מרוץ החימוש האירופי מעלה הילוך והאמריקאים מאיצים תהליכי אישור
תופעת לוואי של המלחמה באוקראינה שכבר כתבנו עליה (כאן וכאן) היא מרוץ החימוש האירופי, כשמדינות אירופה מפנימות שעדיין לא הגענו לשלום העולמי המיוחל והן תצטרכנה לפחות בטווח הנראה לעין להמשיך לחיות על חרבן, או כדברי הסופר הרומאי וגטיוס "הרוצה בשלום יכון למלחמה". אל גרמניה, דנמרק ואוסטריה שכבר הודיעו רשמית על הגדלת תקציבי הביטחון מצטרפת כעת שבדיה שהודיעה כי תגדיל את תקציב הבטחון ל-2% תוצר, כדרישה הבסיסית של מדינות ברית נאט"ו, למרות ששבדיה אינה חלק מהברית.
מדינות אירופה כבר מכינות רשימות קניה, ומתחילות לפנות ל"סופר" הביטחוני הגדול בעולם - ארצות הברית. ברשימה נמצאים מטוסי קרב, רחפנים, מערכות הגנה מפני רחפנים, טילים, מערכות הגנה מטילים, ויתכן שאפילו כיפת הברזל הישראלית.
זרוז תהליכים מצד ארצות הברית
כיון שמכירת נשק אמריקאי למדינות זרות דורשת אישור מיוחד, נערכות פגישות שבועיות בין נציגי הפנטגון ומדינות אירופה כדי לבחון בקשות ספציפיות הקשורות למשבר באוקראינה. בדרך כלל תהליכי רכישה של נשק אמריקאי אורכים שנים, שכן תחילה המדינות מגדירות את הצרכים שלהן, ולאחר מכן נדרשים האישורים ואז מתחיל היצור הייעודי. כעת מנסים לזרז את התהליכים, כדי שלפחות חלק מהרכישות יתבצעו עוד השנה. לצורך כך הפנטגון הקים צוות מיוחד שמטפל בבקשות בצורה מזורת ומנסה לשפר את היעילות במתן מענה לביקוש המתגבר.
לפחות חלק מהרכישות מיועדות לעבור לאוקראינה עצמה דרך מדינות שלישיות, ולהתבצע באופן מיידי כדי לסייע כבר עכשיו במערכה הרוסית. חלק אחר נועד לחזק את הצבאות האירופאיים לקראת איומים עתידיים שכפי הנראה טרם פסו מן העולם. "כחלק מהמאמצים המתמשכים של משרד ההגנה להקל על שרשרת האספקה של כלי נשק, המחלקה מפתחת יכולת ייצור תעשייתית של פריטים קריטיים לבטחון הלאומי שלנו ושל בנות בריתנו ושותפנו. המאמץ מתמקד בזיהוי צווארי בקבוק מרכזיים ופעולות הקלה כדי לשפר את היכולת" אמר פקיד במשרד ההגנה. יחד עם זאת פקיד אמריקאי נוסף אמר שהם מזהים מקרים בהם המצב באוקראינה נועד לייצר מנוף לחץ על האמריקאים כדי לאשר "דברים שהם היו רצו עוד לפני הקונפליקט" והוסיף ששרשראות האספקה עדיין לחוצות עקב הקורונה כך שהדרישות הללו לא יענו באופן מיידי.
- פיצוץ במתקן LNG בארה"ב מקפיץ את מחירי הגז הטבעי באירופה ב-15%
- איך נפסיק לפחד ונתחיל לאהוב את האנרגיה הגרעינית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לרויטרס נודע ממקור במשרד ההגנה שישנה בקשה דחופה לאישור מכירה של מערכות ליירוט רחפנים בשם C-sUAS שיכולות להיות מוכנות למשלוח תוך 120 יום או אפילו פחות (בתקווה שאוקראינה תחזיק מעמד עד אז). "לאור המשבר המתמשך באירופה ממשלת ארצות הברית ממשיכה במאמציה למצוא פתרונות יעילים שיעזרו לאוקראינה" אמר המקור. לדבריו אחד הפוקוסים של המשרד הוא אותן מערכות לא מאוישות שנועדו לפגוע ברחפנים.
רשימת הקניות של גרמניה
הראשונה שהתייצבה בראש הטרנד החדש היא גרמניה. לאחר שהודיעה על הגדלת תקציב הביטחון למאה מיליארד יורו ו-2% תוצר בהמשך, פנתה כבר גרמניה לארצות הברית לרכישת 35 ממטוסי הקרב מהמתקדמים בעולם ה-F-35 המיוצרים על ידי לוקהיד מרטין LOCKHEED MARTIN CORP במטרה להחליף את הטורנדו המתיישנים שלה, ברכישה שאולי תפצה על צמצום ההזמנה האמריקאית של המטוס. "לאחר שבדקנו בקפידה את כל האופציות הזמינות" אמרה שרת ההגנה הגרמנית קריסטין לאמרכט , "החלטתי ליזום רכישת F-35 בכדי להחליף את הטורנדו בתפקיד המטוס הגרעיני שלנו". עד כה הטורנדו הוא המטוס היחידי שבידי גרמניה שהוא בעל יכולת נשיאת פצצות אטומיות אמריקאיות שמאוחסנות במדינה. המטוס נמצא בשימוש מאז שנות ה-80 וגרמניה מתכננת את הוצאתו משרות בין שנים 2025 ל-2030.
ההחלטה המסתמנת לרכוש את המטוס האמריקאי תפגע בחברות אירופאיות רבות כגון Dassault Aviation או Airbus המעורבות בפרויקט FCAS לייצור מטוס הקרב האירופאי הבא, פרויקט המקודם על ידי גרמניה, צרפת וספרד. ההחלטה המסתמנת כבר עוררה את זעמה של צרפת. מאוכזבת נוספת היא חברת בואינג BOEING , שמטוס ה-F-18 שלה לא נבחר על ידי הגרמנים, על אף שהיה המועדף על ידי שר ההגנה הקודם. יחד עם זאת, גרמניה לא נוטשת לחלוטין את מטוסי הקרב האירופאיים כשהיא מתככנת רכישת 15 Eurofighter המפותחים על ידי אירבוס.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
בנוסף למטוסים, בוחנת גרמניה את האפשרות לרכישת מערכות הגנה מטילים כגון טרמינל (THAAD), אך אין זה דווקא המועמד המוביל. מקורות מוסרים ששמה של כיפת הברזל הישראלית-אמריקאית אף היא הועלתה כמועמדת מובילה לתוכנית ההגנה מפני טילים להגנת ברלין. רכישה נוספת שנשקלת על ידי גרמניה היא של מסוק סער ותובלה, בעסקה שמוערכת ב-4 מיליארד דולר ונועדה להחליף את הצי הקיים. המועמדים לרכישה הם הסטליון של חברת לוקהיד או הצ'ינוק של בואינג.
פולין
פולין מצטרפת אף היא למרוץ החימוש כשהיא מבקשת לרכוש בדחיפות את הרחפנים המתוחכמים Reaper מארצות הברית, שמיוצרים על ידי החברה הפרטית General Atomics, תחת אישור מואץ, זאת בנוסף לרכישות נוספות בעתיד. פולין מקווה לקבל את המערכות הראשונות עוד לפני סוף השנה. "אנו מתכננים להשיג בדחיפות את מערכת הריפייר MK-9 " אמר דובר משרד הבטחון הפולני. זאת בנוסף למערכות נוספות מסוג Zefir. "אנו במשא ומתן לרכישת מספר מערכות נוספות בסיכום כללי" אמר. פולין הייתה חברת נאטו הראשונה שקנתה רחפנים טורקיים, אלו שמשמשים כעת את אוקראינה בהצלחה במלחמתה ברוסים.
אוקראינה ומזרח אירופה
מדינות מזרח אירופאיות נוספות מבקשות לרכוש מערכות נשק אמריקאי ואחר, במיוחד כאלה שנוחלות הצלחה במלחמה הנוכחית. בין השאר מעוניינות המדינות בטילים נגד מטוסים מסוג סטינגר וטילים נגד טנקים מסוג ג'בלין שפוגעים בהצלחה רבה בצבא הרוסי. הסטינגר מיוצר על ידי חברת raytheon RAYTHEON TECHNOLOGIES , הג'בלין מיוצר במשותף על ידי רית'און ולוקהיד מרטין. מאז תחילת הפלישה עלתה מניית לוקהיד מרטין ב-8% ומניית רית'און ב-4%. תום לליברטי, מנהל בברית'און אמר שהחברה מכירה "בצורך הדחוף לחדש את המלאי של טילי הסטינגר והג'בלין".
המערכות הללו נמצאות אף הן בראש סדר העדיפיות של המחלקה המיוחדת שהוקמה לאישור וזרוז תהליכי מסירה של כלי נשק לאוקראינה ולמדינות אחרות. "אנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר לתמוך בהגנה של אוקראינה היא על ידי כך שנספק להם כלי נשק ומערכות שהם צריכים כדי להביס את התוקפנות הרוסית, במיוחד מערכות נגד טילים ולהגנה אווירית" אמר דובר הפנטגון ג'ון קירבי.
- 5.דן 18/03/2022 08:58הגב לתגובה זולאחר שמדינות העולם נוכחו לדעת ( רוסיה / אוקראיינה ) שאין לסמוך על אף מדינה / ברית / ארה"ב שיבואו לעזור ביום הדין ...
- 4.האמריקנים מטריפים את אירופה ומסיתים, אם תפרוץ WWIII (ל"ת)זה יקרה באשמתם 18/03/2022 06:59הגב לתגובה זו
- 3.אוטו פון שניצל 18/03/2022 00:42הגב לתגובה זוחברות הנשק מרוויחות ממלחמה שהן יזמו.
- 2.טוביה 17/03/2022 23:59הגב לתגובה זובטח כיפת ברזל תגן על ברלין הרי חצי מהדירות שם קנויות על ידי תושבי צפון תלאביב הרצליה פיתוח וכל עשירי ישראל אזלא לדאוג
- 1.אבי 17/03/2022 21:50הגב לתגובה זוהזדמנות פז לעין השלישית , מעניין ..גם המצב עם אירן וגם המצב באוקריינה
- פלישת החייזרים (ל"ת)וגם 17/03/2022 22:36הגב לתגובה זו
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
