מטוס לוקהיד מרטין
צילום: לוקהיד מרטין

מרוץ החימוש האירופי מעלה הילוך והאמריקאים מאיצים תהליכי אישור

לאחר ההודעה על הגדלת תקציבי הביטחון מתחילות הרכישות בפועל כשמטוסי קרב, רחפנים, מערכות הגנה מפני רחפנים וטילים נגד מטוסים ונגד טנקים נמצאים ברשימת הקניות והאמריקאים עושים מאמצים לזרז תהליכים; האם כיפת הברזל הישראלית תגן על ברלין?
גיא טל | (6)

תופעת לוואי של המלחמה באוקראינה שכבר כתבנו עליה (כאן וכאן) היא מרוץ החימוש האירופי, כשמדינות אירופה מפנימות שעדיין לא הגענו לשלום העולמי המיוחל והן תצטרכנה לפחות בטווח הנראה לעין להמשיך לחיות על חרבן, או כדברי הסופר הרומאי וגטיוס "הרוצה בשלום יכון למלחמה". אל גרמניה, דנמרק ואוסטריה שכבר הודיעו רשמית על הגדלת תקציבי הביטחון מצטרפת כעת שבדיה שהודיעה כי תגדיל את תקציב הבטחון ל-2% תוצר, כדרישה הבסיסית של מדינות ברית נאט"ו, למרות ששבדיה אינה חלק מהברית. 

מדינות אירופה כבר מכינות רשימות קניה, ומתחילות לפנות ל"סופר" הביטחוני הגדול בעולם - ארצות הברית. ברשימה נמצאים מטוסי קרב, רחפנים, מערכות הגנה מפני רחפנים, טילים, מערכות הגנה מטילים, ויתכן שאפילו כיפת הברזל הישראלית. 

זרוז תהליכים מצד ארצות הברית

כיון שמכירת נשק אמריקאי למדינות זרות דורשת אישור מיוחד, נערכות פגישות שבועיות בין נציגי הפנטגון ומדינות אירופה כדי לבחון בקשות ספציפיות הקשורות למשבר באוקראינה. בדרך כלל תהליכי רכישה של נשק אמריקאי אורכים שנים, שכן תחילה המדינות מגדירות את הצרכים שלהן, ולאחר מכן נדרשים האישורים ואז מתחיל היצור הייעודי. כעת מנסים לזרז את התהליכים, כדי שלפחות חלק מהרכישות יתבצעו עוד השנה. לצורך כך הפנטגון הקים צוות מיוחד שמטפל בבקשות בצורה מזורת ומנסה לשפר את היעילות במתן מענה לביקוש המתגבר. 

לפחות חלק מהרכישות מיועדות לעבור לאוקראינה עצמה דרך מדינות שלישיות, ולהתבצע באופן מיידי כדי לסייע כבר עכשיו במערכה הרוסית. חלק אחר נועד לחזק את הצבאות האירופאיים לקראת איומים עתידיים שכפי הנראה טרם פסו מן העולם. "כחלק מהמאמצים המתמשכים של משרד ההגנה להקל על שרשרת האספקה של כלי נשק, המחלקה מפתחת יכולת ייצור תעשייתית של פריטים קריטיים לבטחון הלאומי שלנו ושל בנות בריתנו ושותפנו. המאמץ מתמקד בזיהוי צווארי בקבוק מרכזיים ופעולות הקלה כדי לשפר את היכולת" אמר פקיד במשרד ההגנה. יחד עם זאת פקיד אמריקאי נוסף אמר שהם מזהים מקרים בהם המצב באוקראינה נועד לייצר מנוף לחץ על האמריקאים כדי לאשר "דברים שהם היו רצו עוד לפני הקונפליקט" והוסיף ששרשראות האספקה עדיין לחוצות עקב הקורונה כך שהדרישות הללו לא יענו באופן מיידי.

לרויטרס נודע ממקור במשרד ההגנה שישנה בקשה דחופה לאישור מכירה של מערכות ליירוט רחפנים בשם C-sUAS שיכולות להיות מוכנות למשלוח תוך 120 יום או אפילו פחות (בתקווה שאוקראינה תחזיק מעמד עד אז). "לאור המשבר המתמשך באירופה ממשלת ארצות הברית ממשיכה במאמציה למצוא פתרונות יעילים שיעזרו לאוקראינה" אמר המקור. לדבריו אחד הפוקוסים של המשרד הוא אותן מערכות לא מאוישות שנועדו לפגוע ברחפנים.  

רשימת הקניות של גרמניה

הראשונה שהתייצבה בראש הטרנד החדש היא גרמניה. לאחר שהודיעה על הגדלת תקציב הביטחון למאה מיליארד יורו ו-2% תוצר בהמשך, פנתה כבר גרמניה לארצות הברית לרכישת 35 ממטוסי הקרב מהמתקדמים בעולם ה-F-35 המיוצרים על ידי לוקהיד מרטין LOCKHEED MARTIN CORP במטרה להחליף את הטורנדו המתיישנים שלה, ברכישה שאולי תפצה על צמצום ההזמנה האמריקאית של המטוס. "לאחר שבדקנו בקפידה את כל האופציות הזמינות" אמרה שרת ההגנה הגרמנית קריסטין לאמרכט , "החלטתי ליזום רכישת F-35 בכדי להחליף את הטורנדו בתפקיד המטוס הגרעיני שלנו". עד כה הטורנדו הוא המטוס היחידי שבידי גרמניה שהוא בעל יכולת נשיאת פצצות אטומיות אמריקאיות שמאוחסנות במדינה. המטוס נמצא בשימוש מאז שנות ה-80 וגרמניה מתכננת את הוצאתו משרות בין שנים 2025 ל-2030. 

ההחלטה המסתמנת לרכוש את המטוס האמריקאי תפגע בחברות אירופאיות רבות כגון Dassault Aviation או Airbus המעורבות בפרויקט FCAS לייצור מטוס הקרב האירופאי הבא, פרויקט המקודם על ידי גרמניה, צרפת וספרד. ההחלטה המסתמנת כבר עוררה את זעמה של צרפת. מאוכזבת נוספת היא חברת בואינג BOEING , שמטוס ה-F-18 שלה לא נבחר על ידי הגרמנים, על אף שהיה המועדף על ידי שר ההגנה הקודם. יחד עם זאת, גרמניה לא נוטשת לחלוטין את מטוסי הקרב האירופאיים כשהיא מתככנת רכישת 15 Eurofighter המפותחים על ידי אירבוס.

קיראו עוד ב"גלובל"

בנוסף למטוסים, בוחנת גרמניה את האפשרות לרכישת מערכות הגנה מטילים כגון טרמינל (THAAD), אך אין זה דווקא המועמד המוביל. מקורות מוסרים ששמה של כיפת הברזל הישראלית-אמריקאית אף היא הועלתה כמועמדת מובילה לתוכנית ההגנה מפני טילים להגנת ברלין. רכישה נוספת שנשקלת על ידי גרמניה היא של מסוק סער ותובלה, בעסקה שמוערכת ב-4 מיליארד דולר ונועדה להחליף את הצי הקיים. המועמדים לרכישה הם הסטליון של חברת לוקהיד או הצ'ינוק של בואינג. 

פולין

פולין מצטרפת אף היא למרוץ החימוש כשהיא מבקשת לרכוש בדחיפות את הרחפנים המתוחכמים Reaper מארצות הברית, שמיוצרים על ידי החברה הפרטית General Atomics, תחת אישור מואץ, זאת בנוסף לרכישות נוספות בעתיד. פולין מקווה לקבל את המערכות הראשונות עוד לפני סוף השנה. "אנו מתכננים להשיג בדחיפות את מערכת הריפייר MK-9 " אמר דובר משרד הבטחון הפולני. זאת בנוסף למערכות נוספות מסוג Zefir. "אנו במשא ומתן לרכישת מספר מערכות נוספות בסיכום כללי" אמר. פולין הייתה חברת נאטו הראשונה שקנתה רחפנים טורקיים, אלו שמשמשים כעת את אוקראינה בהצלחה במלחמתה ברוסים. 

אוקראינה ומזרח אירופה

מדינות מזרח אירופאיות נוספות מבקשות לרכוש מערכות נשק אמריקאי ואחר, במיוחד כאלה שנוחלות הצלחה במלחמה הנוכחית. בין השאר מעוניינות המדינות בטילים נגד מטוסים מסוג סטינגר וטילים נגד טנקים מסוג ג'בלין שפוגעים בהצלחה רבה בצבא הרוסי. הסטינגר מיוצר על ידי חברת raytheon RAYTHEON TECHNOLOGIES  , הג'בלין מיוצר במשותף על ידי רית'און ולוקהיד מרטין. מאז תחילת הפלישה עלתה מניית לוקהיד מרטין ב-8% ומניית רית'און ב-4%. תום לליברטי, מנהל בברית'און אמר שהחברה מכירה "בצורך הדחוף לחדש את המלאי של טילי הסטינגר והג'בלין".

המערכות הללו נמצאות אף הן בראש סדר העדיפיות של המחלקה המיוחדת שהוקמה לאישור וזרוז תהליכי מסירה של כלי נשק לאוקראינה ולמדינות אחרות. "אנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר לתמוך בהגנה של אוקראינה היא על ידי כך שנספק להם כלי נשק ומערכות שהם צריכים כדי להביס את התוקפנות הרוסית, במיוחד מערכות נגד טילים ולהגנה אווירית" אמר דובר הפנטגון ג'ון קירבי. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דן 18/03/2022 08:58
    הגב לתגובה זו
    לאחר שמדינות העולם נוכחו לדעת ( רוסיה / אוקראיינה ) שאין לסמוך על אף מדינה / ברית / ארה"ב שיבואו לעזור ביום הדין ...
  • 4.
    האמריקנים מטריפים את אירופה ומסיתים, אם תפרוץ WWIII (ל"ת)
    זה יקרה באשמתם 18/03/2022 06:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אוטו פון שניצל 18/03/2022 00:42
    הגב לתגובה זו
    חברות הנשק מרוויחות ממלחמה שהן יזמו.
  • 2.
    טוביה 17/03/2022 23:59
    הגב לתגובה זו
    בטח כיפת ברזל תגן על ברלין הרי חצי מהדירות שם קנויות על ידי תושבי צפון תלאביב הרצליה פיתוח וכל עשירי ישראל אזלא לדאוג
  • 1.
    אבי 17/03/2022 21:50
    הגב לתגובה זו
    הזדמנות פז לעין השלישית , מעניין ..גם המצב עם אירן וגם המצב באוקריינה
  • פלישת החייזרים (ל"ת)
    וגם 17/03/2022 22:36
    הגב לתגובה זו
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה

ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה

אדיר בן עמי |

הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.


התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.


הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.


ההליך צפוי לקחת חודשים

במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.


המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.