירופאיות נוספות מבקשות לרכוש מערכות נשק אמריקאי ואחר, במיוחד כאלה שנוחלות הצלחה במלחמה הנוכחית. בין השאר מעוניינות המדינות בטילים נגד מטוסים מסוג סטינגר וטילים נגד טנקים מסוג ג'בלין שפוגעים בהצלחה רבה בצבא הרוסי. הסטינגר מיוצר על ידי חברת raytheon RAYTHEON TECHNOLOGIES  , הג'בלין מיוצר במשותף על ידי רית'און ולוקהיד מרטין. מאז תחילת הפלישה עלתה מניית לוקהיד מרטין ב-8% ומניית רית'און ב-4%. תום לליברטי, מנהל בברית'און אמר שהחברה מכירה "בצורך הדחוף לחדש את המלאי של טילי הסטינגר והג'בלין".

המערכות הללו נמצאות אף הן בראש סדר העדיפיות של המחלקה המיוחדת שהוקמה לאישור וזרוז תהליכי מסירה של כלי נשק לאוקראינה ולמדינות אחרות. "אנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר לתמוך בהגנה של אוקראינה היא על ידי כך שנספק להם כלי נשק ומערכות שהם צריכים כדי להביס את התוקפנות הרוסית, במיוחד מערכות נגד טילים ולהגנה אווירית" אמר דובר הפנטגון ג'ון קירבי. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דן 18/03/2022 08:58
    הגב לתגובה זו
    לאחר שמדינות העולם נוכחו לדעת ( רוסיה / אוקראיינה ) שאין לסמוך על אף מדינה / ברית / ארה"ב שיבואו לעזור ביום הדין ...
  • 4.
    האמריקנים מטריפים את אירופה ומסיתים, אם תפרוץ WWIII (ל"ת)
    זה יקרה באשמתם 18/03/2022 06:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אוטו פון שניצל 18/03/2022 00:42
    הגב לתגובה זו
    חברות הנשק מרוויחות ממלחמה שהן יזמו.
  • 2.
    טוביה 17/03/2022 23:59
    הגב לתגובה זו
    בטח כיפת ברזל תגן על ברלין הרי חצי מהדירות שם קנויות על ידי תושבי צפון תלאביב הרצליה פיתוח וכל עשירי ישראל אזלא לדאוג
  • 1.
    אבי 17/03/2022 21:50
    הגב לתגובה זו
    הזדמנות פז לעין השלישית , מעניין ..גם המצב עם אירן וגם המצב באוקריינה
  • פלישת החייזרים (ל"ת)
    וגם 17/03/2022 22:36
    הגב לתגובה זו
רכב חשמלי. צילום: Pexelsרכב חשמלי. צילום: Pexels

שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר

תחזיות מצביעות על עלייה של כ־13% במכירות העולמיות ב־2026, לצד נסיגה בארה״ב, בלימה באירופה והמשך צמיחה מתונה בסין, כאשר תשתיות טעינה והעדפות צרכנים מעצבות מחדש את קצב המעבר להנעה חשמלית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רכב חשמלי

שוק הרכב החשמלי העולמי נכנס לשלב חדש, מתון יותר, לאחר כמה שנים של צמיחה מהירה שנשענה בעיקר על הביקוש מסין. תחזיות עדכניות מצביעות על כך שבשנים הקרובות קצב הגידול במכירות רכבים חשמליים צפוי להאט, גם אם מספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים ימשיך לעלות.

לפי הערכות בוול-סטריט, מכירות הרכב החשמלי בעולם צפויות להגיע בשנת 2026 לכ־24 מיליון יחידות, עלייה של כ־13% לעומת השנה הקודמת. מדובר בקצב צמיחה נמוך משמעותית מהשנים האחרונות, שבהן נרשמו שיעורי גידול דו־ספרתיים גבוהים בהרבה, על רקע מעבר מואץ מהנעת בנזין ודיזל. ההאטה נובעת משילוב של כמה מגמות מקבילות. בסין, השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי, קצב הגידול נותר חיובי אך מתון יותר. באירופה נרשמת ירידה בקצב האימוץ, בין היתר בשל התאמות רגולטוריות, ואילו בארצות הברית נרשמת נסיגה של ממש במספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים.


ארה״ב ואירופה לעומת סין

בארה״ב, לפי תחזיות בענף, מכירות רכבים חשמליים צפויות לרדת השנה בכמעט שליש לעומת 2025. השוק האמריקאי, שרשם שיא בשנה שעברה, מושפע בין היתר מהפחתת תמריצים ממשלתיים ומהעדפה גוברת של צרכנים לדגמים היברידיים על פני רכבים חשמליים מלאים.

גם באירופה ניכרת בלימה יחסית. לאחר זינוק חד במכירות ב־2025, התחזיות לשנה הקרובה מדברות על צמיחה מתונה יותר. החלטות רגולטוריות לדחות או לרכך מגבלות על מכירת רכבי בנזין ודיזל יצרו אי־ודאות, והובילו יצרנים וצרכנים כאחד לאמץ גישה זהירה יותר.

סין, לעומת זאת, ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של הענף. מכירות רכבים חשמליים ופלאג־אין במדינה צפויות לעלות גם השנה, אך בשיעור נמוך מזה שנרשם בעשור האחרון. לאחר תקופה של סובסידיות נדיבות ותמיכה ממשלתית רחבה, הענף הסיני מתמודד כעת עם שוק בוגר יותר ועם תחרות פנימית גוברת. היצרנים הסיניים, ובראשם BYD, מילאו תפקיד מרכזי בהרחבת השוק בשנים האחרונות, בעיקר באמצעות דגמים זולים יחסית שהציבו לחץ תחרותי על יצרנים מערביים. מהלך זה סייע להאצת האימוץ, אך גם פגע בשולי הרווח של חלק מהחברות הוותיקות.